דיברתי ובררתי הרבה בנושא הזה.. של המטרות בחיים. תמיד אמרו לי שצריכה להיות מטרה עיקרית בחיים שבה אתה משקיע את רוב החיים שלך ותמיד אתה שואף להגיע ליותר ויותר וכו'. לדוגמא להיות בנאדם יותר טוב. ובאמת להשתדל לא להגיד את זה בתור סיסמא. והכל.. אבל.. בזה שלדוגמא אני לוקחת כלים שזרוקים על הרצפה בבית ספר שלי ושמה אותם בחדר אוכל ואני יודעת שעזרתי למנקה כדי שהיא לא תצטרך לעשות את זה אבל אני לא מרגישה שזה משפיע על הסביבה שלי… כי כשבנאדם מוצא לעצמו מטרה על החיים הוא רוצה שזה גם ישפיע על הסביבה שלו שהוא כן יראה שהוא מצליח לשנות משהו.. ואני לא מרגישה ככה. או במילים אחרות אני לא מרגיה שזאת המטרה שלי. ואני לא מצליחה למצוא אחת. הייתי רוצה שתתנו לי כיווני מחשבה כדי "למצוא" מטרות אחרות.. תודה. -מיכל- :]
שלום לך.
אחת הבעיות הגדולות בעולמנו היא הדרישה להשגיות. האדם נדרש להציב לעצמו מטרות. רשימות המכולת הללו מלוות את האדם מראשית חייו ועד סופם ממש. כל הזמן אנו נדרשים לתת דין וחשבון לאחרים על מעשינו ועל השגינו.
היהדות, איננה מאמינה בתחרותיות. האדם נדרש לעבוד את ה'. אין האדם נדרש לעבוד את ה' ביחס לאנשים אחרים. זהו רעיון מערבי, המתאים לדברים בעולם הזה, דברים חולפים. אפשר להשוות את ההישגים רק בדברים קונקרטיים של העולם הזה, אך בדברים נצחיים האדם נדרש לעשות תיקונים ולהתקדם בקצב שלו. "לפום צערא אגרא" כלומר השכר שהאדם מקבל הוא לפי ההשתדלות והמאמץ ולא לפי ההשגים. לכן, לדעתי שאלתך יוצאת מנקודת הנחה שגויה. את רוצה להציב לעצמך איזו מטרה אחת גדולה ולהאחז בה, להרגיש אותה וכל הזמן לנסות להגשים אותה.
אני רוצה להציע לך מודל אלטרנטיבי. לא מודל של מטרות והשגיות אלא מודל המעדיף את ההתקדמות, את התיקון, על פני "רשימת המכולת".
כתבת שאת עוזרת למנקה להרים דברים. אני בטוח שזו רק דוגמה לאחד מהדברים הקטנים, לכאורה, שאת עושה, אך דעי כי בזה נמדד האדם. אינני יודע מדוע אינך חושבת שמעשה כזה משפיע על אנשים. בוודאי שהוא משפיע. ראשית על המנקה, שהיא אשה מבוגרת ואת עוזרת לה וגומלת איתה חסד של אמת, שכן היא איננה רואה ואיננה יודעת אפילו שנמנעה ממנה עבודה קשה בזכותך. שנית, האדם הנוסף שאת משפיעה עליו, בצורה החזקה ביותר הוא – את עצמך. את בהרימך את הצלחת או בכל מעשה "קטן" כזה או אחר משנה את עצמך ממש. זו השתנות של האדם והפיכתו למישהו רגיש יותר, קשוב יותר לרחשי הזולת, אדם שהייתי רוצה להמצא לידו בגלל רמת המוסריות הגבוהה שלו. המטרה של "להיות טוב" היא מטרה עצומה, אבל כל מעשה קטן הוא הגשמת האידיאל הזה בפועל.
אל תדמי בנפשך שניתן לאדם ללכת ולהגשים איזו מטרה אחת גדולה והירואית. וובודאי שלא ניתן לגרום לכולם לראות את זה. זה גם לא המטרה. המטרה שלנו היא לעבוד את ה' בקצב שלנו. בהתקדמות הנכונה לנו. להימדד ולקבל שכר על פי ההשתדלות ןלעיתים גם הצער האישיים.
אל לך לחפש את המטרות העצומות, את התופים והמחולות על כל מצוה. עליך לחפש את השקט הפנימי, הידיעה הזו, שמאפשרת לך
להרגיש טוב בצורה שבה את חיה. להרגיש הכי נכון עם התפילה, עם המצוות, גם אם לא תמיד מבינים את המשמעות שלהם, תמיד מבינים את ההשפעה שלהם על הנפש האנושית ועל התקדמותו של האדם. אם תרגישי טוב עם מה שאת עושה, לא תצטרכי בכלל את כל החיפוש הזה אחר מטרה אחת סוחפת כיוון שחייך יהיו מלאים בתוכן ממשי של עבודה עלייה והתקדמות.
בכל אופן, מיכל, אני שמח לראות שאת אדם שמתלבט, שמברר. זו תכונה חשובה המעידה על מוסריות גבוהה ונפש רגישה ובוודאי שבכוחך למצוא את התשובה לשאלתך בתוך עצמך, אם תחשבי על זה בזוית אחרת ממה שחשבת על זה עד כה.
שלך,
אורן, חברים מקשיבים
