מקנא בחבר המוצלח שלי

שלום לך.
כואב לי לקרוא במכתבך את התיסכול הגדול שאוכל אותך על כל המוצלחות שלו ועל כך שאתה לא כמוהו. זה כואב לי במיוחד בגלל שאני בטוחה שגם לך יש תכונות טובות וכשרונות משלך. אני לא מכירה אותך ולכן אני לא יכולה לומר לך אילו נקודות טובות יש בך אבל אני בטוחה שאם תסתכל בעין טובה על עצמך, תמצא דברים חיובים וטובים על עצמך.
ובאשר לחברך: תמיד הדשא של השכן ירוק יותר. אתה יכול להשוות כל החיים: בעבודה, בבניין- אצל השכנים ואפילו עם בת הזוג לעתיד – ותמיד תוכל לגלות שגם אצלם יותר ירוק ויותר טוב: הם יותר מוכשרים, יותר מצליחים, יותר מרוויחים וכו'- תמיד ניתן למצוא את השונה שבינינו והטוב שבחבר. הבעיה היא שהסתכלות כזו של קנאה יוצרת רק תסכול- עד כדי רצון לרצח- להעלים את המציאות המושלמת הזו מנגד עיני.
לכן נראה לי שכדאי לך להתחיל להסתכל בעין טובה וחיובית על עצמך- וכנגד כל דבר טוב שבחבר תגיד לעצמך: "הוא אמנם מצליח אבל אני משתדל, ואולי אפילו משתדל יותר ממנו ולכן אני ראוי הרבה יותר להערכה- כי המאמץ שאני משקיע וההשתדלות שלי גדולים משלו. "
במילים אחרות כוונתי היא שתעריך את עצמך בשל מה שהנך ולא בשל מה שחסר לך ויש לחברך. אמנם התרבות המודרנית מחנכת שרק התוצאות חשובות, אבל אנחנו חיים על פי דרך התורה. נסה להתעלות מעל התפיסה המודרנית, עם כל הקושי שבזה ( וזה קשה!) ותראה איך העולם נראה הרבה יותר הוגן והעיקר: פחות תקנא ויותר תעריך את עצמך.
מאמינה בך- שאתה מסוגל!
בהצלחה
יעל, חברים מקשיבים.