למרות שעברנו את חג הפורים ועוד מעט אנחנו מגיעים לחג הגאולה – פסח. ננסה עוד ללמוד את מגילת אסתר בצורה שונה, בגלל שסיפורה והלקחים שלה חוזרים שוב ושוב במהלך ההיסטטוריה של עם ישראל.
*
[הערה]: כמעט כל מה שכתוב נמצא במסכת מגילה או בפירוש למגילת אסתר של [המלבי"ם – רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר]
[עוד הערה חשובה]: איננו באים לפגוע כלל בנשים או גברים, אלא לנסות להידבק בעזרת השם לסיפור המגילה.
*
[בפרקים הקודמים]: אסתר מקריבה את עצמה למען הצלת עם ישראל מגזרת המן ובאה אל המלך שלא כדת.
המלך מתעניין מה רצונה של אסתר וחושב בהזדמנות זאת לגלות את הסוד שלה, ולכן נותן לה אישור להיכנס.
אסתר מזמינה את המלך והמן למשתה שנועד למלך, בו היא לוקחת סיכון ומזמינה את המלך והמן למשתה שייערך לכבוד שניהם, ומבטיחה למלך שאז תגלה לו את סודה.
המן יוצא שמח מהמשתה, עד שרואה את מרדכי בשער המלך, ששוב – לא מוכן לכרוע ולהשתחוות.
בעצת זרש אשתו, המן מכין עץ בגובה 50 אמה כדי לתלות בו את מרדכי – מה שהוא צריך זה רק אישור מהמלך, אליו יבוא מוקדם בבוקר.
*
התזמונים שהתחילו להתגלות בתחילת המגילה באופן סמוי – כבר בפרק הקודם, לאט לאט, מתחילים להיראות בגלוי, מביאים רווח והצלה ליהודים באורח [מקרי ופלאי] כאחד, ומכריחים את עמלק להודות שדבריהם: "אשר קרהו" = הכול [מקרה], אינם מדויקים. גם כאן, בפרק ו', המקרה אינו מקרי, הכול [ה' רקם].
*
"בַּלַּיְלָה הַהוּא, נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ; וַיֹּאמֶר, לְהָבִיא אֶת-סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים, וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. ב וַיִּמָּצֵא כָתוּב, אֲשֶׁר הִגִּיד מָרְדֳּכַי עַל-בִּגְתָנָא וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ*מִשֹּׁמְרֵי, הַסַּף: אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד, בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. ג וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ*מַה-נַּעֲשָׂה יְקָר וּגְדוּלָּה לְמָרְדֳּכַי, עַל-זֶה; וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ, מְשָׁרְתָיו, לֹא-נַעֲשָׂה עִמּוֹ, דָּבָר" (אסתר, פרק ו' פסוקים א' – ג').
[נדודי שינה]
המלך (נגיד שזה אחשוורוש כרגע), לא מצליח להירדם. לגיטימי, לכולם יש לילות כאלה לצערנו.
הוא מחליט לקרוא ספר כדי להרגיע את נפשו – ספר הזיכרונות.
לא היה למלך משהו יותר מרגיע לקרוא? סיפורי עמים שמחים למשל (יש לו לפחות 127 אפשרויות).
מה
