מרגישה שאני לא מתקדמת

לק"י

לשואלת היקרה מפז!
עם הרגשות אי אפשר להתווכח וברור שכשנמצאים במצב כזה זה יכול לגרום לייאוש.
זה לא מקום פשוט להיות בו וכשפונים ומבקשים עצה איך לצאת, איך כן להתקדם ולהיכנס חזרה לתלם של עליה, ומחכים לתשובה זה לפעמים מקשה על זה גם כן.
לכן, ראשית, רציתי להתנצל על זה שחיכית לתשובה ולקח לנו זמן לענות עליה.
במובן מסוים אני מקווה שההרגשה כבר פגה וב"ה כבר הצלחת להתקדם ולעלות, אך מצד שני אני מקווה שבכל מקרה הדברים יעזרו, אם עכשיו או בזמנים בהמשך.
שנית, אני דווקא רוצה לתת לך את העצה מתוך מה שכתבת, שלמרות שהוא קצת יש בו המון.
למה?
כי התשובה לכל זה טמון בתוך מה שכתבת והכוחות לקום ולהתקדם טמונים בך.
לכן, אם תצליחי גם את לראות איך ההקשבה והעצה נובעים דווקא מתוך הדברים שלך, אני מאמין שזה עצמו יוכל לעזור לך גם כן בעתיד.

עצם זה שהרצון שלך קיים ושאת רוצה להיות יותר טובה היא זו שגם מביאה אותך, אולי, להרגשה הזו.
אני יודע שזה נשמע מוזר ולכן אני אסביר גם למה הכוונה.
כשאנחנו מתפתחים הרבה פעמים המסגרת בה אנו נמצאים קטנה עלינו ועד שאנחנו לא מרגישים דוחק אז אנחנו לא צומחים ועוברים הלאה.
למשל, אפשר למצוא את זה בתהליכי הגדילה הפיזיים ומה שמכונה כאבי גדילה. העצמות רוצות לפרוץ ולגדול וכך הן גם עושות, אך זה כואב.
לפעמים זה גם במצב כזה שמישהו צובר אנרגיה אך מחזיקים אותו במקום, כמו סיר שמבשלים עד שהוא רותח ומתחיל לבעבע.
יש ענין של צבירה של דברים.
כך, הרבה פעמים אנחנו צוברים אצלנו את הרצון הזה לצמוח ולהתקדם ולגדול מהמקום בו אנחנו נמצאים ולהמשיך הלאה.
זה לא קל השלב הזה שצוברים את הכל.
הענין הוא שזה חלק מהענין שנותן גם את הדחיפה הגדולה לעשות עם זה משהו.
כח הרצון הוא כבר גדול מאוד ולא איזה טיפות. מדובר על מסה.
זו נקודה אחת.
יש עוד צד שנוגע גם למקום הזה שעצם זה שיש לך את הרצון מעיד על משהו בתוכך.
את רוצה להתקדם ואת מכירה בזה, דבר שאומר שאת לא עומדת במקום כי הרצון משפיע על האדם, לפעמים רק לוקח זמן שזה יצא החוצה אך הוא כשהוא שם הוא משפיע, שכן הרצון זה חלק עמוד מאוד באדם וזה מה שמניע אותו.
ומפה בעצם אפשר להתחיל להתגלגל לעצה הפרקטית עצמה, אחרי שלומדים להכיל את זה בסובלנות.
הדבר שאיתו אפשר להתחיל זה סוג של מיפוי של מי את.
לנסות להבין במה את לא מתקדם שגורם לך להרגיש עמידה במקום.
כך, תכירי בתכונות ובכישרונות שהקב"ה חנן אותך בהן. לאחר מכן, כשמצליחים לשים את האצבע על הדברים הללו אפשר באמת לחשוב מה עושים עם זה ומה הדרך הכי טובה בשבילך להתקדם עם מה שגילית על עצמך.
בנוסף, חשוב להגיד שהרבה פעמים אנחנו מנסים להיתפס להרבה דברים שאנחנו לא מתקדמים בהם.
במצבים כאלה קורה שאנחנו או מנסים לתקן הכל או שאנחנו מרגישים טיפה מיואשים בגלל שאנחנו מוצאים כל כך הרבה ולא מצליחים למצוא עם מה להתחיל.
לכן, שווה לנסות להתחיל עם משהו אחד ובאמת לעמוד עליו ולנסות להתקדם בו כמה שאפשר.
הרבה פעמים זו יוצר התקדמות בשאר הדברים גם כן.
בתוך זה שווה לנסות לשים את האצבע ולעמוד על משהו שאת מרגישה שהוא יותר מהותי לך, כשברור שהכל מהותי.
בדברים כאלה, כפי שאת מן הסתם בוודאי משערת, הרבה יותר קל להתייעץ גם עם אדם שקרוב אליך ושאת מרגישה בנוח להתייעץ איתם על הדבר הזה.
צריך לזכור שזה לא משהו שהוא שונה ולא קורה לאנשים אחרים. זו לא צרת רבים נחמת יחיד אלא מצב אמיתי ובמובן מסוים גם טבעי.
אם תרצי שנפרט יותר, עוד עצות בנושא זו או אם יש שאלות בנושאים אחרים, בשמחה רבה.
ישר כח גדול והרבה הצלחה!
ושוב פעם, מחילה שקצת התעכבנו,
נתנאל
netanelweil@gmail.com