משגעים אותי בבית

שלום לך.
את מבטאת מצוקה מאד גדולה, וצריך לעצור ולחשוב בצורה רצינית כיצד יוצאים מזה. ברור לך שלא ניתן להמשיך במצב כזה, ולכן צריך לעשות משהו ובהקדם. כמו כן, אני מניחה שבפנים את באמת אוהבת את המשפחה שלך, ולא רוצה להיפרד מהם, ולכן כל המצב הזה כל כך קשה לך.
הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא: להוציא מהראש בצורה החלטית את המחשבה "להרוג את עצמי" – זו מחשבה פסולה ואסורה מכל קנה מידה. את ודאי בחורה טובה ומוצלחת, והקב"ה שם אותך פה על פני האדמה למען מטרה גדולה וחשובה. כל המחשבות האלו הם סתם "יצר הרע" שרוצה למנוע ממך אפשרות וכוחות לפתרון הבעיה. ולכן שלב ראשון – מחיקת אפשרות זו.
שלב שני – את חייבת למקד בצורה מסודרת עם מי בדיוק הבעיה, וסביב אלו נושאים בדיוק מתחילים הויכוחים. עליך לשבת עם עצמך, בשקט, בזמן רגוע, עם עט ונייר ולהתחיל לרשום. כאשר תרשמי תוכלי לראות בצורה נכונה את התמונה, ולא סתם אמירה כללית של "כולם". כאשר תמקדי בדיוק עם מי ועל מה, תוכלי לעבור לשלב הבא.
בשלב הבא – תנסי לחשוב האם ניתן לצמצם את החיכוך עם אותם אנשים? ולגבי הנושאים – האם ניתן לפתור אותם בצורה אחרת. (אני לא מאד מדוייקת – כיון שאין לי מידע בדיוק על מה מתווכחים). וחשוב מזה – האם יש בכל זאת אדם אחד במשפחה שכן את יכולה לדבר אתו/ה? ואם לא במשפחה הקרובה ממש – אולי במשפחה המורחבת יותר, לדוגמא: סבתא, דוד/ה, בת דוד/ה וכו'? האם יש להורים שלך מכרים או חברים קרובים שדרכם תוכלי להתחיל תהליך של התפייסות ומציאת דרך חדשה? אם אכן יש כזה – כדאי לפנות לעזרה מהם.
אם אין אדם במשפחה – אולי תוכלי לפנות לעזרה בתוך מערכת בית הספר – מחנכת, יועצת וכו' ? לפעמים גם מורה שאת במיוחד מעריכה, או מחנכת משנים קודמות תוכל לעזור.
אם אין כאלו – אנו נשמח להמשיך להיות לך לאוזן קשבת ולנסות לעזור לך לפתור את הבעיות, אך כדאי שתתני לנו קצת יותר מידע על עצמך ועל ויכוחים/נושאים שאתם את מתמודדת.
ונקודה אחרונה לחשיבה – תאמיני לי, שגם ההורים שלך מודעים לבעיה, והם בודאי "שוברים את הראש" כיצד לפתור אותה. גם הם אוהבים אותך ורוצים את טובתך, גם אם זה לא נראה כך כרגע.
ובפעם הבאה שאת עומדת "להתפוצץ" – תתפללי בשקט לה' שיעזור לך להתגבר על הקשיים – ואני בטוחה שכבר אז יהיה שינוי לטובה, שינוי קטן שמתחיל אצלך מבפנים שיביא לרוגע מסוים, ולכוחות מחודשים.
נשמח לעזור לך בהמשך!
נעמי, חברים מקשיבים