[מהו יום הושענה רבה ומה עושים ביום זה?]
ביום השביעי והאחרון של חג הסוכות נקרא: "יום הושענא רבה". בזוהר נאמר על יום זה כי "ביום השביעי של חג [הסוכות] הוא סוף דין העולם ופתקים יוצאים מבית המלך." כך פשט האיחול בארמית "פתקא טבא" [=פתק טוב] או באידיש "א גוטן קוויטל." (בהסבר פשוט: ביום הושענא רבה מופקדים בידי המלאכים פתקי חתימת הדינים שיצאו ביום כפור ועליהם מוטלת המשימה למלא אחר הנאמר בפתקים, ולכן נהגו לברך איש את רעהו בהושענא רבה בברכת "פתקא טבא" – ומרבים בצדקה תפילה ותחנונים. כדי לעורר רחמים עליונים, כי גדולה תפילה שמגעת עד כיסא הכבוד. ואף ברגע האחרון ניתן לשנות את גזר הדין מהקצה אל הקצה, מרעה לטובה, מאפלה לאור גדול ועצום.
[מה היה בזמן שבית המקדש היה קיים?]
כיום, המצוות העיקריות של חג הסוכות הן ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים.
כאשר בית המקדש עמד בירושלים, הייתה מצווה נוספת: [מצוות הערבה]. נוסף לערבה שנטלו כחלק מארבעת המינים, היו מציבים ענפים גבוהים של עצי ערבה ליד המזבח, והכוהנים היו מסתובבים סביב למזבח ומתפללים לבורא העולם: "אנא ה', הושיעה נא!", דעה אחרת בתלמוד הכהנים היו אומרים "אני והוא הושיעה נא!". בהושענא רבה הכוהנים היו מקיפים את המזבח שבע הקפות סביב למזבח (בשאר ימים פעם אחת בלבד). חשיבותה של מצווה זו גדולה כל כך: גם כאשר הושענא רבה חל בשבת היו מקיימים אותה (היום עפ"י הלוח העברי הקיים – יום זה לא יחול בשבת).
[ומה בימינו?]
גם כיום אנו נוהגים במנהגים שונים זכר ליום הושענא רבה שנחגג במקדש.
בנוסף לכך, יום זה הוא יום גמר וחיתום הדין (כנ"ל), לכן, אנו מקדישים תפילות מיוחדות להתפלל לבורא העולם שיחתום את דיננו לטובה.
* בליל הושענא רבה
רבים נוהגים להישאר ערים בליל הושענא רבה וללמוד ולהגות כל הלילה בתורה.
מנהג אחר לקרוא את חומש דברים, לאחר-מכן את ספר התהילים (ישנם המקפידים לקרוא תהילים רק לאחר חצות). ומסיימים בתפילה מיוחדת ללילה זה הנאמרת לאחר אמירת כל ספר (מופיעה בחלק מספרי התהילים).
* בתפילת שחרית
קהילות רבות נהגו להתעטף בבגדי לבן (קיטעל), ולהרבות בנות ביום הקדוש.
בתחילת שחרית מתחילים מוסיפים את המזמורים הנאמרים בשבת וביו"ט.
בכל יום מחג הסוכות נוהגים להקיף את הבימה בבית הכנסת פעם אחת ולומר את נוסח ה"הושענות", המבוסס על תפילת הכוהנ
