נפילות, קשיים, ותסכולים בעבודת ה'

שלום אלדד,
אתייחס לשאלתךבשני מישורים: במישור העקרוני ובמישור המעשי.
ידידי היקר, בעבודת ה' אי אפשר לעולם להגיד: 'הנה הגעתי לנקודה זו, ניצחתי והכל נגמר'. עבודת ה' מעצם מהותה היא עבודה והתמודדות יום יומית. כשמתאמצים, ומדבריך ניכר עד כמה אתה באופן אישי מתאמץ, אז מצליחים. אך זהו ניצחון בקרב ועלינו להמשיך ולהתמודד, להמשיך ולהאבק גם בקרב הבא.
כשמשקיעים כוחות, אז גם אם נכשלים, יש להצטער אך לא להשבר. עלינו להפנים בתוכנו שכשיש מבוקש גדול, משהו שבאמת שווה להלחם למענו, גם אם נכשלים, זהו עיכוב בדרך אך לא תבוסה, ואדרבה, עלינו לקחת דווקא את הנפילות שלנו כגורם מדרבן.
עלינו לדעת שאף האנשים הגדולים ביותר דרכיהם היו במלחמות ובמאבקים ודווקא זה עשה אותם לגדולים.
אין תקופה בחיים שאין לה את הנסיונות שלה ואת ההתמודדויות שלה. אך כאן שוב עלינו להפנים שזוהי תכליתנו, להבין שהדרך להצלחה עוברת גם דרך כשלונות, והעיקר להתחזק ולקבל דרבון דווקא מן הכשלונות ולעולם לא להכנע או להרפות. מובטח לו לאדם שכל כך משקיע ומתאמץ, שהוא גם יגיע ויצליח.
מצד שני, עלינו גם להיזהר שדווקא הרגשות הבריאים של הצער כתוצאה ממעידה או חטא לא יהפכו לגורם משתק וישחקו לידי היצר הרע, על ידי זה שיזרעו בנו יאוש והרמת ידיים.
הצער על כל כשלון הוא חשוב, אך תמיד צריך לזכור להסתכל עם הפנים קדימה.
עד כאן במישור העקרוני.

במישור המעשי ברצוני להעיר: אתה מתאר שכשאתה מרגיש התעלות רוחנית אתה מקבל על עצמך קבלות, אתה מחזיק איתם מעמד מספר ימים ואז מועד.
חשוב לשים לב מה אתה מקבל וכמה אתה מקבל על עצמך. לפעמים כתוצאה מהתעלות רוחנית בריאה אנו חשים רצון "לאחוז בשמים", ומקבלים על עצמנו צרור של קבלות טובות ומנהגי חסידות למיניהם. כמובן שרגש זה הוא בריא ביותר, אך לפעמים יש כאן מלכודת משום שאם נקבל משהו שהוא מעבר ליכולת הקיבול שלנו לא נחזיק איתו מעמד וניפול, ואז נתקע בהרגשת התסכול שאתה מתאר. מובן שבחיים עלינו לנהוג במסירות נפש כלפי הכל, אך זה צריך להיות בתחום הסביר, שעם מאמץ נוכל להתמיד בקבלה זו. אך אם אנו מקבלים עלינו דברים שדורשים מאמץ חריג באופן מיוחד (לא סתם מאמץ שהוא דווקא כן רצוי), הרי שיכולת האדם להחזיק מסגרת חיים עם מאמץ כזה היא קשה ועל פי רוב לא יוכל להתמיד בה. מובן שכל הדברים הנ"ל לא נוגעים לקיום מסגרת ההלכה הבסיסית שבה אנו מחוייבים ויהי מה, אלא על "תוספת" שאדם לוקח על עצמו.
לכן צריכה להיות זהירות במה שאתה מקבל על עצמך. פעמים שזו עצת היצר הרע לקבל הרבה הרבה קבלות טובות בידיעה שאי אפשר להחזיק בהן, וכשזה קורה מתלווה הרגשת התסכול שממלאת את הנפש. מכל מקום, כיוון שהדברים מורכבים ומשתנים ממצב למצב, כדאי מאד לקבל הדרכה אישית מפורטת מתלמיד חכם.
יחד עם זאת עלי לומר שיש לך "צרות של עשירים". אדם שמביע שאיפות רציניות שכאלה אל לו להתייאש מן המלחמה היומיומית, אלא עליו לנהל כל קרב וקרב בצורה המביאה תועלת יותר גדולה.

חזק ואמץ והמשך בדרכך
יהודה, חברים מקשיבים

התשובה לקוחה מתוך העלון השישי של חברים מקשיבים.
פרטים באתר:
www.makshivim.org.il