שלום כבוד הרב!
אני חייב בדחיפות עזרה!!!
אני נמצא בשידוך כבר במשך כ-4 חודשים וההקשר זרם כ"כ עד שאני אפילו הגעתי לבית הוריה לבקש את רשותם לשאת את ביתם תוך כבוד אליהם וכדי לחזק את הקשר בינינו. ובאמת הצעתי לה אירוסין, אך אז החלו מחלוקות על אזור מגורים וכדו' ועלו לי כל מיני ספקות כמו הקושי שלי לתקשר עם בני משפחתה וכן אני כבר לא מרגיש משיכה אליה מלבד כבוד והערכה רבה, ויש לי חשש גדול לפגוע בריגשותיה, ואיכשהו כשאני חושב להתחתן איתה אני מרגיש שאני מתפשר על יופיׁ(ח"ו היא לא מכוערת).
דבר נוסף שמאוד מטריד אותי זה שאני חסר התלהבות להתחתן ולמרות שלפני שהתחלתי להפגש למטרת חתונה הגעתי להבנה של משמעות החתונה, עם כל זאת כשאני עמדתי ליישם בפועל ולהתחחתן אני הרגשתי פתאום חוסר רצון להתחתן ואני מפחד מאוד שאני לא אצליח אף פעם 'לקפוץ למים' למרות שאני יודע את חשיבות הנישואין.
אנא כבוד הרב תעזור לי לדעת איך להחליט, אני מתאמץ לעשות את ההשתדלות שלי ו'שובר את הראש' איך להכריע בצורה הנכונה, ומתפלל לה' שיאיר את עיניי אך אני מרגיש אבוד עצות…
אני עכשיו מבין על בשרי כמה זה נכון וכמה זה כואב,ואיך צדקו חז"ל שהדירו שידוכין כקריעת ים סוף אני מרגיש את 'הקריעה'בצורה כואבת מאוד.
אני מתפלל לה' שישים את העצה הנכונה בפיך ומקווה שאכבוד הרב יהיה הצינור של הקב"ה ויאיר לי את הדרך כי אני מרגיש -להבדיל- כמו במכת חושך מצרים לא מסוגל לזוז לא יודע לאן ללכת ואיך להחליט החלטה בלב שלם.
שלום לך.
קודם כל הרבה מזל טוב, ואני מאחל לך שתזכו לבנות בית נאמן בישראל, מתוך שמחה ושלוה. המציאות שאתה מתאר, לא נשמעת יוצאת דופן במיוחד, אלא תופעה מוכרת. דוקא לאחר החלטה על אירוסין וכריתת ברית לעתיד משותף, מתחילים לצוף לפתע ספיקות וטלטלת רגשות, שמערערים את היציבות והבטחון. כשזה מתחיל להיות רציני, ו´כשזה באמת הולך לקרות´, אז זה נהיה גם קצת מפחיד לקבוע עם מי אתה הולך לבלות את עיקר חייך, ולגדל את המשפחה שלך.
הזכרת חילוקי דעות על מקום מגורים, אז אני מרשה לעצמי לבשר לך שחילוקי דעות עוד יהיו לא מעט, גם אחרי החתונה ובמשך כל שנות הנישואין. אתה מתחתן עם אדם ששונה ממך בהרבה מובנים, באוירה שבה היא גדלה במשפחה ובחברה, נסיונות החיים שהיא התמודדה איתם, האופי שאיתו היא נולדה, ומעל הכל בעובדה שהיא אשה. ואתה גבר. וזה מאוד שונה, ולפעמים גם הפוך.
דוקא אם לא היו חילוקי דעות והייתם מסכימים על כל דבר, זה היה נשמע מדאיג, כי כנראה מישהו מבטל את האישיות שלו בשביל השני. וזה מצב מאוד לא בריא. חשוב שכל אחד יבטא את הרצונות והחלומות שלו, ויחד להגיע להחלטה משותפת. כבר עכשיו, עוד לפני החתונה, יש לכם הזדמנות ראשונה לרכוש כלים להתמודדות נכונה עם מחלוקות, ולבניית זוגיות משותפת שכוללת את הייחודיות של שני הצדדים.
ציינת גם קושי בלתקשר עם בני המשפחה, אז חשוב שתזכיר לעצמך שאתה מתחתן עם בחירת לבך ולא עם ההורים שלה. כמובן שהם חלק בלתי נפרד מהמשפחה, ואתם גם הולכים לבלות אצלם לא מעט ולהתחשב בדעתם בכל מיני צמתים במהלך הדרך, אבל זה בסדר גם אם לא תהיו חברים טובים. העיקר שתוכלו להתסדר ביחד, וברוב המוחלט של המקרים זה אפשרי בהחלט.
אבל נדמה לי שעיקר הענין הוא הרגשות העמומים שמטלטלים אותך, ומציבים לך סימני שאלה מהדהדים. כשיש בטחון בקשר הזוגי, אז כל השאלות הצדדיות כמו איפה לגור והתקשורת עם המשפחה, לא ממש מטרידים. אבל כשהרגש סוער והקשר לא יציב, אז כל מיני ענינים שוליים מצטרפים לחגיגה ומכבידים על הנפש.
הדבר החשוב ביותר שכתבת, לדעתי, הוא [שיש לך הערכה כלפיה]. אם כך, אז המצב שלך מצוין. קשר שמלכתחילה נבנה רק על התלהבות ופרפרים בבטן, וכל מיני חויות שטחיות ובילויים, אין לו על מה להישען כשהרגשות הולכים קצת לאיבוד. אבל אם האישיות שלה הקסימה אותך, ויש לכם חלומות שנפגשים, אתם ממש לא תלויים בתנודה של רגשות.
אני מקווה שלא אאכזב אותך, אבל גם אחרי החתונה לא יהיו ניצוצות אהבה באויר וריגושים על בסיס יומי. יהיו גם הרבה ימים רגילים, בלי התלהבות מיוחדת וברק בעיניים, אבל עם חזון ושאיפות שמזינים את הזוגיות באמת. [ההחלטה עם מי להתחתן, היא החלטה עם מי לעבוד, ולא עם מי לבלות]. אם אתם רואים עין בעין, ואתה רוצה אותה אמא לילדים שלך, ויש ביניכם כימיה ונעימות, זה המתכון לזוגיות משגשגת. גם אהבה לא נמדדת רק בהתלהבות סוחפת והרגשה ש´אתה מאוהב´, אלא בעיקר בהזדהות עמוקה עם האישיות של בן הזוג שלך. ברור שתהיה הרבה התרגשות במהלך הדרך, ומשיכה אדירה וכובשת, שמכניסה את האנרגיות והלהט לחיי הנישואין. אבל יהיו בה גם עליות ומורדות, ולכן אסור לבנות רק עליה.
גם רגשי האהבה שלפני החתונה, לא דומים בכלל לרגשות שלאחריה. זה משהו שונה לגמרי, ככה שלא אמור להיות בהכרח קשר ביניהם. ההתלהבות מהקשר המשותף בתקופת ה´שידוכים´ נובעת מבילוי נעים במסעדה, בטיול או סתם בשיחה על ספסל בגינה. ההתלהבות מהקשר בתקופת ה´נישואין´ נובעת מעבודת המידות המשותפת שלכם, מהמסירות וההשקעה, מהתחשבות בחסרונות של האחר (כן, יש כאלה), הרבה עין טובה והתמודדות עם אתגרים.
טוב לך איתה? נעים לך בחברתה? המחשבה שהיא תחנך את הילדים שלך משמחת אותך? המידות שלה מוצאות חן בעיניך? אלו רגשות מספיקים בשלב הזה, בשביל להיות בטוח שאתה בדרך הנכונה עם האדם הנכון. כל השאר כבר יגיע בהמשך, אל דאגה. אולי בשביל חיזוק עצמי תכין רשימה של כל המעלות שמצאת בה, וכל הדברים הטובים שבגללם החלטתם להתחתן, ותקרא אותה מדי יום.
אם זה לא עוזר, והספיקות ממשיכים להטריד ולבלבל אותך, אולי כדאי לפנות לייעוץ זוגי מקצועי שמתמחה גם בקשיים שאתה מתאר לאחר ההחלטה להתחתן. יש כמה מקומות כאלה, ומנסיון של כמה אנשים שאני מכיר אני יכול להמליץ לך על מכון נתיבות בירושלים, של משה ברלינר ואברהם כץ.
בהצלחה רבה, ושוב מזל טוב,
אבישי batelam@gmail.com