לכבוד הרב, ידוע שהרמב"ם הינו הפוסק האחרון בענייני גאולה ומשיח וידוע שבכל מקום שהוא פסק ונושאי כליו לא השיגו עליו הלכה כמותו. מלשון הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמות ניתן לראות שהוא מדבר על כך שקיבוץ נדחי עם ישראל יתבצע על ידי מלך המשיח וגם הוא מתאר סדר בו יקרו הדברים – קודם יבנה מקדש במקומו ורק אחר כך המלך המשיח יקבץ נדחי עם ישראל. וזהו לשונו (פרק ח, הלכה ד): "ואם יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה' – הרי זה בחזקת שהוא משיח: אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל – הרי זה משיח בוודאי. " ידועה הטענה שסוברים שגם הרמב"ם בעצמו כתב שאת הדברים האלו לא נדע עד שיקרו אבל קיימת גם מחלוקת בנושא, ונראה לי גם מלשונו של הרמב"ם שהכוונה לפרק יב ולא לפרק יא בו מופיעה ההלכה הנ"ל. וידוע שלא פוסקים הלכה על פי מדרשים וכו'. על פי הידוע לי גם הרבי מליובאוויטש טוען שהלכה כמו הרמב"ם. דבר זה מהווה סתירה עם הרעיון הציוני וההנחה שמדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה. האם ניתן ליישב סתירה זאת?
לא כל כך הבנתי מה אתה רוצה להוכיח מדברי הרמב"ם. אנסה לסכם את דבריך:
הרמב"ם כותב שקיבוץ הגלויות יהיה על ידי המשיח.
יש כיום 5-6 מליון יהודים בארץ, והמשיח עדיין לא בא.
אם כך, לפי דבריך הרמב"ם סותר את המציאות! הרי עינינו הרואות שקיבוץ הגלויות התחיל!!!
הרי גם אם נניח מדינת ישראל אינה אתחלתא דגאולה, אין זה משנה את המציאות שעם ישראל החל לחזור לארצו, ואם כן איך נסביר את דברי הרמב"ם שאומר שהמשיח הוא זה שיקבץ נדחי ישראל?
שמא נאמר – זו הוכחה שקיבוץ הגלויות שאנו רואים הינו מדומה, והכל יכול להתפרק?
ובכן בנקודה זו מסכימה כמעט כל היהדות החרדית, ובודאי חב"ד, שאנחנו לפני גאולה שלמה ושהמשיח בפתח. גם אם לא נראה את המדינה כאתחלתא דגאולה, ביחס לתהליך של קיבוץ הגלויות אין כמעט מי שחולק שהוא מלמד על הגאולה הקרובה.
ובכלל איני מבין איך אפשר להסתפק כשיש מציאות כל כך ברורה התואמת בצורה כל כך מדהימה את דברי הנביאים.
נו, אז מה הפיתרון לדברי הרמב"ם? איך ניתן ליישב את "הסתירה" בין דברי הרמב"ם לבין המציאות?
העניין הוא פשוט מאוד. הרמב"ם לא כתב שלפני שיבוא המשיח לא יתחיל קיבוץ הגלויות. אלא הוא כתב שהמשיח יקבץ נדחי ישראל, ואכן עשרת השבטים שהם רובם של עם ישראל עדיין נידחים.
נשים לב גם להקשר בו נכתבו הדברים: לפני ההלכה שציטטת תיאר הרמב"ם באופן כללי את ימות המשיח: "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות"… אחר כך באה ההלכה שציטטת בה עוסק הרמב"ם בשאלה איך נוכל לזהות את מלך המשיח באופן ודאי: "ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד". ברור מדברי הרמב"ם שמלך המשיח לפני שהוא מקבץ נדחי ישראל הוא מולך על ציבור מסויים הנמצא בארץ, שאם לא כן – על מי בדיוק ימלוך המשיח? ובתהליך זה נוצרת ישות מדינית (שיש לה דיני מלוכה לעניין הנהגת האומה (משפט כהן – על פי הר"ן ומאירי, הציץ-אליעזר, והרב עובדיה יוסף) ובעתיד בעז"ה ממנה תצמח מלכות בית דוד.
וראה עוד בהקדמות הרמב"ם למשנה בהקדמה לפרק חלק, בפירוש הרב שילת שליט"א, שם הוא התייחס לאפשרות כינון מלכות לישראל לפני ביאת המשיח על פי הרמב"ם באריכות.
לפירוט נוסף ראה קישור:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=41064
אם לא הכל הובהר נשמח תמיד להתייחס
בברכה,
חברים מקשיבים.
