פלגנות בצוות ההדרכה

שלום!
את שואלת שאלה לא פשוטה. אין ספק שבגלל המצב אליו הגעתם ה"חפץ חיים" היה מזהיר ומתרה השכם והערב על איסורי רכילות ולשון הרע ועל התוצאות האיומות שיכולות לצאת מהן.
אני מציע שתייסדו לימוד קבוע של ספר "חפץ חיים" בסניף, אולי המדריכים יתעוררו לאיסורים החמורים ותצא מהלימוד תועלת חיובית.
מעבר לכך, אם זה לא עוזר, אני חושב שאם אי אפשר לתפקד ביחד, הפתרון היחיד הוא לפעול בנפרד. עשו ביניכם "חלוקת גזרות", כלומר חלקו עצמכם לצוותים (שכן מסתדרים יחד), והטילו תפקיד שונה לכל צוות, כך שלא תהיה חפיפה בין התפקידים. צוות אחד יהיה אחראי על הפעילות בחופש, צוות שני יהיה אחראי על דברי התורה והשיעורים, צוות שלישי יהיה אחראי על הפעילות בשבת וכן הלאה. כל צוות יהיה עסוק אך ורק בעניינים הנוגעים אליו ולא יעיר שום הערה לצוות השני. נכון שעדיף הרבה יותר לקבל הערות והצעות לתיקון מאנשים אחרים, אך במצב אליו הגעתם לא תהיה נכונות לשמוע ולקבל. במקום זה תהיינה מריבות נוספות שלא יועילו לשיפור הסניף.
הדבר החשוב ביותר הוא לזכור שאת מה שאנו לא מקיימים בעצמנו, לא נוכל לחנך אליו את החניכים. הם לא טפשים והם קולטים, בין במודע ובין בתת-מודע, שהמדריכים עצמם לא חיים ונושמים את הדברים שהם מדברים, ושהם אומרים אותם מהשפה ולחוץ. אי אפשר לחנך לערכים של אחדות האומה ואהבת עם ישראל, אם הצוות עצמו לא מממש את הערכים האלו במקום בו הוא צריך לממשם בצורה הבסיסית ביותר. כשם שאדם כופר לא יכול להעביר שיעורים באמונה, ומי שגונב לא יכול להעביר סדנאות על יושר אישי, כך מי שלא יודע לאהוב את חברו, גם אם הוא קצת מעצבן לפעמים, לא יכול לחנך לאהבת האומה. "כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים" (ברכות דף ו ע"ב). הרב צבי יהודה היה מסביר (אור לנתיבתי עמ' כ"ה) שאם אדם מנסה ללמד ולחנך לערכים חשובים וגבוהים שהוא בעצמו לא מקיימם, דבריו לא ישמעו לאחרים. כדי שהדברים ישמעו לאחרים – הם צריכים קודם כל להשמע לעצמו, כלומר שהוא יקיימם.
בעז"ה תתחזקו בימים אלו של צורך גדול באהבת חינם, תרבו ביחסי חיבה ואהדה הנצרכים לעם ישראל בתקופה לא קלה זו, זכרו שכל זמן שהסיבה שגרמה לחורבן הבית קיימת, היא זו שמונעת את בניינו מחדש, ותצליחו להראות לחניכים שגם אתם מאמינים בערכים עליונים ושכל אחד יכול לשוב בתשובה שלימה על עברו, גם אם זה דורש מאמץ אדיר וכוחות נפש עצומים!
בהצלחה רבה!
איתי, חברים מקשיבים.