שלום רב,
לפני שאני שואלת את שאלתי אני רוצה להקדים ולומר שיש בי אמונה רבה בחכמים ודי לי בזה, והסיבה לשאלתי היא שמפני שלא פעם נתקלתי בשאלה הזאת ולא ידעתי להשיב לשואלים שבתמימות רצו להבין…
מדוע אנו סומכים על חז"ל ופרשנים שונים כגון רש"י, רמב"ן וכד'. הרי גם בינם לבין עצמם יש חילוקי דעות…ובנוסף לכך מנין לנו שהם אכן היו גדולים כפי שאנו מניחים? וכיצד ידעו כיצד לפרש כפי שפרשו? על מה התבססו? ומדוע אנו מניחים שפירושים של אמוראים ראשונים אחרונים וכד' יש להם כביכול "תוקף" הלכתי ואו רעיוני גדול יותר?
שלום רב,
אני שמח שאת רצה להתחזק בדברים, לדעת לענות לאחרים, ואף שאת מרגישה שלא קשה לך הדברים, את רוצה להיות יותר חזקה, ועל ידי שיפור הידע שלך בתחום תוכלי לעזור יותר לאחרים, שתדעי מה לענות, וכפי שלימדו אותנו חז"ל באופן קיצוני יותר "דע מה שתשיב לאפיקורס".
אם כי אודה על האמת, שקשה לי להיכנס לכל הנושא במיוחד כאשר מדובר בנושא רחב כל כך, וגם אם אסביר לך את הידוע לי, לא ברור לי שיהיה לך קל להסביר את הדברים לאחרים, ולכן אכתוב בקצרה, ואפנה אותך לעוד מקורות שבהם תוכלי לעיין וללמוד את הנושא.
באופן עקרוני, דבר שאדם רוצה להיות "חזק" בו, ושהדברים יהיו באמת ברורים לו, על מנת שהוא גם ידע לענות לאחרים, אין לו דרכים קצרות – אלא נדרש ממנו ללמוד את הדברים ברצינות. למרות שהדבר לא קצר, ולא תמיד קל, אין דרך אחרת.
הרב ישראל הס זצ"ל כתב בספרו אמונות חלק ב´ הסבר לשאלות האלו, הוא מתחיל בשאלה דומה מאוד לשאלה הזו, ולכן מיד כאשר קראתי את השאלה, נזכרתי בדבריו שם, וכדרכו עשה זאת בכשרון רב ובאופן נפלא, מוסבר ומבוסס. לכן אני ממליץ בכל לב להשיג את הספר אמונות חלק ב´ ולקרוא את הפרקים על הנושא.
אך למרות שאני אינני מתקרב לרמה של הגדולים שכתבו על הנושא, אכתוב כמה דברים, ואם כי רובם יהיו פשוטים, אכתוב אותם משתי סיבות: 1. תמיד טוב לחזור על הראשונות שבכך הדברים יותר יבססו ויתלבנו. 2. בדרך השאלות והתשובות באינטרנט, אין כל כך אפשרות להכיר אישית ולדעת בדיוק מה כל אחד מתאים לו, מה בדיוק כל אחד צריך, ולכן לפעמים צריך להשתדל לסתום פרצות, חורים בידע, וכך לעזור לאדם שתהיה לו תמונה שלמה יותר ממה שהיה לו עד עתה.
לכן קודם שאתחיל אבקש סליחה אם אני מכביד והדברים יהיו מיותרים ברובם.
אחד מהיסודות החשובים ביהדות, שמלמד אותנו באריכות רבי יהודה הלוי זצ"ל, הוא המסורת. לעומת דתות אחרות שהתבססו על המצאה של אנשים, כגון יש"ו של הנצרות, ומוחמד שר"י לאיסלם, היהדות בנויה על מסורת.
ההתחלה של עם ישראל כעם החל בדברים שכל העם ראה במו עיניו. כולם ראו את הניסים במצרים, וכולם ראו את מתן תורה בהר סיני. כל עם ישראל שמעו את שתי הדברות הראשונות שה´ נתן לעם ישראל, וכולם שמעו שה´ הוא שליח של ה´.
המסורת הזו עברה בעם ישראל מדור לדור, מאב לבן, ובכל העם עברה המסורת באופן הברור ביותר. את המסורת הובילו גדולי ישראל. גדולי עולם שמסרו את נפשם ואת כל חילם למען התורה והעם. את כל כישרונם, את כל כוחם השקיעו להעמקה בתורה, ולבירורה ולהבנתה עד פרטי הפרטים.
גדולי ישראל אלו, מסרו את חייהם לכך, כל חייהם היו סובבים סביב לימוד תורה, ללמוד וללמד. התשוקה הגדולה לידיעת התורה הקיפה את כל חייהם. בכך התמסרו שנים רבות יום וליל ללימוד התורה. בכך גדלו גדולי עולם, ענקי הרוח וענקי התורה בעם ישראל. בכל דור היו גדולי עולם בעם ישראל. גדולים אלו הוכרו בכל העולם כאנשי פלא, אנשי חכמה וקדושה.
כאשר אנו קוראים את תולדות עם ישראל אנו רואים את היחס של אומות העולם לגדולי ישראל. הכירו הם בגדלותם ונהנו לאורם, הגם שלא ידעו להבין את עומק התורה. רבים מגדולי ישראל היוו זרקור של גדלות בכל הסביבה.
אחד מגדולי ישראל לפני שני דורות, הגאון רב שמעון שקופ, כותב בהקדמה לפירושיו שגדולי ישראל בכל הדורות, לפני שכתבו חידוש בתורה, בחנו בכל התורה האם יש הוכחות לחידוש שלהם, האם הדברים אכן מוכחים לפי התורה.
שנים רבות של לימוד, מהוים אצל גדולי ישראל בסיס לכל בירור של תורה, בסיס ומקום לבחינה. ונקודה אחת חשובה מאד היתה תמיד אצל גדולי ישראל שגרמה לכך שתורתם תהיה תורת אמת והיא הענוה.
מעולם בעם ישראל בנין התורה בא בחוברת עם בנין האישיות, תיקון המידות ותיקון המעשים.
לעומת מקומות אחרים, שבהם הגאוה מהוה מקום חשוב באדם, ולכן השאיפה של האדם היא להיות משהו מיוחד, להיות שונה ובולט, בכך גם השאיפה היתה להיות ניכר ומפורסם, חיפשו אותם אנשים חידושים שאף אחד לא כתב, חידושים שאין להם מקור, שאין מישהו שכתב לפניהם, ובכך הם יזכו בזכות הראשונים ובפרסום הבא בעקבות כך. גדולי ישראל דרך הפוכה היתה להם, השאיפה היא לא פרסומם האישי אלא השאיפה לזכות לכוון לאמיתתה של התורה. הבסיס שלהם הוא שהתורה היא תורת אמת, ושהם זוכים ללמוד את אותה התורה הקדושה שה´ נתן לעם ישראל ועברה במשך כל הדורות, הנקודה המרכזית היתה העיסוק בדבר ה´ והניסיון לכוון לאמיתת התורה. בכך כל גדול בישראל שראה בסיס איתן לדברים שלו, ואף מצא מקורות קדומים יותר לדברים, התמלא שמחה גדולה, שהנה הוא זכה לכוון לאמיתתה של התורה. שאיפה זו של אמת ושל גדלות, הובילה אותם שיזכו שדבריהם יהיו דברי אמת, ושבכל הדורות הבאים דבריהם יתקבלו וילמדו.
נקודות אלו היוו בסיס לעוד דבר חשוב מאד, דבר מרכזי שמי שלא גדל על עולם התורה מתקשה להכיר בו ולהבינו, והוא השגחת ה´ והעזרה האלוקית.
אחד מהבסיסים לאמונה שלנו היא שה´ שברא את העולם ממשיך בכל הדורות להשגיח עלינו ולעזור לנו להגיע אל היעד. ה´ לא נטש אותנו ח"ו, שלא יטוש ה´ עמו, אלא שבכל השתדלות להבין את התורה, שולח הקב"ה חכמה ועזרה לחכמי ישראל לזכות לחדש בתורה, לזכות לכוון לאמת האלוקית.
אחד מגדולי ישראל כתב שכל דבריהם של הקדמונים (תקופת הראשונים, כרש"י רמב"ם ועוד) נכתבו ברוח הקודש, דרגה הקרובה לנבואה, ובכך זכו לשלמות של תורה ולנצחיות של תורתם. אנו רואים כיצד גדולי ישראל שבדורות האחרונים, מדייקים בדברי הראשונים, כיצד הם מתייחסים אל דבריהם בחרדת קודש, ואנו מבינים שאנו נפגשים בגדלות אחרת ממה שהכרנו. אנו הקטנים לא תמיד יודעים להעריך את הדברים, וכאשר אנו רואים כיצד אנשים שאנו מכירים בגדלותם, מעריכים את הדברים ומבטלים את עצמם לאתם הדברים אנו מבינים שמדובר בסדר גודל אחר לגמרי, במהות אחרת, שגם הגדולים כיום אינם מעיזים לחלוק עליהם.
המחלוקות בין גדולי ישראל, נתפסות בעינינו כערפול וחוסר הבנה, אך באמת לא כך הם הדברים. דברים גדולים ועצומים כמו התורה, מתפשטים לצדדים שונים, אמיתיות שונות שכאשר נלמד לצרף אותן יחד נקבל את התמונה השלמה.
בשל גדלותה של התורה, גם גדולי ישראל לא יכולים להקיפה, וכל אחד מברר חלק, כל אחד מברר פן אחד בתורה, אך למרות גדלותו אין באפשרותו להקיפה, לכן השלמות של התורה תהיה רק על ידי החיבור של כל הצדדים. פירושו של רש"י יש לו מקור והבנה חשובה, וגם פירושו של הרמב"ן ושאר המפרשים יש להם אמיתות גדולה, ומה האמת? האמת היא השילוב של הכל כדי ליצור תמונה שלמה. אכן השחור איננו לבן, והכחול איננו צהוב, אך מתוך החיבור שלהם יחד נהיית תמונה צבעונית ויפה לאין ערוך.
לכן מלמדים אותנו חז"ל שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, הכל חי, הכל דברי אלוקים, ורק מתוך החיבור יבואו הדברים אל השלמות שלהם.
משימה זו של קנית השלמות של הצדדים השונים, של השיטות השונות, היא משימה של דור הגאולה, לאחד ולברר, וכפי שכתב הרב קוק זצ"ל, שבימים אלו יפה לנו שיחתם של תלמידי הגר"א עם תלמידי הבעל שם טוב. שלמרות שהמחלוקת ביניהם היתה גדולה, יחד הדברים מקבלים את השלמות שלהם.
יש עוד הרבה מה לכתוב, וכבר הארכתי ואינני רוצה להכביד, ולכן אני מציע שהדברים שכתבתי יהוו רק פתח ללימוד וליבון הדברים, ובכך לא רק שאפשר יהיה לענות לאחרים אלא גם אנו נגדל מהם ונתפתח יותר.
בברכת כל טוב
יצחק.
Zahig2@shoresh.org.il
תשובות נוספות בנושא:
אמיתות התורה שבעל פה והיחס למחלוקות: https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=20465
הסבר יסודי על התורה שבעל פה וחז"ל: https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=26214
מהו מקור הסמכות של חז"ל? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=187
מי אמר שחז"ל צודקים בפירושיהם? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=54898