האם על האדם להיות צנוע מבפנים (ומתוך כך גם להתלבש צנוע וכו'…), האם אנחנו אמורים גם להיות חסרי ביטחון, שקטים (=צנועים)?!
כשיש דיון -אסור לנו לומר את דעתינו, מתוך צניעות, לא להתבלט יותר מדי (הערת ביניים:לפעמים זה דיונים גם עם בנות וגם עם בנים)?!
איך בדיוק הצניעות אמורה להתבטא (חוץ מלהתלבש צנוע)?
שלום לך,
הצניעות נובעת מצלם אלוקים שבאדם. כל דבר פנימי, כמו הנשמה שבאדם, מטבעו הינו נסתר יותר, ועל כן הבלטת הצדדים החיצוניים הרבה פעמים מעידה על ריקנות פנימית, וליתר דיוק – על כך שהאדם לא הצליח לחשוף את כוחותיו הפנימיים הגנוזים בו, את נשמתו המקשרת אותו לבוראו.
בכיוון ההפוך, הבלטת החיצוניות גם מקשה עליו לעשות זאת: ככל שאדם מחשיב יותר את הצד החיצוני, איך אני נראה בעיני הבריות, כך הוא מוצא פחות זמן לחשוב על הקשר הפנימי בינו לבין הקב"ה.
הצניעות היא גם אמיתית משום שהיא נובעת מכך שהאדם מכיר שמעצמו אין לו כלום אלא כל מה שיש לו ה' מחייה כל רגע ורגע.
ברור אם כן שלא תיתכן סתירה בין צניעות לביטחון עצמי – להיפך, ככל שאדם מכיר יותר את אור ה' שבתוכו הוא מתמלא מכך ביטחון. המילה 'עצמי' אינה מדוייקת, שהרי האדם עצמו ללא הקב"ה אינו כלום. ראה באורות התשובה פ"י "האדם הישר צריך להאמין בחייו", וכלשון הפסוק "האלהים עשה את האדם ישר". על האדם להיות בעל אמון בסיסי בכוחותיו ולדעת שהם ניתנו לו מאת בורא הכל.
כמובן שאין משמעות הדברים כי באופן אוטומטי על האדם לבטוח בכל נטייה שהוא מרגיש, ולכל אדם ייעד הקב"ה גם תפקיד לתקן מידות שאינן מתוקנות. זהו נושא לדיון נפרד, וכללו של דבר שככל שהאדם מתקדם בעבודת ה' הוא יכול יותר לזהות לבדו אלו נטיות ומחשבות נובעות ממקור הטוב ואלו צריכות תיקון.
הצניעות הפנימית מתבטאת לא רק בלבוש אלא בהתנהגות כללית שאינה מבליטה את הצדדים החיצוניים כמו למשל טון דיבור שאינו מתבלט, יחס בכבוד לכל אדם וכו'.
ביחס להבעת דעה, אין סיבה להימנע ממנה כמובן אך גם כאן לא מתוך הבלטת העצמיות אלא מתוך הכרה שדעתי הינה זוית הראיה שהעניק לי הקב"ה, ויחד עם זויות הראיה הנוספות של הנוכחים האחרים תתברר האמת. על כן יש להביע דעה מתוך כבוד הדדי שאינו סותר את העיקרון שכל אדם פועל לפי מה שעיניו רואות. גם בהלכה חולקים פעמים רבות תלמידי חכמים זה על זה אשר מדגישים שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
ביחס לבנים ובנות, מידת הצניעות מונעת את ההיסחפות אחר הצדדים החיצוניים ומאפשרת את הקשר הטהור והעמוק בין איש לאשה. כאשר מצויים בדיון משותף בין בנים ובנות, אם הדבר נצרך וענייני ללא מילות או הרגשות חיבה אזי הדבר אפשרי וגם הבנות יכולות להביע את דעתן או לשאול.
אם חשקה נפשך בהעמקה בנושא, את מוזמנת לקרוא בספר בשם "כתנות אור" שנמצא בחנויות הספרים. בהצלחה, ותודה על הנושא החשוב שהעלית.
כל טוב
יעקב, חברים מקשיבים
