קדושה – מתי לענות?

שלום וברכה,
בחזרת הש"ץ בברכה השלישית אומרים קדושה. ועיקר הקדושה בעניית הפסוקים: "קדוש קדוש קדוש ה' צבא-ות מלא כל הארץ כבודו", והפסוק "ברוך כבוד ה' ממקומו".
* הבא לבית הכנסת ושומע את הציבור אומרים קדושה – עונה איתם, אפילו כבר אמר (במקום אחר או במנין אחר).
* אם הגיע באמצע קדושה מצטרף ועונה עם הציבור.
* אם נמצא מחוץ לבית הכנסת במקום נקי (שמותר לומר שם דברי תורה) ושומע ציבור שאומרים קדושה – מצווה לענות עם הציבור אך אין זו חובה.
* אדם שמתפלל במניין אחד ושומע את המניין השני – אינו מחוייב לענות (וכמובן שלא יפסיק לשם כך באמצע התפילה).
* השומע קדושה וטרם בירך ברכות התורה ואין לו שהות לברך לפני הקדושה – יענה עם הציבור (הילקוט יוסף כותב שאת הפסוק 'ימלוך' יהרהר בליבו).
* הנמצא בפסוקי דזימרא (אפילו באמצע משפט) עונה "קדוש…, ברוך… ימלוך… " בלבד.
* במהלך קריאת שמע וברכותיה – מפסיק ועונה רק "קדוש…, ברוך…" (יש אומרים גם ימלוך).
* בין גאולה לתפילה – אסור לענות. אם רואה שהציבור עומד להגיע לקדושה ימתין לאחר המילים "נורא תהילות עושה פלא". יענה "קדוש…, ברוך…".
* המתפלל שמונה עשרה עם חזרת הש"ץ – והגיע למחיה המתים עם הש"ץ – אומר כל נוסח הקדושה עד "הא-ל הקדוש" עם הציבור.
* המתפלל שמונה עשרה ושמע שהגיעו לקדושה – ישתוק ויקשיב לש"ץ.
* בסיום שמונה עשרה אפילו אם לא התחיל 'אלקי נצור' – עונה לקדושה (בני ספרד לא רשאים לענות עד שלא יאמרו 'יהיו לרצון' הראשון).

לסיכום:
יש לשתוק ולהקשיב לש"ץ ואין להמשיך בתפילה, שלא יראה כזלזול בקדושה.
כל טוב,
שלמה, חברים מקשיבים.
shlomo@makshivim.org.il