קדיש יתום
תוכן השאלה:
1. כאשר יש בן אבל האומר קדיש יתום לאב או לאם, האם יש מקום לאמירת הקדיש – בצד הבן – גם על ידי קרובים אחרים אבלים?
ואם כן,
2. מהו המקור לכך?
3. האם בעל/אח אבל אומר קדיש כמו הבנים?
4. והאם כל דיני קדיש יתום חלים גם על שאר הקרובים האבלים? 11 חודש? יארצייט?
שלום וברכה.
מקור אמירת הקדיש של בנים על הוריהם הוא במדרש, והחיוב היה בעיקר על ילד קטן שאינו יכול לשמש שליח ציבור.
דין זה מובא על ידי הרמ"א בשולחן ערוך יורה דעה: " ונמצא במדרשות לומר קדיש על אב… וכן נהגו להפטיר בנביא, ולהתפלל ערבית במוצאי שבתות שהוא הזמן שחוזרין הנשמות לגיהנם, וכשהבן מתפלל ומקדש ברבים, פודה אביו ואמו מן הגיהנם… "
הרמ"א מוסיף שגם קרובים אחרים יכולים לומר קדיש: "… ויש מקומות שנהגו ששאר קרובים אומרים קדיש על קרוביהם כשאין אבלים על אביהם ואמם, ויש מקומות שאפילו יש אבלים על אביהם ואמם, אומרים שאר קרובים, אלא שעושים פשרה ביניהם שאין אומרים כל כך קדישים כמו האבלים על אב ואם; והולכין בכל זה אחר המנהג, ובלבד שיהא מנהג קבוע בעיר." (יו"ד שעו, ד) כוונתו בעיקר על סדרי הקדימות, בזמן שבו היה רק אחד האבלים אומר את הקדיש.
מכל מקום למדים מזה, כי גם קרובים אחרים יכולים לומר קדיש. אולם, ייתכן שמדובר רק כאשר אין בנים.
בוודאי שאין חובה על הקרובים האחרים לומר קדיש כאשר יש בן שאומר על הורה, אולם אם הוא (בעל, אח וכו') מרגיש צורך לומר כך – אין עניין למנוע ממנו.
מסתבר שאומר אחד עשר חודש כמו שאומר בן על הורים.
כל טוב.
