רוב שלומות. אם אנחנו אומרים שהקב"ה יתברך ויתעלה שמו לעד היה תמיד אז איך אפשר/מה לומר אם שואלים אותי למה לא ייתכן שחלקיקי המימן של המפץ הגדול היו מאז ומתמיד??? תודה מראש
שלום,
ראשית איני מבין את ניסוח השאלה. אתה מעמיד סתירה בין שתי טענות- א. הקב"ה היה תמיד. ב. חלקיקי המימן היו תמיד. אין סתירה לוגית בין שתי טענות אלו, יתכן שה' הוא קדמון וגם יש חומר מסוים שהיה קדמון. אני מניח שכוונתך לשאול איך אנו מאמינים שהקב"ה הוא קדמון והוא ברא עולם יש מאין, וזאת משום שיש חומר קדמון נוסף (- חלקיקי מימן). כדי לענות על שאלה יש ללכת במספר כיוונים בו זמנית- 1. בדיקה מדעית האם טענה זו נכונה. 2. האם יש בטענה זו בעיה מצד היהדות. 3. יחסנו לשאלת סתירות בין דת ומדע באופן כללי.
התשובה הראשונה שעליך לענות לחבר שישאל אותך היא שעליו ללכת ללמוד קצת פיסיקה ושלא יטען דברים שאינם נכונים (ואם אתה מתעניין בשאלות אלו תעשה את זה גם כן). המפץ הגדול הוא התפוצצות של חומר שהיה דחוס מאד מאד, ותוצאת ההתפוצצות היא היווצרות העולם. העולם לא נוצר ישר אלא לאחר מספר תהליכים. החומר הקדום לא היה מימן מפני שלא היה חומר כזה אז, והמימן נוצר בשלב יותר מאוחר של התהליך. אם כן התשובה הראשונה היא שהטענה שהיו חלקיקי מימן קדומים אינה נכונה. כאשר אנו מדברים על החלקיק הקדום שהתפוצץ מבחינה מדעית לא ניתן להגיד שהוא היה קדמון או לדבר על מה שהיה לפני המפץ הגדול. לפי תורת היחסות של אינשטיין הזמן הוא דבר יחסי, ולפני המפץ הגדול לא היה זמן. רק כאשר נוצר מרחב והיו גופים בעלי מסע ויכולת תנועה יש זמן, מפני שהוא יחסי לתופעות אלו. מבחינה מדעית לא היה כלום לפני המפץ הגדול וגם לא ניתן לדעת, מפני שכל חוקי הפיסיקה נוצרו רק לאחר המפץ הגדול (בהמשך נחזור לשאלת יחסינו לתופעה זו).
שנית, אתה מניח שיש בעיה אמונית להאמין שיש חומר קדמון בנוסף לה'. בעניין שאלות אלו הרמב"ם עסק בחלק שני במורה הנבוכים. הרמב"ם מציג שם שלוש דעות לגבי שאלת קדמות העולם- 1. אריסטו- העולם כפי שהוא לפנינו קדמון, והיה מאז ומעולם. 2. אפלטון- יש חומר קדמון שממנו ה' ברא את העולם. 3. דעת תורתינו- ה' ברא את העולם יש מאין, לא היה חומר כלל לפני בריאת העולם.
הרמב"ם אומר שדעת אריסטו סותרת את יסודות האמונה והדת, מפני שהיא מבטלת את יסודות ההשגחה, שכר ועונש ואפשרות הנס. לעומת זאת גישת אפלטון, למרות שהיא טעות, אינה סותרת את יסודות הדת. הרמב"ם מביא מדרש חז"ל שסובר כשיטת אפלטון, והוא מבין שאין בכך סתירה ביסודות הדת- אמונת אפשרות הנס ידיעה והשגחה אינה נסתרת מדעה זו. הגישה שאתה מציג בשאלה היא מקבילה לגישת אפלטון; קיום חומר קדמון מקביל לקיום ה'. אז גם אם המדע היה חושב כמו החבר שלך, היית יכול לענות לו שאם הוא רוצה הוא יכול להאמין בכך, למרות שאין זו דעת התורה.
שאלתך נוגעת בשאלה כללית ביחס בין דת ומדע. הראשונים יצאו מנקודת הנחה שאין סתירה בין דת ומדע. הכוזרי אומר שסתירה כעין זו אינה אפשרית, ורוב הראשונים הוכיחו את דעות התורה גם מבחינה מדעית (רס"ג באמונות ודעות, רמב"ם במשנה תורה ובמורה הנבוכים, ר' חסדאי קרשקש באור ה' ועוד). גם בימינו הרבה ממשיכים בגישה זו, וזאת בהצלחה רבה, ומראים שסתירות אלו אינם נכונות. אם ישנם הם נובעות מטעויות במדע או בעובדה שאין עדיין מסקנה סופית אלא רק השערות שאינם הכרחיות. לדוגמא- בעניין המפץ הגדול כתב פרופ' אביעזר ספר בשם 'בראשית ברא' ששם הוא מסביר איך תיאוריית המפץ הגדול עולה בקנה אחד עם פסוקי התורה. לגבי השאלה מה היה לפני המפץ הגדול, זו אינה שאלה מדעית מפני שאין המדע יכול לענות עליה. מבחינתנו אין סיבה שנעזוב את אמונתנו בעניין קדמות ה' ויצירת עולם יש מאין.
ישנה חשיבות כפולה בידיעת נושאים אלו ולימודם- 1. ישנה חובה (מצוות עשה הראשונה בספר המצוות) לדעת את מציאות ה' בעולם ואת הדעות הנכונות לגבי יחס ה' והעולם. 2. דע מה שתשיב לאפיקורס- אם שואלים אותך שמיד תדע לענות ולהעמיד את דגל התורה על נס. אך לגבי אמונתך האישית שאלות אלו אינן צריכות לפגוע בך. ישנה חובה להעמיק ולדעת, אך אין בנושאים אלו כדי לפגוע ולערער את אמונתך. האמונה היא מוטבעת בלב האדם בצורה חזקה ושאלות קנטרניות אלו אינם בכדי לפגוע באמונתך.
אוהד, חברים מקשיבים