קריאת דברי כפירה

שלום וברכה!
הרמב"ם מדבר על לימוד דברי כפירה ופוסק:
"…כל מחשבה שהוא גורם לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה מוזהרין אנו שלא להעלותה על לבנו ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונמשך אחר הרהורי הלב, מפני שדעתו של אדם קצרה ולא כל הדעות יכולין להשיג האמת על בוריו, ואם ימשך כל אדם אחר מחשבות לבו נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו, כיצד פעמים יתור אחר עבודת כוכבים ופעמים יחשוב ביחוד הבורא שמא הוא שמא אינו, מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור, ופעמים בנבואה שמא היא אמת שמא היא אינה, ופעמים בתורה שמא היא מן השמים שמא אינה, ואינו יודע המדות שידין בהן עד שידע האמת על בוריו ונמצא יוצא לידי מינות, ועל ענין זה הזהירה תורה ונאמר בה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים, כלומר לא ימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה וידמה שמחשבתו משגת האמת…"

כלומר, מסוכן לאדם ללמוד דברי כפירה משום שזה עלול לגרום לו לפקפוקים בגלל דעתו הקצרה. ובאמת, הרבה פעמים כבר שמעתי על אנשים שנכנסו לאתרים אנטי-דתיים במטרה לשכנע אותם או ללמוד איך לענות – ויצאו רק עם שאלות ועם פקפוקים. כמובן שלכל השאלות האלו יש תשובה, אבל לא בטוח שאתה יודע אותה?

אמנם, אם יש רב גדול, שצריך להשיב לאפיקורס וכדומה, עליו לקרוא דברים כאלו בכדי להתמודד איתם. הרמב"ם מעיד על עצמו באחת מאיגרותיו "וגם קראתי בעניני עבודה זרה כולה, כמדומה שאין ספר בלשון ערבי או שתרגמו אותו לערבית משאר לשונות שלא קראתי אותו, והבנתי ענייניו, וירדתי לסוף דעתו". הרמב"ם בגדולתו ובעוצמת תורתו היה יכול לעיין בכל הספרים הללו ולהתמודד איתם.
לכן, הדרך הנכונה ביותר להתקדם בתורה, לפחות בשלבים הראשוניים, הוא לעסוק בטוב, בתורה עצמה, ולא להיכנס למלחמה פנים מול פנים עם הרוע. ומתוך בירור עומק הטוב והאמת מתגלה הטעות וההבל שבשקר.
בהצלחה רבה!
מתי, חברים מקשיבים