קשר עד לחתונה – על קשר בגיל צעיר (תשובה זוגית לזוג)

לק"י

לשואלת היקרה שלום!
ראינו את השאלה המקסימה שלך ו… מה נאמר לך?
החלטנו שלשאלה כזו מגיעה לא סתם תשובה, אלא תשובה רצינית שמראה גם את הצד שלו וגם את הצד שלה (או שלך, בעצם).
נכון שאפשר שאחד יענה, אך החלטנו שעל שאלה כזו צריכים דווקא את החשיבה המשותפת.
מקווים שהדבר באמת יעזור בהתמודדות.

נתחיל בזה שב"ה זכית.
זכית במישהו שיהיה לצדך ושאת אוהבת אותו.
זכית במישהו שהוא שותף שלך לחיים.
זכית במישהו שאת יכולה לתת לו, להעניק לו וגם לקבל ממנו.
וזה שאתם כבר חצי שנה ביחד (ואולי עכשיו קצת יותר), זה אולי לא המון זמן, אבל בהחלט מראה שעברתם דבר או שניים ביחד.

אנחנו לא רוצים לגעת, לפחות לא עכשיו, במה שכתבת בהתחלה על הגיל הצעיר אלא יותר בשאלה שלך – איך צולחים את זה בצורה כשרה?
למה צולחים?
כי כמו שכתבת והבנת זו התמודדות לא פשוטה, בטח בשנים הללו כשעוד מעצבים את החיים ואת הכיוון אליו חותרים והדרך בה צועדים.

[רצון]
הסוד הגדול, כמו בכל התמודדות בחיים, תלוי בכוח הרצון.
לפני הכל שניכם צריכים לרצות לעבור את התקופה הזו בקדושה ובטהרה.
כאשר יש את הרצון של שניכם, השותפות של שניכם וההתמודדות לא נופלת רק על כתפי אחד מכם, המציאות אמנם ממשיכה להיות מורכבת, אבל ההתמודדות היא לא אחד נגד השני אלא אחד עם השני
וכמובן, אחד בשביל השני.
זה צד אחד של הרצון, שמתבטא בעוד היבט.
מצד אחד חשוב שהרצון יהיה במקום שרוצה לשמור, אך מצד שני צריך לבטא את זה.
דהיינו, חשוב באמת לדבר על הרגשות שלכם, ולא להפריז יתר על המידה, ובזה ניגע בעזהי"ת בהמשך, אלא גם לדבר איך אתם שומרים על עצמכם ויחד עם זאת מפתחים את הקשר ביניכם בהדרגה הנכונה (וזו מילת קוד מאוד חשובה!).
הדיבור ביניכם הוא לא הדבר היחיד אלא גם הדיבור עם ה´, דבר שמגלה יותר את הרצון וגם מבטא אותו באופן בלתי מסויג ומצונזר.

[מהכוח אל הפועל]
אחרי הבירור בין שניכם לגבי הרצונות שלכם, הגיע הזמן להוריד את הדברים לפרקטיקה, לתכל´ס, למעשים. אפשר לרצות לשמור נגיעה אבל בפועל ליפול שוב ושוב. כל עוד הרצון לא מתבטא בפועל, הוא נחמד אבל חסר.
לכן השלב הבא הוא פשוט לקבוע כללים.
התקשורת ביניכם היא חשובה ועליכם לדבר על זה ביחד, אילו כללים אתם קובעים לעצמם, באילו גדרים את משתמשים על מנת לשמור על עצמכם ועל טיב זוגיותכם.
כאשר הקשר סובב סביב ענין פיזי, המקום הנשמתי-רוחני נשכח.
הקשר האמיתי ביניכם – מה שקורה בתוך הלב, יכול להיעלם.
לכן, אפשר ומומלץ עד מאוד לקבוע גם לימוד מסוים, ואפילו לימוד סביב שמירת נגיעה והצד היותר פנימי שלה.
לא רק הלכות אלא גם סביב מה שמירת נגיעה סובבת ומה היא יוצרת בתוך המארג הזוגי.
בנוסף, חשוב ביותר לא לפחד.
לא להגיד שהסייג הזה הוא על הגבול ולכן הוא יעבוד.
קחו עוד צעד ואל תפחדו לקחת אותו.
תקבעו דברים שנראים לכם אולי טיפה מופרכים ולא הגיוניים שממקומם תוכלו ליפול, כי אם הסייג יהיה כזה שקרוב אליכם ונראה הגיוני אז גם היכולת לדחוק אותו להזיז אותו, ואולי אף לרמוס אותו, יהיה קל.
דוגמאות:
1. להיפגש רק במקומות הומי אדם.
2. גם אם לא רוצים להיפגש כל הזמן רק במקומות עמוסים, להיפגש רק במקום בו יהיו אנשים שיוכלו לראות אתכם באופק, ואת כולכם ולא חלק מכם.
3. מרחק מסוים שאתם שומרים.
4. להגביל את הדיבור (זמן, הבעת רגשות ונושאים).
5. לא להיפגש כל הזמן! מצד אחד אתם בוודאי רוצים להיות כל הזמן ביחד אך חשוב שיהיה לכם זמן גם להתגעגע אך גם לתת ליצרים טיפה לשקוט.
6. אם קבעתם כלל מסוים – לעמוד בו, לא להתגרות בגורל או במזל או במה שזה לא יהיה, לא למתוח את האצבע עד קצה הקו האדום.
7. לא לגעת באותו הדבר ביחד (לא לאכול מאותו כלי, גם אם זה בקבוק) פשוט מרחק פיזי גמור.
8. (המשיכו לחשוב בעצמכם ולהוסיף  )
כמובן שאלו ההצעות שלנו, אבל אתם מוזמנים ואפילו נדרשים להוסיף מעצמכם.
כמו שכתבנו, יכול להיות שחלק מהדברים קצת מוזרים לכם, אבל עדיף מוזר קצת מאשר להיכשל הרבה.
מה גם שחשוב להוסיף ולומר – גם אם נופלים חס וחלילה – לא להתייאש!
אל תיכנסו לתוך מעגל כזה שמפיל אתכם עוד ועוד.
קומו, תתנערו מהאבק, ויאללה להסתער חזרה על המטרה – חתונה בקדושה וטהרה כמה שניתן.
קרה שנפלתם וקשה לקום – אנחנו כאן אם תרצו עצות (ולא צריך להתבייש).
הקב"ה עדיין אוהב אתכם, מאמין בכם ומקבל את התשובה שלכם וזה החסד בעולם שלנו.

[את! אתה!]
כדי שהקשר יישאר ויימשך עד החתונה חשוב ששניכם תרצו, כפי שכתבנו, אך גם שכל אחד יהיה עצמו.
שניכם נבנים עכשיו ויוצרים השקפת עולם ייחודית לכם.
בקשר, באופן טבעי, בני הזוג משפיעים זה על זה אך בגיל הזה שניכם עוד נבנים, גם אם אתם לא משים לב.
בשביל שגם הקשר יישמר חשוב שאתם תמשיכו להיות אתם – כל אחד לחוד, ולתת את המקום שאתם תצמחו ותהיו אתם.
לא חייבים להסכים על כל דבר או לקבל כל דבר שהשני חוש ועושה.
זה בסדר.
אם תבינו שזה לא זה, זה גם כן בסדר, ואם תחליטו שיש שוני ואתם מכילים את זה, ולא כי הרגש רוצה, אלא כי אתם כולכם רוצים – רגש ושכל ביחד, אז תחשבו איך לעשות את זה בצורה הטובה ביותר.

["והיא לפני סיום"..]
נגענו כאן רק על קצה המזלג בתשובה לשאלה המדהימה הזו.
יש עוד הרבה מה להוסיף ולייעץ, אבל רק נתנו טעימה.
ברור שהיינו יכולים לפתוח גם בנקודת ההנחה שכולם אומרים שקשר מגיל חמש עשרה עד לחתונה אינו אפשרי (למרות שבינינו, כמעט כולם מכירים זוג אחד לפחות שכן היה ביחד מגיל שכזה).
לא נגענו במקום האם זה טוב או לא, כי זה נושא אחר לחלוטין, אלא זרמנו איתך בהנחה של "הבחור הזה הוא בעלי", כי באמת יש מצב שכן.
היה מקום גם אולי להרחיב על מה זה אהבה ואיך זה מתבטא, ומן הסתם זה יכול לעזור לכם בבירור הקשר שלכם.
את תמיד מוזמנת לפנות, לשאול ולבקש עצות, משנינו או אחד מאיתנו, בשאלה ששאלת או בנושאים בהם הוא נגע.

אנחנו מאחלים לך ולכם המון ב"הצלחה.
שבעזהי"ת תזכו לבנות, ביחד או לחוד, בית נאמן בישראל
סליחה על העיכוב בתשובה.
חורף בריא,
בת-חן ונתנאל ווייל
batchenoh@gmail.com
netanelweil@gmail.com