יש לי בעיה אני בחורה בגיל 21 דתיה בת של רב. יצאתי לשליחות עם צוות חצי חילוני חצי דתי , משום מה נהיה קשר עם בחור שנקרא לו מסורתי בן 23. הוא בחור מצוין עם מלא מידות טובות, נתינה , לב טוב , מעמיק , מלא יוזמות , מדריך מצוין , אידיאליסטי ( הוא חוצניק עלה לפני 5 שנים ) הקטע הוא שאני דתיה מאוד פתוחה אבל עם עקרונות. אני יוצאת עם הבחור הזה כבר חודשיים אבל אני לא יודעת מה לעשות כי התכונות שבו הם מקסימות , בדיוק מה שאני מחפשת הוא רוצה לחזור בתשובה עוד לפני שהכיר אותי היום הוא שומר שבת , כשר , מתפלל כל יום , אבל הוא לא יכול ללמוד בישיבה כי הוא חייב לסיים את התואר ולעבוד בו זמנית כי המצב הכלכלי שלו לא טוב. אני במצוקה אף אחד לא תומך בי ודברנו על הנושא הזה כמה פעמים והוא רוצה להמשיך בדרך הזאת וגם הווא מוכן להתחתן איתי מחר , אני לא יודעת מה לעשות יש משהוא בי שלא נותן לי לסיים איתו ומשהו בי שלא נתן לי להמשיך בשקט ואין לי מושג מה לעשות ?? תנו לי עצה בבקשה (דיברתי עם ההורים שלי הם לא בעד אבל אמרו לי שההחלטה היא עלי אבל ניסו להראות לי עד כמה לא מתאים , עד כמה אני בחורה ששווה) אני אוהבת אותו ומצד אחד אני לא רוצה לסיים ומצד שני הכל נגד
שלום לך!
באמת נקלעת למצב לא פשוט על הפרק נמצאת שאלה כל כך חשובה לעתידך. לבחור יש דעה, להורייך יש דעה, ואת נמצאת בבדידות מסוימת. את צריכה להחליט לבדך ואינך יודעת מה. כמובן שננסה להתייחס למה שכתבת במכתבך אבל בבקשה- אל תסמכי רק על זה. מכתב הוא דף נתונים. את צריכה ללכת עם החבר שלך לאנשים חכמים שיראו את שניכם ויחוו דעה. אולי רב האולפנא או מחנכת שהיה לך איתה קשר, אולי יועצת נישואים דתיה, (מישהו שמבין את הרגישות בצד הדתי גם כן) וכו'. נסי לעשות גם את מה שעושים לפני פגישת שידוך- מה שדילגת עליו משום שזו לא הייתה פגישה מתוכננת: לשמוע על הבחור ומשפחתו מקרוביםשכניםמורים וכד'( עד כמה שניתן, אף על פי שהוא עולה חדש).
לא הבנו מהמכתב במה מתבטא שהוא מסורתי ולא דתי. האם הוא מקיים הלכות רק על פי מה שנוח לו? אם כן זה באמת מצב מדאיג. את יודעת מה נוח לו היום, ואינך יודעת מה יתחשק לו לקיים בעוד חמש שנים. אבל זה לא מה שאת כתבת. את כתבת שהוא 'לא בחור ישיבה'. זה לא עושה בחור למסורתי! בחור יכול להיות באוניברסיטה ולהיות דתי! עבודה לפרנסה גם היא לא בושה אלא כבוד.
איפה באמת הפערים בינכם? האם הוא מודע לפער הדתי? ומה הוא אומר על כך? אם הוא מוכן להתחזק בקיום מצוות אל תגידי לו "אני לא רוצה שתעשה את זה בשבילי". יש הרבה סיבות שדוחפות אנשים להתחזק. וזה לגיטימי. השאלה היא לא מאיפה האדם יצא אלא לאן הוא הגיע. מתוך לא לשמה, אפשר לבוא לשמה. אם כל החיים הוא יהיה רציני בשבילך- זו בעיה. אבל הוא יכול להתחיל מתוך התאהבות בך, ולהמשיך מתוך התאהבות גם בתורה מה רע? לכן זוהי עצתנו: האם הוא מוכן לכת לשיעורים ולהתחזק בלי ללמוד בישיבה. האם הוא מוכן ליצור קשר עם רב שידריך אותו? אם כן- אל תמהרי לוותר עליו. בחור מקסים שטוב לכם ביחד- לא מוצאים כל יום!
אשמח לשמור על קשר
טל, חברים מקשיבים
tal@makshivim.org.il
