שלום,
אני נערה בת 18, סיימתי עכשיו תיכון ואני תכף יוצאת לשרות לאומי.
בטח בשנה שנתיים הקרובות אתחיל לחפש בעזרת ה' יתברך את הזיווג שלי, ארצה למצוא את האחד ש"משלים" אותי ולבנות איתו בית. השאיפה שלי זה לבנות קשר בצורה הכי קדושה וטהורה שיש ובעזרת ה' גם בית טהור וקדוש, אני חושבת שזו השאיפה של הרבה אנשים, ויחד עם זאת כולם רוצים גם אהבה, רומנטיקה.. בזמן האחרון אני מרגישה הרבה דברים שממש מפריעים לי..
אני מרגישה שבקשר כביכול אידאלי וטהור המוגדר על פי כל ההלכות אין מקום לאהבה ל"קסם".
קראתי הרבה שאלות כאן באתר ותמיד חוזרת על עצמה התשובה, או העצה הקבועה של עדיף קשר כמה שיותר מצומצם, כמה שיותר קרוב לחתונה עם הכי מעט פגישות שאפשר, בלי שיחות "חולין".
באמת שאני רוצה לשמור על כל גדרי ההלכה, אבל איך אפשר לבנות קשר על פי היהדות מבלי "להיכשל", מבלי לחטא.. האם יש מקום לאהבה בגדרי ההלכה? עם הפרדה כל כך גדולה איך אפשר בכלל להתחבר?
אני לא מדברת בכלל על קשר פיזי, כמובן, ההפרדה הפיזית מובנת וברורה לי לגמרי, אבל העניין הזה של איסור ידידות, של שידוכים, של צמצום כה גדול בקשר עם בנים.. אני באמת אמורה לשבת ולחכות שמישהו יבוא ו"יציע" לי איזה בחור ואז לצאת איתו כמה פעמים ואם זה מתאים אז להתחתן? האם אין זה שטחי וקר?
אולי זו גישה קיצונית, אבל הרבה פעמים אני מקבלת את הרושם שזה שזו דרך ההלכה.
אני שואלת, באמת וברצינות- האם אפשר להיות בקשר שהוא גם קדוש וגם "קסום"??
סליחה שהארכתי כל כך, אבל השאלה הזו ממש מציקה לי..
תודה מראש
אביבית
אביבית שלום!
כדי ליצור קשר אמיתי של אהבה, לא צריך יותר מאדם אחד לאהוב אותו.
יש רק אחד שמתאים לך, שמשלים אותך, שאיתו תבני את ביתך.
יותר מזה את לא צריכה.
כדי ליצור קשר אמיתי של אהבה, צריכים להיות מוכנים נפשית ובנויים לדבר.
בד"כ לא מוכנים לזה – לא בגיל 15 וגם לא בגיל 16 וגם לא בגיל 17 (בד"כ).
כדי ליצור קשר אמיתי של אהבה, את גם לא צריכה "לשווק" את עצמך בדרכים שאינן יהודיות.
כמו שבד"כ צריכות לעשות בנות הנמצאות באופן תמידי בחברת בנים.
לכן בעצם ישנה הפרדה גדולה כל כך בין בנים לבנות בחברה שלנו, מכיוון שכל יצירת קשרים לפני שמגיעים לגיל הנכון ולבשלות הראויה ולפני שיודעים איך ליצור את הקשר, היא הרסנית ופוגעת.
עד כאן הסבר בנוגע לכל ההפרדות הגדולות שקראת עליהן בתשובות אחרות.
אבל,
את כבר בגיל שבו צריכה להישבר ההפרדה, שכן את צריכה למצוא את האחד והיחיד המיוחד לך.
העניין הוא, שכדי ליצור קשר אמיתי של אהבה, לא חייבים לפגוש את הבחור באיזו מסיבה או בבי"ס או בסניף. אפשר לפגוש אותו גם על ידי שידוך, וגם זה יהיה נפלא.
כי כמו שבן ובת מהסניף התחילו לדבר יום אחד, כך גם בשידוך מתחילים לדבר יום אחד.
רק שמתאמים את זה לפני כן.
וכמו שבן ובת מהסניף מדברים על כל מה שבא בראש, כך גם בשידוך מדברים על כל מה שרוצים.
וזה מותר.
למה?
כי החשוב הוא לא שתדברי על נושא מסוים, אלא שתשדרי את עצמך, את מי שאת, כדי שהבחור שלידך יבין עם מי הוא מדבר.
והעניין הוא, שאת משדרת את עצמך בכל דבר שאת אומרת או עושה, לא משנה בכלל על מה את מדברת.
אז אין לך מה לדאוג.
וכמו שאצל בן ובת שנפגשו בסניף, עם ריבוי השיחות והבילוי ביחד הקשר מתהדק,
כך גם בשידוך – ככל שתדברו יחד ותימצאו יותר אחד בחברתו של השני – הקשר ביניכם יתהדק.
ומכיוון שזה למטרות נישואין, את יכולה להיפגש איתו כמה שתרצי (לא שלוש שנים אמנם, כי אז זה סתם נמרח, אבל קצת יותר משתי פגישות וחצי. ויש אמנם אנשים שנפגשים רק כמה פגישות ומחליטים, אבל לא צריך להילחץ בגללם. אצלם זה קורה מכיוון שכבר מההתחלה הם מרגישים שזה הדבר הנכון, נוצר ביניהם חיבור מיידי, ואז כבר אין להם צורך לחשוב עוד… וזה קורה להרבה אנשים).
וכמו שבן ובת שנפגשו בסניף יום אחד מרגישים שהם אוהבים אחד את השני,
כך גם את תרגישי יום אחד…
שאת אוהבת אותו.
כי זה בדיוק אותו דבר.
אפילו אם שדכנית שידכה ביניכם.
כי בעצם, למי איכפת בכלל מי שידך,
הסניף, או המסיבה, או השכנה, או החברה, או השדכנית, או הספר ששכחת באוטובוס שהוא ברוב טובו רצה להחזיר לך…
העיקר שנפגשתם.
ושאתם מדברים.
ושאתם אוהבים.
או… מתחילים לאהוב,
ושעוד יהיו ביניכם הרבה רומנטיקה והרבה קסם.
אמנם לפעמים נראה שהרומנטיקה והקסם נמצאים דווקא בצד השני של העולם, בצד שאינו שומר תורה ומצוות.
אבל…
אם הם מראים את סיפוק התאוות שלהם על ידי קשר גופני לעיני כל, זה לא אומר שזהו קסם.
אם בנות שם יוצאות בהופעות מפוצצות לרחובה של עיר וכולם לוטשים בהן עיניים, זה בכלל לא קסם.
וגם אם הם שרים כל היום "אהבה, אהבה, אהבה", זה עדיין לא אומר שהקשר היפה והקסום נמצא אצלם.
כי מהי אהבה בכלל?
האם זו רק ההרגשה הזאת של פרפרים בבטן, של התרגשות גדולה, של מתח באוויר?
האם כל האהבה מסתיימת בטיול רומנטי לילי בספינה השטה לאיטה על פני איזה נהר קסום?
תחשבי על איך שאת אוהבת את ההורים שלך או את אחד האחים שלך.
זו האהבה הכי אמיתית בעולם,
ואין בה שום פרפורים והתרגשויות.
מה שכן יש בה זה קשר עמוק מאד,
עמוק עמוק מאד,
קשר שלא יינתק לעולם.
וזה מה שאת הולכת לבנות עם הבעל שלך.
אתם תשוטו בספינות רומנטיות (אם תרצו),
וגם תלכו לטיולים הכי יפים בעולם,
והוא גם יביא לך פרחים ומתנות והכל,
אבל לא זה העיקר.
אלו הן רק נקודות חד פעמיות של גילוי רגשי האהבה ביתר שאת.
כמו שלפעמים את נותנת לאמא שלך חיבוק חזק חזק ואומרת לה תודה מכל הלב.
אבל לא עושים את זה כל יום.
כי זה כמו, למשל, אדם שיגיד כל היום: "אני אוהב את עם ישראל", כאשר הרבה יותר חזק ואמיתי ממנו יהיה אותו אדם שבקושי יזכיר את המשפט הזה, אבל יחיה חיים של אהבה לעם – בעזרה לזולת, בדיבור בסבר פנים יפות לכל אדם וכו' וכו'.
כי לא כל דבר חייבים להראות בצורה חיצונית כל הזמן.
כי דווקא את הדברים הכי אמיתיים והכי פנימיים מראים פחות.
וכך גם בין בעל ואישה.
את לא תגידי לו כל היום "אני אוהבת אותך" ולא תחיי כל היום בקסם ובנצנוצים.
אבל בלב, עמוק עמוק בלב,
את תאהבי אותו הכי בעולם,
והוא יאהב אותך.
ודווקא ההלכה היא זו השומרת על האהבה הזאת.
בכך שהוא יהיה היחידי בחיים שלך,
בלי כמה עם קשר בוסרי לפני.
בלי לקוות למבטים של אנשים בכל מקום שהוא כדי ליצור את הקשר הזה.
בלי התאהבויות קסומות שחולפות עם הרוח.
כי בעז"ה תהיה לך ההתאהבות הזו,
אבל היא תהיה רק אחת,
וזה יהיה לנצח.
אינני אומרת ששידוכים הם דבר קל,
אבל הם הדרך הצנועה והנכונה לעשות את הדברים, הרבה הרבה יותר מדרכים אחרות.
דבר נוסף שאסור לשכוח הוא שקשר מצומצם צריך להיות רק לאחר האירוסין, וזאת דווקא מהסיבה שכבר כל כך אוהבים ויודעים שהולכים לממש את זה בקרוב מאד, שצריך להיזהר מאד שלא להיכשל. זו רק הוכחה לכך שיש הרבה אהבה בתוך גדרי ההלכה.
אני מקווה שעניתי לשאלתך, ואם לא – אז תשאלי שוב (הפעם אני מבטיחה לענות יותר מהר!).
בהצלחה רבה בכל,
תמר, חברים מקשיבים
tamiii@walla.co.il
לשואלת – ראי עוד קישורים: לאן נעלמה האהבה? https://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=3705
לקחת את האהבה ללב https://www.kipa.co.il/noar/n_show.asp?id=4233