רוצה להתחזק! ומה הבעיה עם מכנס מתחת לחצאית?

שלום לך.

לפני הכל, כל הכבוד לך על הרצון להשתנות בעקבות הסמינריון. זה מראה שאת בחורה רצינית, שחושבת ברצינות על התכנים שאת שומעת וקולטת, ורוצה לחיות אותם. זה ממש נפלא! הרי יש לצערנו הרבה אנשים שיש מרחק רב בין מה שהם יודעים למה שהם רוצים לעשות בפועל. את לא כזאת. כל הכבוד לך!
את רוצה לדעת במה להתחיל את העליה ברמה הרוחנית שלך. ובכן, איני יכול לתת לך תשובה ספציפית, מפני שאיני מכיר את סדר היום שלך, ואיני יודע במה את חזקה יותר ובמה את חזקה פחות. איני יכול לומר לך להתחזק בתפילה, אם את מתפללת מצוין, ואיני יכול לומר לך תתחזקי במצות שבין אדם לחבירו אם את בן-אדם שנותן ונותן כל הזמן. והרי התחזקות זה דוקא במה שאיננו טובים. לכן אני יכול לתת לך הדרכה כללית, שמתוכה תוכלי למצוא מה אצלך טעון שיפור, ואיך באמת משפרים.

[ראשית, תבחני את סדר היום שלך]. זה דורש קצת זמן, אבל רק כך נוכל לדעת מה טעון שיפור. תבחני אותו האם הוא מתאים להיות סדר יום של יהודיה. וזה כולל הכל, מרגע הקימה ועד רגע השינה. יכול להיות שתמצאי שהרבה דברים אינם בדיוק תואמים לאורח-החיים היהודי האידיאלי, אבל אל דאגה, כי אי-אפשר לשנות הכל ביום אחד.
[השלב השני הוא לבחור מעשה אחד בלבד, אפילו אם הוא קטן מאוד]. הרי כל שינוי שאנחנו עושים, זהו בעצם שינוי של הרגלים. ובלתי אפשרי לשנות את כל ההרגלים במכה, וגם לא לשנות הרגל אחד בשניה. זה לא עובד ככה. שינוי של הרגל זו עבודה קשה, ואחרי שמצליחים היא ממלאת את האדם בסיפוק והנאה. לכן צריך להתחיל לשנות מנקודה קטנה. כך זה גם בעולם. כאשר מפעל גדול וותיק רוצה לשנות את תפקודו, אפילו אם השינוי הוא חשוב והכרחי, הוא חייב להתחיל מדבר קטן, לבדוק את עצמו בזה, ורק אחר-כך ללכת ולשנות את המנגנונים הגדולים. כך גם את. תבחרי מעשה אחד קטן בלבד. וחשוב שהמעשה הזה לא יהיה דבר שאת נתקלת בו כל רגע ורגע במשך היום.
נקודה נוספת שצריך להדגיש, שגם אם המעשה הוא גדול כשלעצמו, תעבדי על חלק קטן ממנו. לדוגמא: אם הגעת למסקנה שאת צריכה לשפר את התפילה שלך, תבחרי למשל, רק את הברכה הראשונה של תפילת שמונה עשרה. או אם הגעת למסקנה שאת צריכה לשפר את היחסים עם ההורים שלך, תבחרי שפעם ביום את מתיחסת אליהם אחרת ממה שהתייחסת עד היום. אבל במה שאת בוחרת, ולא משנה מה זה יהיה, תתמידי במסירות נפש של ממש. אם בחרת את הברכה הראשונה של תפילת שמונה-עשרה, תמסרי את הנפש על זה. תקבלי על עצמך שזו תהיה מלחמת חורמה נגד היצר-הרע. ודעי לך שכך זה יהיה. הוא ינסה להפיל אותך על המעשה הקטן והמסכן הזה, יותר מעל העבירות הכי חמורות בתורה. הוא לא טיפש. הוא מבין שזו ההתחלה של השינוי הגדול. והוא מבין שאם הוא ינצח פה, את לא תשתני בכלל. תני את כל המלחמה. אך דעי, הוא ינצח אותך כמה וכמה פעמים. אולי עשרות פעמים ואלי מאות פעמים. אבל לא בזה נמדדת הצלחתך. הצלחתך נמדדת בנחישות שאחרי הנפילה, שלמרות שקיבלתי על עצמי משהו ונכשלתי שוב ושוב, אני לא מוותרת. אני רוצה להיות קרובה לה', ושום דבר לא יצליח להרחיק אותי ממטרה זו. רבי נחמן מברסלב אומר, שבעולם הבא לא ישאלו את האדם מדוע היצר ניצח אותו. הרי היצר-הרע הוא מלאך שנשלח להכשיל אותי. וכי אני יכול להתמודד מול מלאך? מה שכן ישאלו את האדם בעולם הבא, זה כמה פעמים הוא קם על רגליו וניסה שוב להתקדם לה'. דוד המלך אמר:" ישמח לב מבקשי ה'". דוד המלך דייק בלשונו. הוא לא אמר "ישמח לב מוצאי השם", אלא "ישמח לב מבקשי ה'". וזו תהיה עיקר העבודה שלך, להשיב מלחמה. שמעתי פעם, שאדם שקיבל על עצמו לקום מוקדם בבוקר לתפילת ותיקין, התחיל לעשות זאת בשמחה. אחרי היום הראשון הוא חשב שבחר לעצמו עבודה קלה מדי. אבל מדי יום זה הלך ונעשה קשה יותר ויותר, עד שפתאום הקושי נעלם. מה קרה שם? פשוט מאוד, היצר נתן את כל המלחמה שלו שם, עד שהוא ראה שאין לו סיכוי ועזב אותו.

בקיצור נחזור על העקרונות:
לבדוק את סדר היום
לבחור מעשה אחד קטן
מעשה שההתמודדות איתו היא לא תמידית
להתמיד בו עד הסוף
לא להתיאש עם לא מצליחים, ולנסות עוד פעם ועוד פעם

זו העבודה בקצרה. אם את רוצה אולי אני יכול לעזור לך יותר, אז צרי קשר (הטלפון נשלח אישית לשואלת. אם את קוראת את התשובה באתר ולא קיבלת, תשלחי לנו את האימייל שלך). ואם את נתקעת במשהו, תוכלי לכתוב אלי שוב.

[בנושא המכנסים מתחת לחצאית] את צודקת עקרונית, אך אין זה משנה כלל שאת צודקת… אני אבאר את דברי.
עקרונית, מבחינה הלכתית יבשה, אין בזה שום בעיה של צניעות. הרבנים אמנם חלוקים בדעתם, האם זה ראוי שבת תלבש מכנסיים, אפילו אם זה מתחת לחצאית צנועה ביותר, אבל גם למחמירים קשה לומר שיש בזה איסור ממש. לכן מצד הדין אני חושב שאת צודקת. בפועל, זה לא משנה דבר, מפני שלבית-הספר יש את הכללים שלו. במידה שהמנהל יכול לומר שכולם חייבים לבוא עם בגד בצבע סגול בלבד, כך הוא יכול לומר שאין הולכים עם מכנסיים מתחת לחצאית, אפילו אם החצאית צנועה ביותר. אגב, אישתי מורה במקצועה, ואני מתפלא לשמוע ממנה כמה דברים בית-הספר אוסר, וזה מעל ומעבר לשיקולי התלמידים. התלמידים חושבים פשוט: מותר או אסור, אבל שיקולי ההנהלה הם יותר רחבים. הם דנים גם במשמעויות החינוכיות היוצאות ממעשה מסוים, וכדומה. לכן אני מציע לך לכבד את חוקי בית-הספר כל זמן שאת נמצאת בו, ואם זה ממש מפריע לך, פשוט תעברי לבית-ספר אחר שבו לא דורשים זאת מהבנות. אל תשכחי שאת באה בבוקר והולכת בצהרים, אבל המורים וההנהלה רק רוצים דבר אחד: שתהיי בן-אדם יותר טוב ויותר משכיל.

בהצלחה רבה בהתעלות מעלה מעלה!
אלחנן.

נ. ב: אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, ובו לשוחח ולהעלות כל נושא שרוצים, אחד על אחד. הקו פתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. אנחנו מחכים לכם!