רוצה להתקדם

הודיה יקרה שלום. קראתי את שאלתך ואני מלאת הערכה כלפיך על הרצון לשנות את המצב הנוכחי, להתקדם ולהשתפר. מי מאיתנו לא חווה ירידות לפעמים, ירידות שמלוות בדרך כלל בתחושות יאוש ואכזבה, ומחשבות על הדרך הארוכה והמשמעותית שעשינו עד כה והנה-כביכול, שוב חוזרים אחורה?
אלא שבאמת, אם תבחני את המציאות לעומק תגלי שכל הדרך שעברת, כל ההתקדמות בשנתיים האחרונות (שרק עליה יש לך כל כך הרבה על מה לשמוח) לא נעלמה ולא ירדה לטמיון, למרות שבחודשים האחרונים את מרגישה ירידה.
מטרידה אותך השאלה – למה זה קורה? יכולות להיות לכך הרבה סיבות – כאלו שמשותפות כמעט לכל האנשים וכאלו ששייכות רק לך. עבודת ה' דורשת מהאדם עמל רב ומתוך כך החיים מלאים עליות וירידות כי לא תמיד אנחנו מצליחים להשקיע את מירב המאמצים בהתקדמות. פעמים, שמטרידות אותנו שאלות באמונה, והן גורמות לנו לקושי בקיום מצוות. וקורה שמתוך שיגרה, עבודת ה' הופכת אצלנו למשהו טכני, מנותק מכל רגש, וכמעט הופכת להיות חיצונית לנו ואז ממילא פחות מקפידים ופחות משקיעים מחשבה בהתקדמות.
כמו שאמרתי, אלו דברים שכמעט כולנו מרגישים. ומעבר לכך, יכולות להיות עוד סיבות שקיימות אצלך- החברה הסובבת אותנו משפיעה עלינו מאד- החברות, המשפחה וכו'. אירועים שקורים לנו ומסיחים דעתינו מעבודת ה' וכו' וכו', יכולות להיות הרבה סיבות ואני לא מכירה אותך כדי לדעת איזו מהן נכונה לגביך (ואולי אף אחת…) אבל מה שחשוב באמת זה מה אנחנו עושים במצב הזה ולאן ממשיכים- האם נותנים לעצמינו לשקוע, או שמגייסים כוחות ומתעלים.
הבעל שם טוב היה אומר שגם כשאדם נמצא בשלב של ירידה, יהיה דבוק לבורא ולו במחשבה קטנה. כמו בגחלים, שאם נשאר ניצוץ אחד, הוא יכול להתלקח עד שייהפך למדורה גדולה.
[איזה כיף שהניצוץ הזה קיים אצלך! איזה כיף שאת לא מוותרת והרצון לעלות עדיין קיים!]
ומכוח הניצוץ הזה, מתוך האמונה שיש בך הכוח לעלות, מתוך הידיעה שיש לירידה הזו משמעות ומטרה (כפי שהזכרת נכון את המושג ירידה לצורך עליה), מתוך ההבנה שזה המסלול שאת צריכה לעבור בדרך אל ה', מתוך כך תעלי ותתקדמי.
ונכון, שההתקדמות תהיה אולי איטית, וצריך הרבה סבלנות אבל זו תהיה הזדמנות לברר דברים, להעמיק בלימוד, לחבר יותר את המצוות לרגש, לצדדים הפנימיים שבך ואז, בעז"ה, תגלי שדווקא הירידה היא זו שרוממה אותך והביאה אותך למדרגה גבוהה יותר.
כדאי להתקדם צעד אחר צעד. אני מציעה לך לבחור מידה אחת, תחום אחד, מצווה אחת בה את רוצה להתקדם ולעבוד על כך כל כולך- גם ברמת הלימוד שבו את יכולה להיעזר בחברה וללמוד ביחד וכמובן שאם מתעוררות שאלות לשאול (אותנו אם תרצי, אנחנו פה… בשמחה), ובמקביל ברמת המעשה- להשתדל להקפיד ככל יכולתך על כך. וככה כל פעם לקחת עוד מצווה, עוד מידה ולהתקדם. וכמובן, שכדאי להרבות בתפילה לקב"ה שיסייע לך להתקדם ולשוב אליו.
הזכרתי מקודם את הנקודה, שלפעמים עבודת ה' נעשית שגרתית וטכנית. על ידי הלימוד אנחנו מגלים צדדים פנימיים יותר של המצוות וזוכים לקיים אותן בצורה שלימה יותר. במקביל כדאי לזכור שלא תמיד אנחנו גם זוכים "להרגיש". אנחנו בני אדם, ולא בכל מצווה ומצווה אנחנו מרגישים התלהבות, לא כל לימוד יוצר אצלינו חוויה רוחנית מקרבת לה'. לפחות לא ברגש. אבל מצד האמת בוודאי שהדברים האלו משפיעים עלינו, ולכן, אין סיבה ליאוש.
אני רוצה לסיים בדברי הרב קוק זצ"ל בספר "אורות התשובה" פרק ח':
" כשעולה על לבו של אדם לשוב בתשובה שלמה, ולתקן את כל מעשיו ורגשותיו אפילו במחשבה לבד, לא יפול לבו בקרבו ממה שהוא נחרד מפני רוב העוונות, שנעשו אצלו יותר מורגשים. כי כך הוא טבע הדבר- שכל זמן שהאדם נרדף מפני זעף הטבע הגס וחשכת המדות הרעות הסובבות אותו, איננו מרגיש כל כך בחטאיו. ולפעמים שאינו מרגישם כלום, והרי הוא צדיק בעיניו.
אבל כיוון שכוחו המוסרי מתעורר מיד נגלה אור הנשמה. ועל ידי האור נבדקת היא נפשו כולו אצלו, ורואה הוא את כל כתמיה, ולבו דואג בקרבו בחרדה גדולה על מיעוט שלמותו ועומק נפילתו. אבל דווקא אז ישים על לבו שראיה זו והדאגה הבאה עמה הנה הן הסימנים היותר טובים המבשרים לו ישועת עולמים בתיקון הנפש.
ויתחזק מאד בזה בה' אלקיו".
מקווה שעזרתי,
מאחלת הרבה הצלחה ושמחה
ברוריה, חברים מקשיבים

ראי עוד קישורים:
אני ממש רחוקה מהקב"ה https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=42503
אני מרגישה אבודה https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=40425