שלום רב!
מה שאני הולכת לכתוב זה לא שאלה אלא רציתי לשתף אתכם במשהו..
כבר די הרבה זמן אני "גולשת" פה באתר כיפה, אני מאוד אוהבת להיות פה והתשובות שלכם ושל הרבנים בכלל מאוד מעניינות, אני כל יום מחכה שתגיע איזו שאלה חדשה מעניינת 🙂
אוקיי, אז בעקבות זאת, התחלתי להבין ה-ר-ב-ה מ-א-ו-ד דברים. פתאום הרגשתי שה' נתן לי את הכוח לעודד ילדים בני גילי פחות או יותר(16), לגרום להם להרגיש טוב והחלטתי ליישם את זה! התחלתי לדבר איתם (חשוב לציין שהם לא כל-כך מאמינים), סיפרתי להם כל מה שלמדתי מפה, סיפרתי להם כי אלוהים רוצה רק בטובתנו והוא מאוד אוהב אותנו. סיפרתי להם שגם אם יש קשיים, הכל לטובה ובסוף הכל יסתדר ב"ה. אמרתי להם שצריך לכבד את ההורים, את המשפחה, את המורים, שכל בני האדם פה שווים ולכן אין מישהו יותר חזק ממישהו אחר ואין צורך "לרדת" על אנשים שפחות טובים בדברים מסוימים. אמרתי להם שמילים טובות, פירגון ועזרה הדדית רק יוכלו לעזור לאנשים שנמצאים בתחתית, כי המילים הטובות האלו משפיעות המון על מצב הרוח של אותו אדם ויכולות להעלות אותו למעלה ולעזור לו להתקדם לעומת מילים הרסניות שיכולות רק להזיק. אמרתי להם שינסו אפילו רק ליום אחד לגרום לאנשים לחייך, איזו תחושה נפלאה זאת! והכי חשוב אמרתי להם שיעריכו את מי ומה שיש להם בחיים ושיתפללו כל יום על כל הטוב שיש להם.
מכיוון שאלה בני נוער שממש לא מאמינים ולא מקיימים מצוות, הייתי בטוחה שלא יהיה להם בכלל אכפת ממה שאני אומרת להם, אבל אני חייבת להודות שממש הופתעתי!!! הם כל-כך הודו לי על כל מה שדיברתי איתם! כמה אמרו לי שהם מתכוונים ב"ה לשנות את הגישה שלהם לדברים אלה ולכבד יותר, הם ממש היו גאים בי שאני אמרתי להם את כל הדברים האלו.
הרגשתי שיש לי מעין "שליחות",ועכשיו אני מרגישה שהצלחתי במטרה שלי, וכמובן שאני אמשיך… רציתי לדעת את דעתכם על זה..
אשמח אם תפרסמו את זה פה…
לירון
משמח מאוד לקרוא!
כל עם ישראל הם מאמינים בני מאמינים. לא כולם יודעים את זה, אבל אהבת הטוב שמפעמת בקרבו של כל יהודי, לא נמצאת שם במקרה. זהו החיבור הפנימי בינינו לאבינו שבשמים, החיבור שטבע בנו הקב"ה
מי שיש לו עוד סיפורים אישיים או רעיונות נוספים – נשמח לשמוע!
