שאלות נוקבות על שירות צבאי לבנות

שאלת הגולש

לכבוד חברים מקשיבים שלום!

אני רק בכיתה י"א, אבל אני תוהה ומתלבטת בעניין השירות הצבאי או שירות לאומי. שמעתי וקראתי תשובות בעניין הבעייתיות בשירות הצבאי אבל לא מצאתי תשובה ששכנעה אותי.
לפי מה שאני הבנתי את העניין, ע"פ חוק כל אדם כשיר מחוייב לשרת בצה"ל. אם כן, למה שאני – בת ששום מגבלה בריאותית לא מפריעה לה להתגייס – תשתמט מהשירות הצבאי? אם כולם חייבים, אז במה אני שונה שמגיע לי פטור מהשירות הצבאי?
נכון, צריך אנשים חינוך, ברפואה, וכו', אבל אם הוחלט שכולם מחויבים בשירות צבאי, אז כנראה שזה מה שמדינת ישראל צריכה. אם היה צורך באנשים שיעשו שירות חינוכי היה "שירות חינוך חובה", אבל עם כל הכבוד וההערכה, אין חיוב לזה אלא לשירות צבאי. וכן, גם דרך צה"ל אפשר לעשות שירות חינוכי (מורה חיילת). אחרי ההתגייסות לצה"ל מפנים כל אדם לאן שהכישורים שלו מתאימים ולאן שיש צורך באנשים. אם יש צורך באנשים לחינוך והאדם (או האשה) המגוייס מתאים לתפקיד – מפנים אותו לכך (עם התחשבות גם בבקשותיו האישיות). למיטב ידיעתי, את רוב המתגייסים מעדיפים להפנות לקרבי – אז כנראה שיש צורך דחוף יותר דווקא בזה (ולא בחינוך או ברפואה וכו'), או שהם לא מתאימים לדבר אחר. בקיצור – צה"ל מוכשר מספיק להפנות את מגוייסיו לאן שיוכלו להועיל הכי הרבה, אז למה שאני אקבע בשביל עצמי לאן אני מתאימה ואיפה הכי צריך אותי? אני מאמינה (אולי אני טועה) שהגוף הזה אליו אני מחוייבת להתגייס ע"פ חוק יודע יותר טוב ממני איפה אני אוכל להיות הכי יעילה ,גם אם מדובר בלהגיש קפה למפקדים (אני לא בעד לעשות את זה, אבל אחרי הכל – צריך שמישהו יעשה את זה, צריך גם את הג'ובניקים).
בקשר לפסק ההלכתי – יש גם פסק הלכתי שהציונות אינה נכונה. אם כן, עצם זה שאני דתיה לאומית אומר שבחרתי (או הורי , או הוריהם וכו'), על דעת עצמם, עם ההגיון הבריא שלהם, ולפי ספרים שהם קראו ובדקו, ועם היכולת האינטלקטואליות האישיות שלהם, שזהו הדבר הנכון לעשותו. כלומר, היה פה מקום לשיפוט אישי של האינדבידואל. לפני כמה מאות שנים היה לרבים ברור שאסור לעלות לא"י ולהחיש את הגאולה. אך כמה רבנים (שאולי נחשבו "חפיפניקים", "פושעים", "משכילים", "רחוקים מהדת" וכו') כמו הרב קלישר או הרב מוהליבר, פסקו שצריך "להחיש את הגאולה" ובמשך השנים, יותר ויותר אנשים נטו להסכים עימם, עד שיש היום את הדתיות הלאומית. אם כ

תשובה

שלום לך.
השאלה ששאלת היא שאלה חשובה שמקיפה בתוכה מספר שאלות שכל אחת מהן עומדת בפני עצמה וחשובה כשלעצמה, אבל, כפי שכתבת, כל השאלות ´מתנקזות´ לתוך הנושא הזה ולכן אנסה לברר כאן את כולן בקצרה, ואני מקווה שהדברים יהיו לתועלת לך, לי, ולכל הקורא את הדברים.
קודם כל, אנסה לעשות סדר בשאלות:
1. החוק מחייב כל אדם לשרת בצבא והצבא מפנה כל אדם למקום המתאים לו. מדוע ובאיזה זכות אנחנו יכולים להשתמט ממילוי חובה זו?
2. אמנם רוב הרבנים אוסרים את השירות הצבאי לבנות, אבל מדוע לא לסמוך על המיעוט שמתיר זאת? מניין שאין הצדק דווקא עם המיעוט כפי שהיה בנושא ארץ ישראל?
3. הטיעון ששירות בצבא או לימוד באוניברסיטה גורר ירידה רוחנית ופגיעה בצניעות איננו נכון ומחייב. הדבר תלוי מאוד באישיות האדם, במקום ובזמן, ויש אנשים שלהיפך, מציאות שכזו שגוררת התמודדות דווקא מחזקת אותם.
4. גם אם הצבא גורר ירידה, בגלל הסיבות שלעיל נכון להתמודד על המטלה הזו ולא לברוח ממנה, מה עוד שבמוקדם או במאוחר נזדקק להתמודדות הזו, נצטרך לעמוד בתוך החברה על עקרונותינו וכו´.

נראה לי שהשאלות האלה מתמצתות את הנושאים שהעלית. (אני מקווה שאינני טועה, היה הרבה מה לקרוא. . .).
ולתשובה / תשובות:
1. היחס לחוק ולצבא הוא דבר שצריך בירור. אנחנו מאמינים שדרך התורה עומדת מעל החוק והצבא ולכן אם חוק יחלוק על הלכה נלך עם ההלכה ולא עם החוק. לכן חשוב ראשית כל לציין שאין השיקול האם ללכת לצבא מתחיל בחוק אלא בדרך חיינו. אינני מתכוון שהחוק הוא לא שיקול, שהיחס לחברה הישראלית וכו´ איננו נכון וכו´. אין לזלזל כלל במחויבות הציבורית שלנו, אבל המחויבות הזו לא מתחילה מהחוק כשלעצמו אלא מכך שדרך חיינו, דרך התורה, רוצה שנתייחס לחוק זה. לכן חשוב לנו לראות מעבר לחוק, אל התחומים שמעבר לחוק, הגורמים לו וכו´, וכך לדעת כיצד לנהל את חיינו בצורה הנכונה ביותר.
המצב במדינה היום הוא מורכב. צריך לזכור שהצבא כפוף למערכת החוקים, ומערכת זו מושפעת מכל מיני שיקולים. מפלגה שחרתה על דיגלה שוויון בין המינים נלחמת על הכנסת בנות לצבא לכל היחידות וכו´ למרות שהצבא חוזר ואומר שהדבר פוגע בו, באיכותו, בחיילים וכו´. הצבא כפוף למערכת היחסים המורכבת שבתוך הציבור הישראלי ולכן עושה דברים שהוא לא מאמין בהם. (דרך אגב, אותו הדבר נכון לגבי ההתנתקות. הצבא מאמין שזו טעות אבל נאלץ לבצע זאת כי הוא לא המחליט אלא המבצע בלבד). [הסיבה שבנות מגוייסות לצבא נובעת מערכים ארופאיים שחושבים ששויון בין המינים פירושו שהם אותו דבר, שאשה צריכה להיות איש]. אגב, השקפת העולם הזו לא באה לידי ביטוי רק בצבא, זהו טשטוש נוראי בין המינים שיש לו תוצאות הרסניות בהרבה תחומים בחיים.
להמחשת העניין אני רוצה לצטט לך דברים שאמרו קצינים בכירים בצה"ל:

מדברי אל"מ יהודה וגמן (קצין חילוני במוצהר): "אחד הגורמים שמחלישים יכולת של יחידה קרבית הוא הבנות. בכל מה שקשור ליצירת עוצמה צבאית, מאמץ פיזי למול מצוקות הקרב, לבנות יותר קשה מעצם זה שנולדו בנות. [כמו שבנים לא יכולים ללדת, גם בנות נולדו חלשות יותר פיזית]. זה הוכח מחקרית בצבא ארה"ב. גם באולימפיאדה יש הפרדה בין מקצועות נשים למקצועות גברים. כאשר יחידה מורכבת מבנים ובנות עוצמתה הקרבית נמדדת על פי המקסימום של הגורם החלש, הוא זה שיכתיב את התוצר הסופי של העוצמה. כשהבנות לוחמות בקרבי, מעצם זה שהן חלשות פיזית הן מפחיתות את העוצמה הקרבית. ארגון צבאי שמחליש במודע את עוצמתו הקרבית הוא לא מקצועי, לא אחראי ולא מוסרי. הוא מוציא לקרב יחידה בעוצמה נמוכה יותר ממה שהיתה יכולה להיות אלמלא הבנות. יחידה מעורבת חלשה יותר מול יחידה של בנים בלבד, וזאת מבלי להיכנס לעניין המוסרי שפוגע אף הוא באיכות היחידה".
גם אל"מ במיל´ מוטי יוגב, רואה סכנה לצה"ל במדיניות הזו, שאינה נובעת משיקולים מקצועיים טהורים: "שירותן הקרבי של הבנות לא רק שאיננו נדרש ונצרך ואיננו משרת כלל את מטרות צה"ל, אלא גם משרת מטרות טפלות להן של אותם פרטים או ארגונים שבטחון ישראל עומד אצלם בסולם עדיפויות פחות ממתן אפשרות שווה לבנות, או יכולת אישית שלה להוכיח את עצמה לה ולאחרים. דבר כזה מעולם לא היה שיקול בצה"ל. השיקולים היו ענייניים. כשלא היו יעדים בלבנון, לא ביצעו פעולות רק כדי שיחידות מסוימות תרגשנה טוב. לכן גם לא גייסו בנות ליחידות קרביות כדי שיוכיחו את עצמן".
(הציטוט מתוך כתבה בעיתון ´בשבע´: http://www.inn.co.il/newspaper.php?id=3614).

[טוב. בסדר. הבנתי. אבל עדיין, למה שאני הפרטית לא אעזור לצבא?]
מי אמר לא לעזור? תעזרי לו. אבל תעזרי לו הרבה. לא קצת. השירות הוא תקופה ארוכה בשלבים משמעותיים בחיים. התועלת שתתני שם, ההשפעה שתעשי שם על הציבור הישראלי, היא קטנה ביחס למה שתוכלי לעשות בשנת שירות, במדרשה, בלימוד מקצוע וכו´. אני אחרי צבא ואני אומר לך בוודאות שנכון, גם בשאר המקומות הרבה זמן ´נשרף´, אבל לצערנו בצבא זו פשוט מומחיות. פשוט חבל שאת, שיכולה לתרום יותר, תתרמי במקום שאת תורמת פחות. שנת שירות איננה השתמטות אלא מילוי חובה גדולה יותר. חיילות אחרות, שמתגייסות בלי מוטיבציה, יוכלו למלא את התפקידים הקטנים האלה. את, שיש לך רצון לתרום, את יכולה וחייבת לרתום את עצמך לתרומה גדולה יותר לעם ישראל.
לא אמרנו לא להתגייס. אמרנו לא להתגייס לצבא אלא לדבר גדול יותר, לעם. הצבא הוא חלק מהעם ונבנה מתוכו. אם תעזרי לעם תעזרי לדבר החשוב יותר.

2. הלכתית אפשר לסמוך על הרבנים המתירים (ברוב המקרים, ולא ניכנס לזה). השאלה היא למה. כתבת שהסיבה למה היא שיקול דעתך, אבל אני חושב שתסכימי איתי שרוב הסיכויים הם שרוב הרבנים מנתחים את המציאות יותר טוב מהמיעוט וגם יותר טוב ממני וממך. נכון, הוכחת מעניין ארץ ישראל שלפעמים הצדק הוא עם המיעוט, אבל זו הוכחה לא נכונה משתי סיבות. הראשונה היא שזו לא הייתה המציאות. זהו שקר הסטורי. רוב הרבנים היו בעד לעלות לארץ ישראל, כפי שחקרו ובדקו כבר והוכיחו לא פעם. העניין הוא שהנושאים את קולם ברמה בענייני התורה לא אוהבים את הרעיון הזה ולכן הם לא מפרסמים זאת. נכון, הייתה מחלוקת גדולה האם לעזור לחופשיים (כפי שכינו אז את מי שלא שמר תורה ומצוות) בענייני הארץ, אבל כולם הסכימו באופן עקרוני שהארץ חשובה וכו´. הסיבה השנייה היא שבנושאים מאוד מסוימים אנחנו יודעים שיש ´רגישות´ יתר, והתורה עצמה אומרת לנו שבענייני ארץ ישראל תהיינה מחלוקת ויפלו בעניין זה רבנים, כפי שהיה בדור המדבר שנשיאי ישראל טעו ביחס לארץ ישראל. לכן אין ללמוד מנושא מסוים ורגיש לנושא שבו הטעויות פחות מצויות.
עוד אציין שאינני יודע מי הרבנים שמעודדים ללכת לשירות צבאי. אולי (?) ישנם שאומרים שזה מותר ואפשרי אבל לא שמעתי על האומרים שזה כדאי. . . .

4. 3. (תרשי לי לענות על שתי השאלות ביחד. נכון? הנושאים קרובים אחד לשני). נכון. לפעמים דווקא המציאות של התמודדות מפתחת את האדם, גורמת לו לברר, להתחזק וכו´, מה עוד שבסופו של דבר התהליך הזה הוא מחויב המציאות ברמה כזו או אחרת ויש אומרים שהוא אפילו רצוי.
כל זה לא אומר לנו לעשות את זה, בטח לא בגיל צעיר שכזה. תהליך ההתבגרות הוא תהליך שהולך ומשתנה בדורות האחרונים. הוא מתחיל בגיל צעיר יותר עקב החשפות הנוער לנושאים ´מבוגרים´ בגיל מוקדם יותר, ומסתיים מאוחר יותר עקב חוסר המחויבות של הנוער להתבגר, להקים משפחה, לשאת בעול פרנסה וכו´ עד גיל מבוגר יותר מבעבר. טוב או לא טוב, זו המציאות. עם המציאות הזו אנחנו צריכים להתמודד. המציאות הזו מחייבת אותנו לגדל דור טוב יותר, שיצליח לפשט תשובות מורכבות לגיל צעיר יותר שכבר שואל את השאלות של הגדולים, שיצליח ליצור קשר עם נוער למרות שהנוער הזה מתמודד עם חוויות שונות ועזות שקשה מאוד לא להיסחף איתן וכו´. את, אם נראה ואם לא, חלק מהנוער הנפלא הזה. כל עוד את בתוך התהליך אף אחד לא יכול להבטיח את סופו. אפילו בשלבים מאוחרים יותר אנחנו לא יודעים איזה רוחות יצליחו לסחוף את האדם וכבר היו דברים מעולם.
אם האמונה באמת יקרה לך ודרך החיים של השפעה על הציבור שבתוכו את חיה באמת חשובה לך את צריכה להיזהר בגיל צעיר זה שלא להחשף יותר מדי. נכון, ייתכן שזה יחזק, אבל ייתכן גם שלא. רוב העולם נחלש בצבא ובאוניברסיטה. זו המציאות ואין אפשרות בכלל להתווכח על העניין. יש יוצאים מן הכלל אבל מי ערב לך שאת תהיי היוצאת מן הכלל? אנו אומרים בתפילה ´אל תביאני לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון´ ודורשי רשומות אומרים שלא סתם שתי האמירות האלה סמוכות, הניסיון והביזיון, שהרי בדרך כלל כשמגיע האחד גם השני לא מאחר לבוא. . .
נכון, יש לנו אידאל להשפיע, אבל אם את רוצה להשפיע ולקרב באמת את צריכה קודם לפתח איזה חוסן שוודאי עדיין לא קיים בתוכך. אינני מזלזל חלילה. משאלתך ניכר שאת בוגרת וחושבת. אינני מתכוון לחוסר יכולת שיכלית וכו´. אני אומר בפשטות שגם חסונים מאיתנו נשחקים ממערכת שונה מהם, וכדי לעמוד במערכה שכזו בכבוד צריך להתפתח עוד, לייצר עוד נקודות ´עגינה´ כגון משפחה, לימוד קבוע, קשר קבוע עם מקום תורני, סביבה חברתית אחרת שאפשר ´להימלט´ אליה ברגעי חולשה וכו´. דברים אלה קיימים בשלבים מאוחרים יותר בחיים. כרגע הזמן שלך הוא לחזק את עצמך כדי שתוכלי בעתיד לעמוד בנסיונות הגדולים של קרוב רחוקים בכבוד.

לסיכום: הנכון הוא לא להתגייס לצבא הן מצד עולם ההלכה, אבל מעבר לכך מכיוון שזו תרומה קטנה יותר לעם ישראל מהתרומה שאת יכולה לתת וכן מצד הסכנות הרוחניות הגדולות הטמונות במקום הנפלא הזה, בצבא קודשנו.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il

ראי גם:

https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=33395
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=2244
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=8234
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=11221
מורות חיילות – הרב שרלו: https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=21345

טז באייר התשסה

קרא עוד..