שאלות על המוות

שלום לך.
השאלות ששאלת הן בכלל לא טיפשיות. הן טובות ומעניינות, ולכולן כבר מצאנו התייחסות במקורות היהדות.
[הבעיה יכולה להיות כשיש ההתמקדות המוגזמת במוות].
"ובחרת בחיים" מצווה אותנו התורה, ואמירה זו משמעותה היא שמוקד העניין שלנו צריך להיות החיים, הצמיחה, ההתקדמות, ההתפתחות, ולא החידלון, החיסרון, המוות.
המוות זו קללה שהתקלל בה האדם בעקבות החטא, וכמו כל דבר מקרי – גם היא עתידה להתבטל לעתיד – "בילע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דימעה מעל כל פנים". ביהדות המוות תמיד קשור למושג טומאה. המת הוא אבי אבות הטומאה, וכל סוגי הטומאות קשורים במידה זו או אחרת למוות (לא ארחיב בזה בתשובה זו. תוכל לקרוא על כך באתר שלנו). לעומת דתות אחרות ששמו את המוות במרכז הפולחן הדתי שלהן, אצלינו בדיוק הפוך. אין להכניס טומאה למקדש, ומי שנטמא לא יכול להיכנס לשם עד שיטהר.
לכן, אני רוצה לומר לך עצה אישית – התרחק מעיסוק מופרז בנושאים הללו (שרבים מהם גולשים כבר לתחום העלום והנסתר שאין לנו כל כך הבנה בו).
[מכל מקום כיוון ששאלת אענה בקצרה] (אני לא מומחה גדול בנושא!)
מצאנו בהלכה שאדם השוכב על ערש דווי יש חשיבות לציית לדבריו עד כמה שאפשר כי במצבו הרעוע כל דבר שאינו לשביעות רצונו עלול להזיק לו (לכן נפסק בהלכות שבת שעושים קניין על פי ציווי שכיב רע (אדם הנוטה למות) למרות שקניין אסור מדרבנן בשבת כדי ש"לא תיטרף דעתו עליו").
לא ידוע לי שיש עניין מיוחד לציית לדבריו אחרי שמת, מלבד המושג ההלכתי "מצוה לקיים דברי המת" שעוסק רק באופן השימוש ברכושו של המת. ברור שאם הוא מבקש דבר הנוגד את ערכי היהדות אין לציית לזה. אין ספק שממקום שהוא נמצא בו כרגע עכשיו – עולם האמת – הוא מתחרט מאוד על ציווי שכזה ובעצמו לא היה רוצה שיקיימו את דבריו (וזה אף יזיק לו, שבגללו הוא גורם לאחרים לחטוא).
לגבי גלגול נשמות – היו מגדולי ישראל ששללו את הדבר, אך היו רבים שהסכימו לו ומצינו הרבה מקורות לכך בתורת הסוד ובחסידות (אתה יכול לעשות חיפוש ולמצוא תשובות נפרדות על כך באתר שלנו). אומנם יש ספרים השייכים בעיקר לתחום של תורת הסוד שעסקו בדבר אך אין עניין לסתם אדם להתחיל לחקור ולפשפש בזה, ובוודאי שאין שום עניין לעבור תהליך היפנוט כדי לגלות מי הייתה הנשמה שלך פעם. לא ברור לי גם למה אתה חושב שדבר כזה אמור לעבוד ושאכן תדע. אך יותר מזה – ייתכן שזו בעיה הלכתית וניגוד לציווי התורה "תמים תהיה עם ה' אלוקיך". אם ריבונו של עולם היה רוצה שתדע מה היית (אם היית) בגלגול קודם – הוא היה מגלה לך. אך כנראה שאתה לא צריך לדעת ולהתעסק בדברים כאלו. יש לנו תורת חיים שמדריכה אותנו איך לעשות את הטוב והישר ולהידבק בה'. אין לנו צורך ועניין לפשפש בכל מיני דברים נסתרים שכאלו. לגבי אדם שהתאבד – על פי ההלכה לא קוברים אותו בבית הקברות יחד עם כולם, אלא בנפרד. הסיבה לכך היא שהוא עשה מעשה חמור עד מאוד. רצח. אומנם את עצמו, אבל זה לא פחות חמור ואפילו יותר. "המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא".
יש להעיר שכיום לא נהגו כן, מתוך אמונה שגם מי שמתוך בלבול וייאוש החליט לאבד את עצמו לדעת, ברגע האחרון קודם יציאת נשמתו ייתכן שחזר בו מכוונתו והתחרט על המעשה שעשה ומעוד טעמים.
בברכת חיים טובים ושמחים
יוני, חברים מקשיבים
yony@kipa.co.il