שאלות על הקב"ה

שלום וברכה,
כדי לענות על שאלה חשובה זו, נקדים הקדמה קצרה ביחס לכל שאלה בסגנון של 'למה הקב"ה…' (כגון למה הקב"ה ציוה אותנו על השבת, למה הקב"ה ברא בעל חי מסויים, למה הוא עשה כך או אחרת וכו').
למה הקב"ה ברא את הלב? באופן פשוט התשובה לכך היא – כדי שהלב יזרים דם לכל האיברים, ובכך יתן להם חיים. אולם אם נתבונן נראה כי תשובה זו אינה עונה דבר, שהרי הקב"ה הוא כל יכול, והוא היה יכול לברוא את הגוף כך שלא יהיה זקוק ללב! שאלה דומה ניתן למעשה לשאול על כל טעם שניתן למעשה אלוקי.
התשובה לכך היא שכאשר אנו שואלים 'למה ה' עשה דבר מסויים', אין משמעות השאלה כמשמעותה של שאלה דומה על מעשה אנושי. נבהיר זאת:
כשאנו שואלים מדוע אדם עשה דבר מסויים אנו מנסים למעשה 'להיכנס לראש' שלו וכך להבין אותו. אולם לעולם אין בכוחינו 'להיכנס לראש' של הקב"ה ולהבין את רצונו, כיון שרצונו של הקב"ה הוא מהותו, וכיון שהקב"ה קדמון לכל קדומים, בורא העולם והאדם ולעולם אין בכוח המוח האנושי להבין את מהות הבורא – כך גם לעולם לא נוכל להבין את רצונו.
כדי לסבר את האוזן, נזכור כי גם לאדם יש לפעמים רצון הבא מתוכו לעשות דבר מסויים, ואין הוא יכול להסביר לאחרים מדוע הוא רוצה זאת. ביחס לקב"ה ניתן לומר שלא רק שלא ניתן להבין מדוע ה' רוצה, אלא גם לא ניתן להבין את מהות המושג רצון אצל הקב"ה, שכן הרצון שאנו מכירים הוא רק רצונו של הנברא, המוגבל, המושפע תמיד ממציאות אובייקטיבית שהוא מתייחס אליה, בעוד שרצון הקב"ה נובע רק מעצמו, שהרי הוא אינו תלוי בשום דבר חיצוני.
לכן כשאנו אומרים שה' רוצה משמעות הדברים לגבינו היא רק שה' אינו עושה דבר מתוך גורם חיצוני שכופה עליו ח"ו (אגב, ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי, תחילת מאמר שני, מבאר שכך הוא ביחס לכל 'תכונה' שאנו מייחסים לקב"ה, שאין הכוונה לייחוס חיובי אלא רק לשלילת ההיפך).
המסקנה העולה מכך שאין טעם לשאול שאלות על עצמותו של הקב"ה (למה הוא רוצה או צריך) ואנו מבינים היטב שאין בכוחנו להבין זאת.
מהי אם כן משמעות השאלה מדוע הקב"ה ברא את הלב, וכל שאלה אחרת על רצון ה'?
שאלות אלו נועדו רק להתבונן בבריאה ובמעשה ה', ולראות מהו התפקיד שנתן הקב"ה לכל חלק, כיצד הכל פועל בהרמוניה, ועל כך אנו אומרים, למשל, שתפקיד הלב הוא להזרים דם לאיברים. אך כאמור, אין בכוחינו להבין מדוע הקב"ה בחר לברוא את הגוף דוקא בדרך מסויימת. באופן דומה, לא שייך אצל הקב"ה המושג 'צריך' כפי שאנו מכירים מושג זה במובן האנושי, שהרי הקב"ה אינו חסר דבר, וכשמשתמשים במילה זו הרי זה רק כדי לסבר את האוזן.
להסתכלות זו חשיבות מכרעת בחיינו. עיסוק במהות הקב"ה ובמהות רצונו אינם רק חסרי טעם, אלא גם חסרי כל משמעות לחיינו, דוקא משום הפער האינסופי בין הקב"ה לנבראים. כאשר מתמקדים בכך, הדבר גורם לתחושת נתק בינינו לבין הקב"ה, וכך נעשים החיים בעולם הזה מנותקים מעבודת ה'. לעומת זאת, ההתבוננות במעשה ה' ובפעולותיו אינה התבוננות מופשטת בלבד, אלא היא היא המקרבת אותנו אל הקב"ה, כדברי הגמרא "ולדבקה בו – הלך אחר מידותיו, מה הוא רחום אף אתה רחום" וכו'. התורה אף מצווה אותנו להתבונן במעשי ה' ובמשמעות המצוות לחיינו – מכל מצוה ניתן למצוא הדרכות הנוגעות לכל מרחבי החיים. הרב קוק במאמרו 'דעת אלוקים' (הנדפס ב'אדר היקר') מבאר עניין זה באריכות, ומומלץ לעיין שם.
וכן הוא ביחס למה ששאלת על קידוש שם ה'. אין טעם לשאול למה ה' רוצה (באותה מידה אין טעם לשאול מדוע ה' ברא את העולם ומדוע נתן לנו מצוות), אך יש טעם להתבונן במצוה זו ולראות את משמעותה. אכתוב כאן הסבר אחד, אך מסתבר שאם נוסיף להתבונן – נגלה עוד.
אחד מגורמי הכפירה היא המחשבה שהקב"ה נמצא למעלה, ואין זה מכבודו לרדת לעולם השפל. התורה אומרת לא כך, אלא דוקא ההתגלות של רצון ה' בתוך כל פרטי המציאות מגלה את אינסופיותו, וחילול שמו מביא לריחוק העולם ממנו, וממילא לניתוק הבריאה ממקור חיותה. שלא כמו שאצל בני אדם שלפעמים הגדולה מטשטשת אצלם את היחס לפרטים הקטנים, לגבי הקב"ה אנו אומרים "המגביהי לשבת, המשפילי לראות בשמים וארץ". על כך אמרו חז"ל "במקום שבו אתה מוצא גדולתו אתה מוצא ענוותנותו". מכאן אנו למדים שגם אדם גדול – אל לו לזלזל במעשים קטנים ובאנשים קטנים ממנו. ואידך זיל גמור.
אני רוצה להפנות לשתי תשובות שלנו שמסבירות יותר את הנושא הזה:
האם ה' צריך את התפילות שלנו? http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=19185
האם ה' צריך שנשבח אותו? http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=13124
ישר כח על השאלה, ויהי רצון שנזכה לעלות מעלה מעלה במדרגות הדבקות בה'.
כל טוב
יעקב, חברים מקשיבים