שיחה בין בנים לבנות

מיכל יקרה,

הפנתי את שאלתך לרב ענתבי ממכון מאיר ואלה דבריו:
1. כל קשר ידידותי, חברי, נפשי בין בן לבת שלא מיועד למטרת נישואין אסור על פי ההלכה.
2. קשר שהוא לצרכי עבודה בלבד, אפשרי.
3. לגבי דיונים, כל דבר שנעשה במסגרת של לימוד בציבור אפשרי.
לימוד פרטני בין בן לבת הוא אסור.
4. אין היתר הלכתי לבנות לשיר או למחוא כפיים לפני בנים. מול בנות זה מצויין.
5. בעניין שאלתך איך תכירי את הבחור המיועד לך בעזרת ה' באמצעות שידוך שכולל בירור
מוקדם מיהו הבחור, מהי אישיותו ומידותיו. ועל בסיס הנתונים החיוביים האלה יהיו פגישות
שבהן, בשלב שני, הרגשות יכולות להתפתח.

שני דברים שחשוב להוסיף:
מה שאת קוראת לו קשר זה לא מה שהבנים קוראים לו קשר. את מחפשת חיבור נפשי, שיח של עומק, מישהו שיכיל אותך מבפנים, את מחפשת חבר אמתי. ואת יכולה לראות במקורות יהודיים וגם במחקרים מדעיים שבשלב זה של החיים בנים מרוכזים בעצמם ובמימוש הרצונות שלהם שקשורים לגוף, הצד הנפשי הרבה פחות מעניין אותם. לכן כל כך חשוב ללכת לפי ההדרכה של ההלכה להשמר מקשרים כאלה כדי להגיע אליהם בעזרת ה' בזמן הנכון עם הבנה וחיבור, עם כלים לבנות קשר נכון ועם קדושה.
פעמים שאפשר להתלהב מדברים שלא באמת משקפים אישיות, או שהם מבטאים צד מאוד חלקי שלה. אפשר להתפעל מאיזה וורט יפה, משיחה צפופה של מדריך עם חניכים או מערב לימוד שהוא מעביר. זה חשוב אבל זה ממש לא הכל. יש צדדים נוספים לכל אדם במורכבות האישית שלו.

ב"הצלחה ורק טוב,

נועה, חברים מקשיבים