שלום,
הייתה לי אתמול תאונת דרכים. מה שאני זוכרת מהאירוע, שהייתי על נתיב פקוק על כביש חד סיטרי שבו שני התיבים קטינים צפופים לכן כולם היו על נתיב אחד ובאמצע של השני, הסתכלתי במראה שאין מכונית מאחורי ובאתי להיכנס לחניה, שנייה לאחר מכן, מכונית נכנסה בי. האישה שם יצאה וצעקה עליי למה לא אותתי, מכאן אני מניחה שלא אוטטתי, אם כך האשמה עליי, אך גם היא נסעה במהירות כי היא באה לי במפתיע. אני צריכה לתת הצהרה, אבא שלי אמר לי לי לא להודות באשמה, ולהגיד שאותתתי והיא לא שמה לב. מה עליי לעשות? ולמה דברים כאלו קורים? אשמח לתשובה במהרה, אני צריכה לתת את ההצהרה ואיני יודעת מה לעשות
שלום וברכה.
ראשית, תודה לה' שיצאת בשלום מהאירוע.
מדוע דברים כאלו קורים? – כי בכביש אנחנו לא מרוכזים לגמרי רק בנהיגה… אין להאשים אף אחד אחר, ובוודאי לא את ה'. האחריות על מקרים כאלו היא כולה רק עלינו, וצריכים להיות זהירים יותר.
לשאלתך ההלכתית לגבי ההצהרה. הצהרה שקרית אסורה גם כדי להציל עצמך מהפסד כספי. הדבר היחידי שאת יכולה לעשות בתנאי שבאמת אינך זוכרת מה קרה, את יכולה להצהיר שאינך זוכרת.
כל טוב.
