תשובה מאהבה עשרה כללים בסיסיים להתקדמות!

תהילה, שלום!
קודם כל, ההזדמנויות לא נועדו להלחיץ אותנו… הן מתנות! לחודש הזה יש את הסגולה לעשות בו תשובה מאהבה, אבל אין כמובן חובה כזו! למיטב ידיעתי, תשובה צריך לעשות אם ח´´ו חטאנו, או שאנחנו מרגישים קצת רחוקים מהקב´´ה, ולאו דווקא כשמגיע חודש ניסן (ותתקני אותי אם אני טועה!).

תשובה מאהבה מופיעה בפעם הראשונה בגמרא ביומא (דף פ´´ו ע´´א וע´´ב). הגמרא שם אומרת שכשעושים תשובה מאהבה – החטא נעקר למפרע (ולא רק מכאן ואילך – כתשובה מיראה), וגם הזדונות הופכות לו לזכויות (ולא רק לשגגות, כתשובה מיראה).
מהי תשובה מאהבה? יש למושג הזה שני פירושים בסיסיים:
1. [הפירוש העיקרי]: תשובה שאנחנו עושים מתוך אהבת ה´, ולא רק מתוך פחד מעונש. תשובה מתוך רצון להתקרב אליו, ומתוך הקושי שיש לנו כשאנו רחוקים ממנו.
2. [פירוש נוסף שמופיע בספרי חסידות]: תשובה שאנחנו עושים מתוך אהבת ה´ אותנו. אנחנו מפנימים את אהבת השם עד כדי כך שזה מביא אותנו לרצות להתקרב אליו, ולהסיר מאיתנו את כל המרחיקים ממנו.

בספרי החסידות מופיע שאצל עם ישראל, גם תשובה מיראה עשויה להביא לשני הדברים שהופיעו בגמרא לגבי תשובה מאהבה. למה זה? יש לכך שתי תשובות, מקבילות לשני הפירושים שראינו קודם:
לפי הפירוש הראשון שהבאנו – יש במעמקי הלב של כל יהודי אהבה גדולה לקב´´ה, אף על פי שבדרך כלל היא נסתרת. ממילא, כשהוא עושה תשובה, גם אם הרובד הגלוי שלה הוא מיראה – תמיד משותפת בה גם אהבת השם שבליבו.
לפי הפירוש השני שהבאנו – אהבת השם כלפינו עד כדי כך גדולה, שהוא מוכן לתקן ו´לרפא´ את התשובה שאנחנו עושים, ולהפוך אותה לתשובה מאהבה (´ארפא משובתם´ = ארפא את תשובתם).

הפירוש השני כולל גם את הפירוש הראשון. כלומר, אם אנחנו מפנימים את אהבת השם אלינו (הפירוש השני) – זה גורם לנו לחוש אהבה כלפיו, ומתוכה לעשות את התשובה (הפירוש הראשון).

עד כאן התאוריה (בשביל הקיצור לא הבאתי את המקורות, אך רוב הדברים מופיעים בספרים באופן מפורש).
ומה למעשה?
מכיוון שלא הזכרת דבר מסויים שעליו את רוצה לשוב, אני מניח שאת מרגישה שאת זקוקה כרגע לתשובה שתסיר ממך את החלודה שהצטברה עם הזמן, ותפתח את הלב (כמו ה´תשובה הכללית´ שהרב קוק מתאר באורות התשובה פרק ג´). יש לנו לפעמים תחושת ריחוק מהקב´´ה שלא נובעת ממעשה מסוים שעשינו, ואנחנו מרגישים צורך לחזק את הקשר ולהתקרב.

אם כן, בכדי שזו תהיה תשובה מאהבה – אנחנו צריכים להתבונן ולהפנים את אהבת ה´ אלינו. הייתי מציע להתבונן בעיקר באהבה שלו אלינו כפרט (ולא כעם – אמנם גם זו אפשרות!), ואציע לך שתי התבוננויות מעשיות:
1. [התבוננות בהשגחה פרטית] – פשוט להקדיש כמה דקות בערב על מנת לסקור את מה שהיה לנו היום. מה קרה לי היום? אם מתבוננים היטב, מתחילים לראות ´צירופי מקרים´ שאינם מובנים מאליהם. למשל – הייתי צריך לענות משהו, ´ובמקרה´ מצאתי ספר שיש בו תשובה. חיפשתי משהו, ´ובמקרה´ פגשתי חבר שיכול לעזור, וכן הלאה. השגחה פרטית כזו יש לכולנו בכל יום כמה וכמה פעמים, ואנחנו לא שמים לב… זה רק עניין של זמן! צריך רק להשקיע כמה דקות, וההשגחה הפרטית מתגלה. בדוק ומנוסה.
2. [שומר פתאים ה´] – יש חוק מרפי מפורסם, שאם יש סיכוי שמשהו יתפקשש – אז הוא אכן יתפקשש בפועל… ב´´ה, המציאות היא לא כזו. הרבה פרוסות מרוחות בריבה נופלות על הרצפה כשהריבה דווקא למעלה… איך זה קרה? כי אנחנו נורא חכמים?! כי שמנו לב בזמן למה שיכול לקרות ונזהרנו?! ממש לא… זה גם סוג של השגחה פרטית. הרבה דברים יכלו לא להצליח (והיה נראה שהם אכן מתקדמים לכיוון הזה!) לולי יד נעלמה ששינתה אותם. גם זו התבוננות חשובה! דוגמא: יצאנו מאוחר, והיינו אמורים לאחר לבית הספר, ופתאום התברר שגם האוטובוס איחר היום…

שווה להשקיע כמה דקות בכל ערב בהתבוננויות הללו ודומיהן! ההתבוננות הללו, מפנימות בנו את האהבה של הקב´´ה כלפינו, ובאופן טבעי מתעורר בנו רצון מצידנו להתקרב אליו. לרצון הזה צריך לעשות כלי מעשי שישמור עליו, ולא יתן לו להתמוסס עם הזמן. הכלי הזה הוא קבלה מעשית (אני לא מתכוון לקמיעות!). לקבל על עצמנו משהו שנעשה מעתה ואילך, והוא יקרב אותנו לקב´´ה.

בהשראת חג שבועות המתקרב, אכתוב לך [´עשרת הדיברות´] לבחירת קבלה מתאימה:
א. קודם כל, הקבלה צריכה להיות בלי נדר.
ב. לא יותר מדבר אחד (אחרי שנתרגל אליו – אפשר להוסיף משהו נוסף).
ג. אסור שהוא יהיה קשה מידי, כי אז די מהר לא נעמוד באתגר (´סרגל מאמצים´ הגיוני: קבלה שדורשת מאמץ-נסבל ביום קשה במיוחד, ומאמץ קל ביום ממוצע).
ד. זה צריך להיות משהו שלא מתעמת באופן חזיתי עם בעיה שקיימת אצלנו (לדוגמא: אם מישהי קמה כל בוקר בעשר, שלא תקבל על עצמה לקום יום יום בשש וחצי!), אך מצד שני משפיע באופן ישיר על האתגרים העיקריים שלנו (לדוגמא: הבת הזו יכולה לקבל על עצמה להקדים את שעת השינה שלה). לחפש משהו שעשוי לקדם אותנו ולהעלות אותנו באופן כולל, ולא משהו צדדי.
ה. זה צריך להיות משהו מוגדר, ולא מעורפל (לדוגמא: לישון כל לילה לפני שתיים עשרה, ולא ´להקדים את שעת השינה´).
ו. שווה לשתף חברה או אחות בקבלה הזו, ואם מרגישים בנח – מידי פעם לעדכן אותה לגבי המצב.
ז. בכלל, חשבון נפש כתוב יכול לשפר מאוד את המודעות שלנו למצב בפועל, ולשמח כשרואים התקדמות. זה נותן המון כח.
ח. כדאי לחזק את הקבלה בעזרת תפילה יום יום על הנושא הזה (´תעזור לי לקום בבוקר!´).
ט. לימוד תורה שקשור לנושא יכול מאוד לעזור (למשל ללמוד על ערכה של תפילת ותיקין… אבל לא כדאי להסחף!).
י. מאוד מאוד חשובה ההודיה לקב´´ה על כל התקדמות, גם התקדמות מיקרוסקופית…

הארכתי בדברים הללו, כי ברומו של עולם הם עומדים,
תדעי, שבספרים יש על זה עשרות רבות של עמודים.
שחודש ניסן יחלוף עלינו בע´´ה בתשובה ובשמחה גדולה,
בניסן ניגאל, ו´גדולה תשובה שמביאה את הגאולה´.

חודש שמח וכל טוב!
אלעזר