אהבה נגד רצון ההורים

שלום לך.

שאלתך נגעה לליבי לאור העובדה שגם אני אמא דומיננטית לבת שרצתה להתחתן צעירה מאוד יחסית – 18- ואני עקבתי אחר החלטתה. בשלב מסוים היא הודיעה לנו סופית על רצונה ועל החלטתה להתארס. הנחישות שלה והביטחון שלנו במידותיו הטובות של הבחור גרמו לכך שברכנו אותה על החלטתה והודענו שלא נעמוד מנגד.

תבררי עם הוריך אם הם רואים תכונות שליליות בבחור בלי קשר למוצאו העדתי. אם הם יציינו תכונות אופי שליליות שהם רואים כדאי לך לקחת את דעתם בחשבון ולבחון את הדברים שוב – האם יש משהו בעייתי שלא שמת לב אליו. לפעמים דווקא ההורים מתוך בגרותם, ניסיון חייהם והעובדה שהם מכירים אותנו הכי טוב בעולם שמים לב אליהם. אה, כן, ועוד דבר אחד – הם, בניגוד לנו, שנמצאים בתוך הקשר ומעורבים בו מבחינה רגשית, אובייקטיביים…זה לא אומר שייתכנו מקרים בהם יש להם שיקולים לא ענייניים לגמרי, אבל עדיין שווה להקשיב לנקודת המבט המיוחדת שלהם. אני ממשיכה – אם הם ידברו רק על הבדלי מנטאליות את יכולה לומר להם שהם ודאי צודקים אבל עם כל בחור שמתחתנים מגלים הבדלי מנטליות. משפחות שונות מאוד זו מזו גם אם הן באות מרקע עדתי ותרבותי זהה. בכל נישואין צריך להתרגל למנטליות של בן הזוג. יש המון תחומים גם בן בני אותה עדה שבהם יש הרגלים ונקודות מבט שונות על החיים ונישואין זה לעולם מצב שבו יש "לעשות התאמות" , לוותר, לקבל ולהשתנות משני הצדדים. אם הבחור בעל מידות טובות ואת אוהבת אותו אין סיבה בעולם שתוותרי על נישואיך אתו אם הוא מוכן. אם לא תעשי זאת יתכן שהרגשה שהחמצת תלווה אותך ובליבך תאשימי את הורייך. לא הייתי רוצה להיות אם שמואשמת על ידי ביתה בהחמצה שכזו וגם אמך ודאי תבין זאת. גם אם אמא שלך מאוד דומיננטית הביטחון שלך בדרכך תוך גילוי הבנה לחששותיהם אבל לא ויתור – הם שיגרמו גם לאמא שלך לברך אותך. ואם חלילה היא תתעקש להתנגד הרי שבמידות טובות שלך בע"זה תצליחי לרכך את ליבה אם לא מיד אז אחר כך.

נישואייך הם בחירתך המוחלטת . לא הייתי מציעה לאף אם להחליט בשביל ביתה אלא אם כן יש דברים רעים שהאם רואה והבת באהבתה מכחישה . תבדקי איתה היטב מה לדעתה לא טוב בו.

בהצלחה