מה עושים שאתה מקבל על עצמך כל כך הרבה דברים לעשות ואף אחד לא עוזר לך…?!
אני למשל בן אדם כזה תמיד נאי מקבלת על עצמי דברים שבסופו של דבר הם המון המון ואז אני מתפוצצת..
באולפנא שלנו יש גמ"ח שאני קיבלתי עם אחת מהמורות שם אחריות עליו(לציין שלכל שכבה יש משהו לעשות…לדוגמא כיתה ז(לא ידוע עדיין בגדר מחשבה מה הם יעשו..ד"א אם יש רעיונות אפשר להציע)כיתה ח אחראית על תפילה ברחבה בימי ר"ח כיתה ט אחריאית על הגמ"ח..וכך לכל כיתה יש את התפקיד שלה)..ועל הכל המורה הזאת אחראית לתפעל ולדאוג שהכל ילך כשורה אך בגלל שיש לה גם את זה על הראש ולבדוק מבחנים ובגריות שהיא מגישה עלהם בית ילדים בעל היא מפוצצת..!
ויום אחד היא פנתה אליי וביקשה ממני שאני יעזור לה עם הגמ"ח ואני בשמחה הסכמתי וחשוב לציין שגם אני רציתי להציע את עצמי בין כה וכו…וגם שהיא ואני חברות טובות (ברור שבגדר תלמידה ומורה)עדיין היא מאוד חמה ואוהבת ואנחנו בקשר ממש טוב..בכל מקרה עם הזמן התחלנו לארגן הכל היה טוב ויפה ואז הבנות(של שכבה ט) הפסיקו לשתף פעולה בעזרה לגמ"ח וכל פעם שאני באה לדב עם המורה על המצב שהגמ"ח עומד בו..יש לה פול דברים לעשות שציינתי כבר ואני מבינה באמת וממש לא מתלוננת זה אחריות שלי ואני יעמוד בה…
הבעיה שיחד עם זאת יש לי עלון לפתיחת חודש אירגון להכין(מתוכו 3 נושאים להכין שלקחתי על עצמי ד"שים שו"ת ולצלם ולערוך)האולפנא שלנו מאוד ברמה גבוהה ולכן יש לנו לימודים עמוסים כמעט כל יום יש לנו בוחן ועכשיו יש לנו מבחנים..ויש לי גם גמ"ח בסניף ואת הדגלנות…ואת כל זה אני צריכה לעשות לעוד שבוע קיצר היום הרגשתי שאני לא יכולה יותר והתחלתי לבכות הרגשתי שאני מפוצצת ואני לא עומדת בזה יותר..ואני ילדה שמאוד אחראית על מה שהיא לוקחת אני יודעת שאפילו על דבר אחד אני לא יוותר..אבל יש לי בשבוע הזה 2 מבחנים באזרחות שזה פול חומר ובקיאות…ואני מרגישה שאין לי יותר כוח!!..
מה לדעתך אני אמורה לעשות?!
תודה..
שואלת יקרה,
" כל העוסקים בצורכי ציבור באמונה, הקב"ה ישלם שכרם"
אשרייך שואלת יקרה שאת זוכה לעשות כ"כ הרבה מעשים טובים!
מידת האחריות היא מידה נפלאה, אבל כמו שאומר בעל המסילת ישרים, כל דבר צריך במידה. גם המידה הכי טובה אסור לה להיות בקיצוניות שלה. צריך להתנהג במידת האמצע.
זה מאוד הגיוני שאת מתמוטטת, לקחת על עצמך הרבה מאוד תפקידים חשובים, הרבה מאד עשיה והרבה אחריות.
חשוב שתזכרי שכדי לבצע תפקיד שלקחת על עצמך, צריך שיהיו כוחות לבצע את אותו תפקיד. כשאנחנו מעמיסים על עצמנו יותר מידי דברים, גם אם הם נפלאים וחשובים וגם אם הם, כל אחד בנפרד בכוחותנו לעשותם, כשהם ביחד הם למעלה מכוחותנו.
לכן חשוב לדעת להגיד לא.
חשוב לדעת לבקש עזרה ו"להאציל" סמכויות.
התפקיד של המורה הוא להיות שם בשבילך, את מרגישה שאת צריכה אותה ואת עזרתה, אל תרחמי עליה, תני לה לעשות את תפקידה ותבקשי ממנה עזרה.
מותר לך להגיד "אני לא יכולה יותר", או "אני לא יכולה כרגע".
דבר נוסף מאוד חשוב, גם אם הדברים שאת עושה מאוד חשובים, אסור להם לפגוע בך! נתינה שפוגעת בנו היא לא נתינה טובה ואמיתית!
ולכן:
תחליטי מתי את לומדת ומתי את מתנדבת. שלכל דבר יהיה את הזמן שלו!
את ההתנדבויות שלך תעשי לפי הזמן שהקצבת להם.
את רואה שאת לא מספיקה, תחשבי מה את עושה ומה את לא עושה, מה הכי חשוב לך כרגע לבצע. אם כרגע יותר חשוב לך העיתון של חודש האירגון, תדחי את הגמ"ח או להפך.
את מה שהחלטת "לדחות" או שתבקשי ממשהו אחר לבצע ("האצלת סמכויות") או שתגידי למורה או לקומונרית שאת מצטערת אבל את לא יכולה לעשות את זה כי יש לך יותר מידי עומס.
אל תפחדי לבקש עזרה! גם חברות שלך יכולות לקחת חלק בעשיה!
שואלת יקרה,
התנדבויות זה דבר נפלא כל עוד זה בכוחותיך!
אל תתני לזה לפגוע בך!
שתהיה לך עשיה טובה וברוכה,
הרבה הצלחה במבחנים
וחודש אירגון שמח ומוצלח!
מיכל.
את מוזמנת להמשיך לשאול עוד, בשמחה!
MCHY22@GMAIL.COM
