איך אפשר לדעת מה לעשות אם כל רב אומר אחרת?

שאלת הגולש

תמיד אומרים שיש בעולם צדק אבסלוטי, צדק מוחלט, שהוא: ה' והטוב שלו וכו'. אבל בכל השאלות של אמונה, של אורח החיים הדתי, אף פעם אין תשובות מוחלטות – תמיד כל פוסק, כל עדה, כל זרם, אומרים משהו אחר. ההלכות שכאילו אמורות להיות מוחלטות הן משתנות! איך אני אמורה לקיים הלכה בוודאות שזה נכון אם רב גדול אחר אומר משהו אחר?! צריך לחכות שלוש שעות בין בשר לחלב. אבל אולי שש?? ואיך אפשר לחכות שלוש אם אולי צריך לחכות שש? ועוד משהו שמפריע לי – ברוב השאלות התשובה היא למצוא את המידה הנכונה. לדוגמא- האם להיות פתוחים לחילוניים או לסגור את עצמנו, השאלה היא- במידה. ולא רק בשאלה הזאת, זו תשובה של מלא שאלות. ואף-אחד לא יודע בדיוק מה המידה. יש יותר מדי דברים שאנחנו לא יודעים ורק עושים כאילו…

תשובה

שלום וברכה!
שאלה יפה שאלת, יפה ובהירה!
כתוב: "אחת דיבר אלוקים שתים זו שמעתי". כלומר, ה' אמר דבר אחד ואילו אני שמעתי שתיים. מה כוונת הפסוק לומר? הכוונה היא, שאמנם בשמים, במציאות העליונה, הרוחנית, יש צדק מוחלט, יש אחדות עליונה וכוללת. אך, במציאות שלנו, אותה אחדות בעצמה מופיעה בצורות שונות, בגוונים שונים. ראי, אנו, עם ישראל, יש לנו נשמה אחת. ברובד מאוד עמוק, פנימי ועליון, אנו כולנו מהות רוחנית אחת – 'כנסת ישראל'. אבל כאן, עלי אדמות, אותה נשמה אחת, מתגלית בהמון המון צורות וגוונים שונים. לכל אחד מאיתנו יש נשמה מיוחדת, מעין תואר חיים המיוחד לו, ניגון יחודי, "כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהן שונות". ומתוך כל הרב גוניות הזאת, מתוך האיחוד של כל הזרמים וכל התנועות המיוחדות, מתוך איחוד הכל, נחשפת לפנינו אותה מהות עליונה, שהיא המכנה משותף הפנימי של כל הכוחות כולם. משל למה הדבר דומה? – לרב גדול מאוד, שבאישיות שלו הוא כולל כל כך הרבה תכנים, כוחות, זרמים, כוונים. יש לו נפש חסידית ומוח מבריק של ליטאי, וסגולות של איש מופת ומקובל התגלו בו, והוא משורר עליון והוגה דעות עמוק להפליא, ובעל מידות נשגבות, ובעל כושר הנהגה ציבורית נדירה, ובעל רגש ועדינות, בעל דקדוק כחוט השערה במצוות ובמעשים טובים וכו' וכו'. באישיותו הענפה הוא כולל המון תחומים. אלא שלמצוא מישהו בעל נפש כל כך עליונה זה נדיר. ותלמידיו, שלא זכו לנשמה גבוהה כל כך, הם כל אחד אוחז באיזשהו תחום שהוא יותר קרוב אליו. ובתחום זה הוא משתדל ללכת אחר רבו. יש שיאחז את הנפש החסידית, יש את המוח הליטאי, יש שיטה יותר לכוון הקבלה, יש שיקח את השירה, ואת את הגיית הדעות וכו'. כלומר, ההופעה הכל כך עליונה וכוללת, של אדם ענק שמאחד בתוכו כל כך הרבה צדדים, היא נדירה, מיוחדת. לרוב בעולם אי אפשר להכיל במקום אחד כל כך הרבה. כך גם בנמשל: אור ה' הוא עליון מאוד, כולל הכל באופן כל כך נפלא ומרומם. הקב"ה רצה שנחיה במציאות זו, מציאות מוגבלת [ויש לכך עומק נפלא אך הוא יסחוף אותנו מחוץ לכוונת העניין]. האור הוא כל כך עליון ומרומם, ואילו המציאות היא מוגבלת מכדי להכיל אותו ולהיות כמוהו. לכן ה' כביכול 'פיזר' את האמת הגדולה לחלקים ולחלקיקים קטנטנים. בכל מקום יש משהו מן האמת, אין דבר שאין לו מקום. בעולמנו האמת לא מתגלת במקום אחד בשלמות. אמנם יש דברים שהם יותר מרכזיים ושורשיים כי האמת יותר ויותר נמצאת בהם, ויש פחות. אך בכל אופן, מתוך העולם כולו, על כל פרטיו, באיחוד הכל, תתגלה האמת הגדולה. שהיא, בשמים למעלה, נמצאת בתמימותה ובשלמותה.
זהו הסוד של ההבדל בין העולם הרוחני לעולם שלנו. בעולם שלנו לא קל למצא את האמת באופן מדוייק. התורה מדברת על עקרונות, שורשים. אך המציאות היא הרבה יותר מסובכת [לדוגמא: על חמישת מיני דגן מברכים מזונות. ועל גבינה מברכים שהכל. זה עיקרון ברור. אך במציאות יכולים להיות אין סוף של מאכלים מעורבבים מכל כך הרבה מרכיבים שעל כל אחד יש ברכה אחרת. ואז צריך לברר: מה הברכה? מזונות? שהכל? אולי בורא פרי העץ? . המציאות מכניסה למקרה אחד פרטים רבים ומגוונים מהרבה עקרונות והנחיות כלליות שיש בתורה שבכתב ובהנחיות הכלליות שיש לנו מחז"ל. ממילא הדברים מסתעפים]. לכן בתורה שבכתב, העליונה, שאומרת את העקרונות, אין מחלוקות, הכל ברור. אך במציאותנו הקב"ה נתן לנו מלאכה גדולה מאוד, להתנהג בכל פרטי חיינו בהתאם לעקרונות הללו. וזה לא קל. כי כאן המציאות מסובכת, יש ערבוב של הרבה צדדים וצדדי צדדים שבכולם יש נקודת אמת וצדק ואת הכל צריך להביא בחשבון. לכן ישנם שנוטים יותר להדגיש צדדים מסויימים ואחרים מדגישים צדדים שונים. ומכאן המחלוקות שבין הזרמים והכוונים. זה לא באשמתנו. כך הקב"ה ברא את עולמו וכך רצה. לא לחינם כתוב שבבריאת העולם הקב"ה "השליך אמת ארצה", כי בעולם במתכונתו הנוכחית, במבנה שלו, האמת מתפוררת לפרטים וחלקים. כל נקודה מביעה מעט מהאמת [ממילא כולם קשורים לאמת הגדולה, איש בל יעדר, כי בכל אחד יש קצת ממנה].
ראי, כך העולם לא 'משעמם', כך יש לנו משימות נפלאות. לאחד, לקרב. כך יש מקום לכל אחד – להביע את נקודות האמת שבו, אך כמובן במקום הנכון. אילו הכל היה ברור, אילו לכל שאלה הייתה מייד תשובה ברורה, לא היה נותר לנו כלום לעשות בעולם. כך יש הרבה מה לעשות. להצליח להגיע לשלום אמיתי בין כוחות. בין כוחות סותרים שיש בתוכנו, בתוך כל אחד ואחד ובתוך העם כולו וכו'. הרבה הרבה דברים נפלאים וכוונות עמוקות יש לקב"ה בכך שהוא ברא את העולם באופן הנפלא הזה, ואין כאן המקום להאריך בזה.
בנוגע למה שאמרת שהרבה שאלות הם עניין של מידה נכונה – אמת אמרת. נכון. ובאמת החכמה הגדולה היא למצא את האיזון הנכון בין הדברים. האדם הגדול הוא האדת המאוזן. רק מי שמביא בחשבון נכון כל צד, מכיר באמת של כל פרט – הוא היכול לאזן נכון. ולמעשה – הוא טועם בכך מהאמת הגדולה העליונה שבה האמת היא מוחלטת וכוללת. כי בכך שהוא מביט נכון על כל צד – הוא מתוודע לאמת הגדולה והעליונה שניבטת מכל הצדדים כולם. בכך הוא מתאים את עצמו לדרך ה', שכפי שה' לא מזלזל בכל דבר, ולכל דבר הוא נותן מקום [כמובן – מקום מדוייק], ומכיר באמת ובטוב של כל דבר – כן אותו אדם גדול, שמעריך נכון את הדברים, וממילא מגיע למידה והערכה נכונה.
[אמנם יש שאלות פשוטות, כגון כל מיני שאלות בהלכה, אסור או מותר, כשר או טרף וכדומה, שהם עניין חד וחותך שאומר כן או לא. ולא לשאלות כאלו התכוונתי בעניין המידה].
בחיים בפועל אמרו לנו חז"ל: 'עשה לך רב'. לך אחר מסורת אבותיך, ואחר פסיקותיו של הרב גדול מסויים. ובכך אתה מקיים רצון ה' ממש. כי כך רצה.
יש להוסיף, שיש מושג הנקרא 'נבואת חכמים'. כלומר הקב"ה מסייע לחכמים יראי ה' להגיע לאמת שבתוך פרטי המציאות. ואף על פי כן – יש עדיין מחלוקות, וכפי שבארנו.
יש מה להאריך וזה עניין עמוק וחשוב. אם תשובה זו לא תספק, או שלא תגע בצדדים שהציקו לך בשאלתך, אנא, פני שוב ובשמחה רבה נשתדל להשיב כפי שה' יאיר עינינו.
בברכה רבה
ראובן, חברים מקשיבים.

ג באדר א'

קרא עוד..