שלום,
בשיעור אמונה למדנו עם המורה על המדינה והגאולה.
המורה העלתה את הנושא של שלושת השבועות וקצת תירוצים שאפשר לתת כליהם.
מאז, אני מאד מוטרדת:
איך אנחנו יכולים לדעת שהדרך שלנו היא הדרך הנכונה והצודקת?
הרי גם החרדים מתבססים בדעות שלהם על התורה!
גם להם יש רבנים גדולים!
זוהי בסה"כ פרשנות שונה של התורה, כל אחד לפי השקפת עולמו.
אז איך אני יכולה לדעת שההשקפה שלנו היא האמיתית?
מקווה שהובנתי.
אשמח להסבר. זה מטריד אותי מאד ומערער לי את השקפת עולמי..
תודה רבה
תהילה
שלום לך תהילה יקרה,
אני שמח לראות שאת מוטרדת מהדרך שבה את חיה. את חושבת ומתלבטת, ורוצה לגבש לעצמך דרך כנה ואמיתית.
דוד המלך אמר: אַחַת דִּבֶּר –ֱלֹהִים, שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי (תהלים סב, יב). המילים של הקב"ה משתמעות ליותר מפן אחד, ולכן לא קל לדעת מה הוא רצון ה'. פעמים רבות מופיע בגמרא הביטוי "ושניהם מקרא אחד דרשו", ומשמעותו היא ששני חכמים (אמוראים או תנאים) הבינו שתי הבנות שונות לחלוטין מתוך אותו מקור. יש אפילו מקומות שבהם יש 3 דעות, שכולן נסמכות על אותו מקור בתנ"ך! את אותו העיקרון מבטא הפתגם – 'לשני יהודים יש שלוש דעות' שלושת המקורות הללו מצביעים על אחד המאפיינים הבולטים ביותר של היהדות: המחלוקת.
פנים רבות יש ליהדות, וכל אחת מהן מבססת את עצמה על בפסוקי התורה, מה שאומר שלכל דרך יש פרשנות אחרת. לאורך הדורות רבנים חלקו אחד על השני, ותלמידיהם הלכו לרוב בדרכם. כך למשל נוצר הפער בין העדות האשכנזיות לאחיותיהן שהגיעו מהעולם המזרחי. בדומה לכך, נוצר בידול בין העדה החרדית לבין אלה שראו את עצמם כציונים יותר.
לצערנו הרב, רבים מאותם אנשים שבחרו לדבוק בחרדיות ובגלות מצאו את מותם באירופה. אין ספק בכך שהנהיגו אותם רבנים יראי שמיים. אותם רבנים ניתחו את המציאות, וסברו שעל היהודים להיוותר בארצות הגולה, ולא לעלות לארץ.
מזה שנות אלפיים אין לנו נבואה. משום כך, 'אין לדיין אלא מה שעיניו רואות', וכל תלמיד חכם מתבונן בעיניו, חוקר בשכלו ומרגיש בלבבו מהי לדעתו הפסיקה והדרך הנכונה בדור שלו. אנחנו בני אדם, ולכן נוצר שוני בדעות – 'כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות'. כל אדם מיוחד ושונה, ולכן גם דעותיו אינן זהות לאלה שיש לחבריו.
בנוגע לשאלתך המסוימת, כמדומני שהגורל העצוב שמצא את יהודי אירופה, מסוגל להצביע על גורם מעשי שהכריע את הכף (למרות שאין דרך להוכיח את צדקת הציונים). אך אין זה העיקר, ומה שחשוב הוא שהמשכנו להיות עם יהודי אחד – ביחד עם ההבדלים והגוונים.
תהילה יקרה, ברוכה תהיי בבואך אל עולמה המורכב של היהדות, בה כל אחד ואחת בוחרים להם את דרכם בעבודת ה'. אנחנו שונים אלה מאלה, ולכן הדרכים שלנו שונות והדעות אחרות. את צודקת לחלוטין, שכל מחלוקת מבוססת על פרשנות שונה, וזוהי דרכו של עולם. כל דיין רואה אחרת את המקרה שמובא לפניו, וכך גם את משמשת כדיינת ופוסקת עבור עצמך. זוהי אחריות כבדה, אך אנו מאמינים שתהיי מסוגלת לעמוד בה, ולמצוא את המורים שיסייעו לך לגבש את דרכך. אני מקווה שהתובנה הזאת תשמש ככר פורה תפיסת עולמך!
בהצלחה רבה!
חננאל
Hananel8@gmail.com
