איך אפשר לסלוח לאדם שממש רמס אותך ? {במילים עדינות}וללמוד עליו זכות

מה שלומך?
זה נראה לי קצת לא פייר כל התשובה הזו שתקראי עכשיו.
כי לי מבחוץ זה מאוד קל לכתוב אותה ולהסביר לך בצורה שכלית,לא אני זה
שבכיתי ולא אני הרגשתי איך שהלב שלי נדקר חיים מחרבות של מילים או מחיצים
מורעלים של מעשים.
אבל את,בתור אחת שנפגעה,נראה לי שזה הולך להיות לך קצת יותר קשה לפורר
את המילים האלו ולהכניס אותם ללב שלך.
אז בכל אופן,אם בסוף,למרות שהשכל שלך יבין מצויין למה את כן צריכה להעביר
על מידותייך,אבל הלב שלך עדיין לא יוכל לקרוא את זה בגלל שהדמעות עוד
מפריעות..זה בסדר,קחי 'תזמן שלך ותנסי להשיב את זה לאט לאט ללב שלך.
אני רק אגיד לך שלר' אהרון קוטלר,גדול הדור הקודם של יהדות ארה"ב,נראה לי שזה לקח
חודשיים,עד שהוא אמר למישהו שהוא באמת סלח לו…אז גם לך מותר.
ובכל זאת, אם ננסה אז קודם כל תנסי להיזכר מתי בפעם האחרונה את היית זו
שפגעת במישהו או במישהי בצורה באמת קשה ולא רק זה,אלא תחשבי על כל אותם
אלו שפגעת בהם רק שהם לא באו ואמרו לך את זה.
יודעת מה,בואי נשחק משחק קטן:
נניח שעכשיו חברה שלך באה אלייך ואומרת לך
אני יודעת שעברו כבר כמה שנים, והאמת שאת בקושי זוכרת אותי,אבל בתיכון
הייתה תקופה שממש שברת אותי ובגללך ובגלל מה שאמרת,לא הפסקתי לבכות
חודשיים!
ואת כזה:
מה? אני? בטוחה? אני עשיתי לך את זה?
והיא…לא אומרת לך כן,רק מנענת עם הראש שלה ואת רואה איך שהעיניים שלה
עדיין אדומות.
ואז משום מקום, מגיע שליח.עם נוצות וכנפיים ומביא לך דואר אוויר:
רוצים אותך בבית דין של מעלה.
אופס…לא נעים.
ושם,הקב"ה והפמליה שלו,מתחילים להראות לך על גבי פלזמה 90 אניץ' דקה
ודוקרת כמו תחושת הפחד שמפלחת לך ת'לב,רשימה של כל האנשים שפגעת בהם, אבל
באמת פגעת בהם עד עכשיו.
חלק את לא זכרת בכלל,חלק הם חידשו לך עכשיו לראשונה וחלק, את דווקא זכרת ותחושה
קטנה של שמחה מציפה לך ת'לב הרועד,מגיע להם!
מביאים לך כיסא ואומרים לך שבי!
את יושבת ומתחילה לראות בבירור איך שהמילים שלך, שחשבת שנו, מה הם כבר
יוכלו לעשות,איך שהמילים הללו נהפכות לסכינים שנכנסות לבת שאמרת לה את
זה, כערס של עכנאי.
לא, לא ידעת, ברור שלא, אבל עכשיו, לפני כולם את רואה איך שהיא בכתה
ואיך שהיא צעקה על אחותה הקטנה בגלל זה
ואיך שהבת השנייה שלפני כך וכך שנים אמרת לה משהו כבדרך אגב, איך שהיא
נכנסה לסרט שלם רק בגלל המילה הזו, שחוררה לה את כל הביטחון העצמי שלה.
ואז המחשבות שלך מופסקות בידי קול עבה ומפחיד:
אממ…כן….אנחנו מחכים….
הם מחכים.
נו,מה תגידי להם?.
זה לא אני, באמת. אני לא כזו! כל החברות שלי מכירות אותי בתור נשמה טובה
בבת הזו פגעתי, כי פשוט כל כך קנאתי בה עד שלא הייתי מסוגלת יותר
ובבת הזו…הייתי כל כך פגועה לפני כן ועצובה…לא ידעתי שזה מה שהיא תרגיש
ובמורה פגעתי כי…רציתי לקבל קצת צומי מהכיתה שלי.
לא ידעתי שזה ככה,אם רק הייתי יודעת…אני באמת מצטערת.
והאמת? את צודקת.
באמת לא ידעת שזה ככה,כי אחרי הכול את באמת לא רעה.
זה לא שאת שותה את הדמעות של החברות הפגועות שלך.
אבל אם נחזור רגע למציאות,מה בעצם הלך כאן?
אנחנו יכולים לעשות שמיניות באוויר,לתרץ כל מצב של פגיעה ומתי?
מתי שאנחנו הפוגעים!
כי מה זאת אומרת, מה אנחנו נאצים? יוונים? ברור שלא התכוונו!
אבל כשזה מגיע למישהו אחר, פתאום כל הלימוד זכות נהי'ה כל כך קשה שכבר
נעדיף שהחברה תתחתן לפנינו רק שלא נצטרך לעבור את הגהינום הזה.
טבע האדם.
אז פשוט תחשבי על מקרה הפוך, שבו את הפוגעת וזה שאת לא מכירה עכשיו מקרה
זהה, זה לא אומר שהוא לא קיים אלא שיכול להיות שהנפגעת פשוט לא חשפה עדיין את
הרגשות שלה בפנייך.
ובאמת תנסי לחיות את ההרגשה שזה לא שהבת הזו עשתה את זה כי היא פשוט נהנת
להכאיב לך, לרמוס אותך.האגף לסדיסטיות נמצא במקום אחר, לא כאן.
אלא מה,היא פשוט נפלה אחרי היצר שלה מאלף ואחד דברים וסיבות שגם את היית
יכולה ליפול בהם.
קנאה,תאווה,כבוד,כעס.
וזה גם מה שכותב ר' אלימלך מליז'ענסק בתפילה קודם התפילה:
'כי אם מרוב היצר הבוער בקרבנו תמיד לא ינוח ולא ישקוט,עד אשר מביאנו אל
תאות העולם הזה ואל הבליו'.
זה לא היא! זה היצר שלה.
כמו שהפוך, זה לא את,זה היצר שלך!
דבר שני,תחשבי על יום כיפור.
על זה שכמה שהיא לא רמסה אותך,כמו שכתבת,כמה שלא רמסו אותנו, אנחנו כמה זוועתי שזה
נשמע,אנחנו רומסים את הקב"ה בצורה הרבה יותר גרועה.
עד כמה?
נניח שהייתה לך חברה שהייתה מחוברת למכונת הנשמה והמכונה הייתה פועלת
באופן ידני ואת היית צריכה להתאמץ כדי לסובב את הגלגלים של המכונה
הזו.
תוך כדי שאת מפעילה את מכונת ההנשמה ומנשימה אותה,החברה שלך אומרת לך,
בקול כזה חלש: את יודעת, אני באמת מתפללת עם כל נשימה ונשימה שאת נותנת
לי באמצעות המאמצים שלך להפעיל את מכונת ההנשמה שלי, שאת לא תתחתני
בחיים!!
מה היית עושה? מה היית מרגישה?
יופי שהיא חולה, אבל היא מטומטמת לגמרי!
לא רק שאני מנשימה אותה אלא שהיא באה וזורקת לי משפט כזה?
אנחנו אומרים כל יום בתפילה: כל הנשמה תהלל יה'
ואנחנו יודעים מהספרים, שכל חטא הוא מציאות שאדם בורא.
ועם כל חטא שאת עושה, נברא מלאך חבלה שצריך להתקיים וליזון ממשהו, בואי
נמשיל את זה לערפד.
הוא רוצה את הנשמה שלך, הוא רוצה את הדם שלך,הרי בעצם החטא שלך שחטאת,
שדיברת לשון הרע, שכעסת, אז את בעצם בראת אותו…ועכשיו הוא צריך להתקיים
ממשהו.
ממה?
ממך כמובן!
את ילדת אותו, את תפרנסי אותו!
מגיע הקב"ה ואומר לך, למרות שאני הבאתי לך חיים ולמרות שאני עדיין, בכל
נשימה ונשימה שלך מחי'ה אותך, ולמרות שתוך כדי זה שאני מחי'ה אותך חטאת
כנגדי (לשון הרע,קנאה,נקימה,נטירה,לא חסר ברוך ה'…) עדיין אני מוכן
לספוג הכול ולקיים את המלאך שלך, ולזון אותו!
יש לך רמיסה גדולה יותר מזה?
וזה בדיוק מה שאנחנו אומרים בתפילת יום כיפור:
"אם תמצה עומק הדין מי יצדק לפניך בדין?"
את רוצה לדבר על רמיסות?
סבבה, אין בעיה, בואי נפתח הכול ונראה.
רק מה, אנחנו יודעים ש"במידה שאדם מודד – בה מודדין לו".
רואים בשמיים שנפגעת, באמת שנפגעת וזה גם מאוד כואב לך, אבל יש לך בלי
קשר גזר דין אחר שמחכה לך, הם פשוט מחכים לראות מה תעשי
ואז הם רואים שלמרות שזה כל כך כואב לך, למרות שהיא ממש פגעה בך,רמסה
אותך,למרות כל זאת הצלחת להעביר על מידותייך וכל המלאכים שנבראו מהחטאים
שלך פשוט עומדים מתוסכלים.
נכון,מצד האמת,מצד מידת הדין בשנה הזו נקבע שחס וחלילה תחלי במחלה, מישהו
מהמשפחה ימות, יקרה אסון…
אבל הם פשוט לא יכולים להוציא את הדין לפועל.
כי אומר הריבונו של עולם, מה אתם רוצים?
איך אני יכול להקפיד איתה כשהיא לא מקפידה על חברה שלה?
וביחד עם לימוד הזכות שלך שיעזור לך באופן האישי את גם מלמדת זכות על העם
שלנו,הנה,עוד בת כבשה את העלבון שלה בשביל כלל ישראל ונראה לי שבאמת
מיותר להגיד בימים האלו כמה שאנחנו צריכים כמו אוויר לנשימה,את הלימוד
זכות הזו שלך.
אז קחי ת'זמן,תנסי להשיב לאט לאט את הדברים אל הלב ותתפללי לקב"ה שירפא
לך ת'לב,כי באמת מצד האמת אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין
עליו מלמעלה ובסופו של דבר תראי שכל הכאב הזה שעברת,הוא ממש לא בא מזה
שפגע בך,אלא מאותו אחד שמנהל כאן את העיניינים וקבע שלטובתך כדאי שתעברי
את אותו כאב ותראי את הסיפור הזה, בתור הזדמנות שתוכלי לההיפך באמצעותה
למישהי גדולה יותר,קרובה יותר לקב"ה בבחינת "הידבק במידותיו, מה הוא
רחום, אף אתה רחום".

רק טוב,בשורות טובות

אבינועם

avinoam811@gmail.com