איך להעיר לחניכות?

שלום מדריכה יקרה. שאלת שאלות ממש טובות. בלי להכיר אותך נראה לי שאני כותבת למשהי ממש רצינית ומסורה שאיכפת לה גם מהדברים הקטנים, היומיומיים. והאמת היא שגם בעיני דווקא הדברים האלו הם הכי משמעותיים בהדרכה.
לא פעם בתור מדריכים אנחנו נתקלים בסיטואציות שמצריכות תגובה מיידית- חניכה מגיעה בלבוש לא מתאים לסניף, חניך מדבר באמצע התפילה ומפריע לכולם ועוד ועוד. לנגד עיננו עומדות דילמות חשובות ומורכבות אותן הצגת בשאלותיך- איך להגיב? האם להגיב בכלל? מה להגיד? זה בכלל משמעותי להגיד משהו "על רגל אחת"?
אני אשתף אותך בקצת מחשבות שעלו אצלי בעקבות שאלותיך, מובן שאם מתעוררות שאלות נוספות את יכולה לשוב ולשאול.
לדעתי, אנחנו צריכים לשאוף שהתגובות שלנו כלפי התנהגות החניכים, בין אם היא חיובית ובין אם היא שלילית תהיינה בעלות [השפעה לטווח הארוך] עד כמה שאפשר. למה הכוונה? תראי, הרבה פעמים בתור מדריכים אנחנו נוטים להגיב למשהו שקרה כרגע ולהתייחס ספציפית אליו. לדוגמא: אם כל החניכות מדברות בתפילה ורק חניכה אחת מתפללת כמו שצריך הנטיה שלנו היא לבוא ולהגיד לה: "כל הכבוד שהתפללת כך" או דברים בסגנון זה. התגובה הזו מתייחסת רק למה שקרה לפי מספר רגעים – לתפילה הנוכחית, ולכן האמירה שלנו תשפיע עליה, אבל לא לטווח ארוך. כלומר, יכול להיות שהיא תזכור עוד הרבה זמן שהמדריכה שלה אמרה לה מילה טובה אבל אני חושבת שאפשר להשיג הרבה יותר מזה באמירה מסוג: "זה מאד קשה להמשיך להיות בסדר כשכולם מסביב לא מתנהגים כך". באמירה מסוג זה ההתייחסות היא לא רק למה שקרה עכשיו, אלא באופן כללי יש כאן איזשהו מסר רחב יותר שקשור לכל תחומי החיים והשפעתו תהיה לטווח ארוך יותר.
אם נחזור לשאלות שהצגת, תיארת שתי סיטואציות בהן נדרשת להגיב מיידית להתנהגות מסויימת של חניכים. זה מאד קשה כי כמו שאמרת יש תחושה שהדברים נעשים על רגל אחת ולכן לדעתי באותו רגע תנסי עד כמה שאפשר לעשות את המקסימום כדי שהתגובה המיידית תהיה בעלת משמעות ולא תתייחס רק למה שקורה עכשיו. לדוגמא, להגיד לחניכות הייתי מאד שמחה לשחק איתכן כדורסל, זה באמת כיף, אבל לא תמיד בחיים אנחנו עושים רק מה שכיף, כדאי שנחשוב אם מה שאנחנו עושים טוב לנו או לא. אני חושבת שבאמירה מסוג זה יש איזשהו פתח להמשך שיחה, דיון בנושא זה או אחר, למרות שהתגובה מיידית וקצרה, שיחה שתתפתח אולי באותו רגע ואולי לא. את צודקת, לא שייך במצב כזה להושיב את החניכים ולהעביר פעולה בנושא הצניעות אבל בהחלט שייך לפתוח פתח לפעולה כזו.
השלב הבא, באופן מתבקש, יהיה לחשוב כיצד אפשר להרחיב את ההתייחסות לנושא הצניעות מעבר להתייחסות רק לאחר מעשה. וכאן כמובן יש מקום לשבת ולחשוב מה בדיוק הצרכים של השבט, מה את רוצה להגיד, בהתאם לגיל, לרמה ולאופי החניכים. ולאור כל זה לבנות מערך מסודר בנושא הצניעות ולהעביר אותו לחניכים. כתבת לגבי החניכה הראשונה שאת לא בטוחה שהיא יודעת שיש בעיה עם כך שהיא לובשת מכנסיים. פה תוכלי להתייחס [גם] לצדדים ההלכתיים ובאמת לוודא שהבנות יודעות את ההלכות (שוב, בהתאם לגילן). תוכלי להציע לחניכות להמשיך לשוחח על כך גם באופן אישי אם הם ירצו, או אם תרגישי את שיש בנות מסויימות ששיחה אישית איתן תהיה יעילה יותר מפעולה אז ממש כדאי לעשות זאת. בייחוד אם אין לך הרבה חניכות ויש יותר זמן להשקיע בשיחות אישיות, יש לכך השפעה עצומה…
אני רק אוסיף לסיום שמה שהצעתי היה ביחס לנושא הצניעות אבל ברור שאפשר ליישם את הדברים במיגוון הנושאים והאתגרים איתם נתקלים בהדרכה.
זהו, אני מקווה שהצלחתי לעזור. אם מתעוררות שאלות נוספות את מוזמנת בשמחה לשאול. אני מצרפת לך גם את כתובת האי- מייל שלי אז תרגישי בנוח להשתמש גם בה.
שתזכי להצליח במלאכת החינוך החשובה כל כך,
על פי השאלות הטובות, נראה לי שאת בדרך הנכונה.
פורים שמח ושבת שלום.
ברוריה
brurya123@walla.co.il

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!