איך לכוון ב"אשר יצר"?

שלום לך.
שאלתך היא שאלה נפלאה. מאוד שמחתי לקרוא אותה מסיבה מאוד פשוטה – גם אני הרגשתי כך בעבר וחיפשתי דרך לפתור את הבעיה הזו לגבי.
הפיתרון שלי היה מאוד פשוט. קיבלתי החלטה שאני מברך אשר יצר בעמידה (לא תוך כדי הליכה או משהו כזה), כאשר עיני עצומות ולא בוחנות את כל המתרחש סביבי.
זה נכון, קשה פתאום, באמצע הכל, להגיע לשיחה אישית עם הקב"ה. אותה הבעיה קיימת לגבי ברכות הנהנין, בעיקר לפני האוכל. אולי זה בדיוק מה שחז"ל רצו ללמד אותנו בברכות האלה – לעצור את שטף החיים ולקשר גם את כל הדברים האלה, שאנחנו עושים כל כך בהיסח הדעת, בלי לחשוב, בצורה מודעת ומתוך כוונה נכונה. בגלל שמדובר על ברכות שכאלה, שהם באמצע הכל, קצרות וכו', קשה לנו לעשות זאת, אבל זה בדיוק התפקיד שלהן.
אני יודע שהפיתרון שהצעתי הוא קצת מוזר ואולי קשה חברתית, אבל אצלי הוא עבד. . .
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il