שלום רב!
אני בת-שירות במקום מסוים בארץ ויש לי שאלה.
נמצאת אצלנו בדירה בת ממש מתוקה. אבל מאז שהיא הגיעה לפני כמה חודשים לדירה, רע לה. רע לה במקום העבודה והיא מדוכאת כל הזמן. בנוסף לכך, היא מספרת לי שרע לה גם בחיים. חבר שלה התאבד לפני כשנתיים והיא לא משתחררת מזה. היא באה בתלונות קשות כלפי א-לוקים, ואינני יודעת מה לענות לה. מה להגיד? למה ה' לכאורה "מאמלל" אותה כ"כ? איך אני יכולה לעזור לה? לתמוך בה? עלי לציין גם שלפני כמה ימים היא אושפזה בבית-חולים כתוצאה מכך שהקיאה דם. לדעתי הדבר נבע מדיכאון שכן לא מצאו אצלה מחלה. אנא מכם עזרו לי לעזור לה, ומן השמיים תבורכו.
תודה רבה רבה, וישר-כח!!!
שלום רב,
אשרייך שאכפת לך מחברתך כך ושאת כל כך רוצה לעזור ואשרי חברתך שיש לה חברה שכמוך. המון אנשים נמצאים במצבים קשים, מתהלכים בעולם ללא רוח חיים ולא הרבה שמים לב ולא הרבה מעיזים להשקיע ולהתקרב ולא הרבה אנשים מאמינים בכוחם לעשות זאת ולא הרבה יודעים כמה כל חיוך קטן יכול לעזור.
היצר הכי טבעי שבי רוצה לעזור לך ולחברתך, אני רוצה לכתוב לך הרבה על מצבי ייאוש שונים, על טענות כלפי הקב"ה, על דיכאון ועל ההשפעות הפיזיות שיכולות להגרם בעקבותיו. אבל לפני שאעשה זאת הייתי רוצה לחזק נקודה מסוימת- לא תמיד עם הנתונים שיש לי אני יכול לעזור! (הכלל הזה נראה לי נכון לגבייך כמו שהוא נכון לגביי) למה אני מתכוין? – את אומרת בשאלה שהיא ממש מתוקה, שרע לה, שהיא לא משתחררת מהאובדן, שהיא כועסת, שהיא אומללה, שהיא לא בשיא הבריאות וכו' אבל כל זמן שאני לא מכיר אותה אישית וכל זמן שהיא במצב כזה צריכים לקרות אחד מהשתיים- או שתספרי לי עליה יותר, הן על הצדדים הטובים בחייה והן על הצדדים הכואבים ע"מ שאוכל יותר להבין מה קורה או שתוכלי איכשהו להפנות אותה לטיפול מקצועי יותר.
מה בינתיים? – בינתיים יש לך תפקיד עצום! את חייבת לחזק אותה בדברים הטובים בחייה, לומר לה בשיתוף הרגש והשכל גם יחד כמה שזה מיותר להתקע בעבר, כמה שכל החיים עוד לפניה ושיש לה עוד הרבה לתרום בחיים, תוכלי להתחיל בלשבח אותה על עבודתה בשרות לאומי, אולי להראות לה כמה היא יכולה להתפתח בתחום העזרה והתמיכה באחרים (מה שבדרך כלל מוציא את האדם מהצרות הפרטיות שלו) נסי לדמיין איתה בפרוטרוט חלומות לגבי עתיד ורוד יותר, תמשכי אותה לכיוון המחשבות החיוביות והאופטימיות ולאט לאט תוציאי אותה מהבוץ…
את כל זה את צריכה לעשות לא בתור מטפלת אלא בתור חברה! אסור שהיא תרגיש איזשהי התנשאות שלך עליה, את לא מטפלת אלא סתם חברה טובה שעוזרת בעת משבר כמו שהיית רוצה שיעזרו לך עם הקשיים שלך…
נראה לי שמיותר שאכתוב משלי על מצבי הנפש שהזכרתי מהסיבה שאינני יודע בדיוק את מצבה, אני רחוק ומחוץ לתמונה ויכול להיות שהדברים שלי יהיו כלליים מדי ופחות לעניין ויכול להיות שבמצבה היא בכלל לא תהיה פתוחה לקבל דברים אמוניים שכליים וכל מה שהיא צריכה עכשיו זה פשוט חברה טובה שכמוך…
כשהיא תתחיל להעריך את עצמה, להאמין שוב שמגיעים לה חיים טובים יותר ושגורלה בידיה היא תוכל להפתח גם לדברים מרוממים יותר, להפתח לקשר טוב עם הקב"ה ולשקם את היחס שלה אליו.
הדרך לכל דבר טוב שרוצים להשיג בנפש האדם מתחילה תמיד בלהדגיש את הטוב, בלתת לו חשיבות גדולה יותר מסך כל הדברים הרעים שקורים בחיים. לחוזר בתשובה אפשר לפתוח את הלב ע"י הדגשת הצדדים המוסריים הטבעיים שיש בו וכך גם בענייני הנפש צריך למצוא את הטוב שבאדם, כל נקודת טוב שהיא ולהדגיש אותו.
הרב נחמן מברסלב קבע את זה ב"לקוטי מוהר"ן, רפב'" וכך הוא אומר: "דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות ואפילו מי שהוא רשע גמור צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב שבאותו המעט אינו רשע וע"י זה שמוצא בו מעט טוב ודן אותו לכף זכות ע"י זה מעלה אותו באמת לכף זכות ויכול להשיבו בתשובה" (יש על זה אפילו שיר) היסוד הזה נכון גם לגבי הנפש וכדאי מאוד לאמץ אותו.
אם תרצי במהלך כל שלב בדרך הכל כך טובה שבה את הולכת להתייעץ על עוד דברים שאולי כדאי להדגיש לה את מוזמנת להמשיך ולכתוב לי, תוכלי להפנות את השאלה ישירות אלי…
בהצלחה ויישר כוחך ובע"ה נשמע בשורות טובות בקרוב,
אילן, חברים מקשיבים.
