איך מגדירים דתי?

שלום לך

שאלת שאלה יפה ונהדרת, אבל עוד לפני שאני עונה את התשובה, אני רוצה להגיד לך שמה שכתבו לך בתעודה, זה לא רק פוגע, אלא זה גם מעליב ומשפיל. רק רבונו של עולם יכול לדעת מי אמיתי ומי לא. זה מאד כואב ומצער לשמוע את זה, ואני חושב שאם זה עדיין מפריע לך, את יכולה (ואולי גם צריכה) לכתוב לה מכתב, לתאר כמה שזה פגע בך, לתאר את הרגשות שלך ולשמוע מה יש לה לומר.

לעצם הענין, יש הגדרה 'טכנית' והגדרה 'מהותית'. בהגדרה הטכנית – הלכתית, מי שהוא לא מחלל שבת בפרהסיא הוא דתי, כלומר, הוא נחשב חלק מהציבור, חלק מהקהילה. מי שהוא מחלל שבת בפרהסיא חס ושלום, הוא לא מצטרף למנין, לא יכול לעלות לתורה, ובעצם לא נחשב חלק מהציבור. (כמובן, אנחנו מתפללים שיחזור בתשובה שלמה, ואנחנו אוהבים אותו מאד, אבל אפשר לומר שהוא 'חצה את הקווים'.)

ההגדרה המהותית היא – דתי זה מי שמקבל עליו עול מלכות שמים. כלומר, הוא מבין שלא [הוא] קובע את החוקים אלא יש בורא לעולם [שקבע את החוקים].

זה נכון, שיש הרבה כאלו שמקבלים את החוקים אבל קשה להם להקפיד עליהם מכל מיני סיבות, או שהם לא מודעים לחשיבות שלהם ולחומרה שלהם. כל אלו הם דתיים לכל דבר וענין, מכיון שהעיקר קיים – ברור להם, שהם צריכים לעשות מה שבורא עולם אומר לעשות.

החוקים שדיברנו עליהם – חוקי התורה – ההלכה – הם בהרבה מאד נושאים וכיוונים. יש חוקי שבת, חוקי כשרות, חוקי צניעות, חוקים ממוניים ועוד ועוד. טבעי מאד וזה גם המצב, שלכל אחד, יש חוקים שהוא מסוגל יותר להקפיד או מסוגל פחות. כל מי שהיה שמח לקיים את החוקים אם היה ביכלתו – אפשר להגדיר אותו כדתי. כמובן, זה רק ההתחלה. מה שמוטל עלינו זה 'לממש' את החלום הזה. כל אחד צריך לחשוב באיזה תחום הוא יכול ורוצה וצריך להשתפר ולחשוב איך משתפרים בו.

ברכה והצלחה,

טוביה
tsbias1@gmail.com