יש לי שאלה שיכול להיות שתשמע קצת טיפשית:
אני לא שמנה, זה ממש הדבר האחרון שאפשר להגיד עליי, אבל אני אוהבת לאכול הרבה, במיוחד שוקולדים וכאלה.
כדי שתבינו שאני לא מגזימה: אני מסוגלת לקחת בלי לשים לב 8 קוביות שוקולד, ואחרי כמה שעות לקחת עוד…
אני רוצה להגיע למצב שאני מחליטה להפחית את הכמות וגם מצליחה, לא רק כמשהו חד פעמי.
וזה לא נגמר כאן, כי זה נובע מאותו בעי'ה, וזה משפיע על עוד דברים: אני תמיד לומדת רק ביום שלפני המבחן, ולא מפזרת את החומר- כי אין לי כוח, ואח"כ אני מצטערת כי זה יותר מידי חומר ללמוד ביום אחד, או שחסר לי חומר… והרעיון בוודאי הובן.
היי'תי שמחה אם תתנו לי רעיון שאני אוכל להזכר בו כל פעם שאני אומרת לעצמי "פעם הבאה"…
תודה רבה, סליחה שהארכתי, ואני מקווה שהשאלה לא טיפשית מידי….
שלום!
ודאי שהשאלות שלך לא טפשיות. הן מעסיקות את כולנו בתחומים שונים. נוכל להגדיר את השאלה – איך משליטים את הרצון על החיים, במקום להיסחף?
נסי לחזק את כוח הרצון לא רק בתחומים שבהם קשה לך במיוחד, אלא גם בדברים קלים יותר: עזרה בבית וכדו'. קבלי החלטות שאינן קשות ותעמדי בהן, ומתוך כך תצליחי גם במקומות הקשים.
כשאת רוצהלעשות תיקון תעשי תוכנית שאינה ההיפך הגמור מהתנהגותך היום. אל תאמרי לעצמך: היום לא אוכלים שוקולד בכלל, אלא – עד ארוחת צהרים אני מקציבה לעצמי ארבע טבליות שוקולד. רק כשעושים צעדים קטנים ולא קפיצות – ניתן להצליח. גם בלימוד למבחן, תחלקי כך שהרוב באמת ישאר ליום האחרון. שלשה ימים קודם – רק חצי שעה ביום.
כדאי גם שאת ההחלטות תקבלי לא רק במחשבה, אלא תגידי אותן לעצמך בקול רם. בנוסף לכך תשנני לעצמך, בקול, משפטים כגון: "אני אדם חזק. יש לי אפשרות להחליט איך לחיות. כל הצלחה היא פרס ומחמאה. כשלונות לא ישברו אותי, אם אכשל – אשים את הכישלון בצד ואפסיק לחשוב עליו. אני חושבת על ההצלחות שלי. מתאים לי להצליח, אני אמשיך לגלות כמה חוזק יש בתוכי". אלו הם לא סיסמאות, אלא דברים אמיתיים שנמצאים בתוכך, ואת רוצה שהם יבואו לידי ביטוי גם ברובד המעשי של החיים.
כדאי לשמור את המכתב ולקרוא בו פעמים רבות.
בהצלחה רבה!
טל.