שלום רב! קוראים לי הודיה ואני עוד מעט בת 17.
יש לי לפעמים תקופות מאוד קשות-אני בנאדם שחושב הרבה על החיים!
ולפעמים נראה לי שזה שאני לו מדת זה בזבוז זמן וזה סתם משעמם ושזה לא שווה את המאמץ ושבמקום זה הייתי יכולה לעזוב ת'לימודים להתחתן(-כי מאוד בא לי כבר להתחתן…אני מרגישה בחוסר של החצי שלי) ולפעמים פשוט בא לי לעזוב הכל ולצאת לחיים האמיתיים לעשות מה שבא לי ולא להיות במסגרת שכובלת אותי, וזה לא שאני חושבת שהחיים קלים, אבל אני מעדיפה לעבוד במשהו שאני אוהבת ולהתחתן עם מי שאני אוהבת ולעשות רק מה שאני אוהבת ולא משמסגרת מסויימת כמו אולפנא מחייבת אותי. למרות שאני מתה על האולפנא ועל הרב שלנו ועל המורים ובסה"כ לא קשה לי בכלל בלימודים…אז אני לא מבינה למה אין לי חשק להיות שם…למה לפעמים כ"כ רע לי להיות שם למרות שאני אוהבת הכל שם!
איך מפתחים חשק כזה? איך גורמים לזה שיהיה לי חשק לתקופה של החיים שלי כרגע (-כי זו אמורה להיות תקופה מאוד כיפית של החיים…אני אמורה לנצל תקופה כזאת ולהינות ממנה ולא כל הזמן לחכות שאני אגמור לימודים ואלך לעשות שירות במקום שאני בחרתי ואני אוהבת)
אשמח לקבל תשובה במהרה!
שלום! ראשית,סליחה שהתשובה התעכבה הרבה זמן.. הקושי שאת מעלה קיים אצל הרבה אנשים והרבה פעמים עולות תחושות דומות אצל בני נוער בגילך. יש תקופות בהם מרגישים את התחושות שתיארת,חוסר חשק,רצון לעשות משהו אחר לגמרי,ופתאום הכל נראה כ"כ לא משמעותי חוץ מלהתחתן…(הדוגמא שנתת מהחיים שלך)
כתבת שאת בן אדם שחושב הרבה על החיים.. זה דבר טוב ונפלא לחשוב,לשאול,אבל צריך להיזהר באמת לא להיות כל הזמן במקום שמוטרד ממחשבות,ולנסות להתבונן סביבי,לראות מה טוב,כמה דברים נפלאים יש סביבי. הרבה פעמים קשה לראות את הטוב שיש לידינו. חשוב לפקוח עיניים!
לפי דברייך נראה שיש לך הרגשה שהזמן הזה בתיכון מבוזבז ולא מספיק ממלא אותך ולכן פשוט "לא שווה את המאמץ.." הפתרון שאת מציעה בעצם זה להתחתן (בגיל 16!!) ואז כל הקשיים יעלמו..זה לא נכון.
קודם כל את צעירה,וחתונה זה דבר רציני שצריך בשבילו בשלות ובגרות…חכי עוד קצת.
בדרך כלל יש לנו חוסר במשהו שימלא את חיינו בצורה משמעותית והמחשבה שלנו היא שכשיבוא מישהו, יהיה מעולה!
אז ב"ה יהיה לך מעולה, רק שלפני כן,כדאי לך לחשוב מה יכול לתת לך תחושת סיפוק/שמחה בחיים?
במה את טובה? מה את אוהבת לעשות? ואיפה תוכלי לתרום עם הכשרונות שלך?
את יכולה לעשות הרבה דברים מעבר למה שהמסגרת דורשת ומחייבת אותך. יש חיים גם בשעות שאחרי ביה"ס. אם את אוהבת את הסניף(בני עקיבא ועוד תנועות נוער) שבאזור שלך, תשקיעי שם,תעשי,תבני את עצמך,ותבדקי עם עצמך איפה טוב לך? מה כן נותן לי הרגשה נוחה וטובה..
העצבות/דיכאון הם מחלות שצריך לנסות לצאת מהם..אם אני מרגישה שאני מתחילה להיות מדוכדכת,עצובה,וכו', צריך להרים את עצמנו, לעשות דברים טובים, לשמח את עצמי אפילו בדברים הכי קטנים של החיים..
הכל תלוי בראייה שלנו עם מה שהקב"ה מפגיש אותנו במציאות בה אנחנו חיים.
לכן-תנסי להרכיב משקפיים ורודות, לראות את החיובי,ואין הכוונה להתעלם מהשלילי, אלא לדעת שיש דברים מטרידים,קשים יותר,רק שהחשיבות היא איך מסתכלים על התמונה…
טוב שאת חושבת ולא זורמת עם כל מה שנמצא סביבך, כי זרימה זה דבר חיובי,רק שבדרך כלל המים זורמים כלפי מטה…ולעצור לפעמים,זה טוב, במינון הנכון ובזמן מסויים..שיהיה לך רק טוב!
אם יש הערות/שאלות וכו',
אשמח לענות: adigutgold@hotmail.co.il
בהצלחה,חיים טובים ומאושרים!
עדי.
ראי גם: הרבה רעיונות לדברים טובים שאפשר לעשות
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=46045