איך מצליחים לקום בבוקר?

שלום ותודה רבה על כל המילים המעודדות והמחזקות, זה כ"כ מרגש לקרוא את דברייך הנותנים הרגשה נפלאה וכח עצום להמשיך!
על תאוות השינה באמת קשה להתגבר… (– אני יודעת!) ובעיקר בימים של חורף ששמיכת הפוך כ"כ נעימה וחמימה ומחוצה לה כ"כ קר….
אני רוצה לשתף אותך בדבר נפלא שמעתי בשבוע שעבר מבעל תשובה ששיתף אותנו במאבקו עם יצרו מדי בוקר כשהיה צריך להשכים קום לתפילה, הוא מספר שתמיד היה לו כ"כ קשה לקום בבוקר, תמיד אמר עוד 5 דקות, אח"כ עוד 2 דקות וחוזר חלילה.
בוקר אחד, רצה להשכים בכדי להגיע לתפילת שחרית, זה היה ראש חודש אדר והיה לו חשוב להתפלל במניין דווקא בראש חודש הזה. למרות קשיים מרובים ושכנועים מעולים של היצר, הצליח בסופו של דבר להתגבר, קם מן המיטה, התארגן וצעד לעבר בית הכנסת. כשהגיע ראה שטרם התחילו את התפילה משום שלא היה מניין באותו הבוקר, היה חסר בדיוק אדם אחד על מנת להשלים את המניין וכשהגיע היה הוא זה שהשלימו!
אפשר רק לנסות לתאר לעצמנו את ההרגשה הנהדרת שהתעוררה אצלו נוכח חשיבות ההשכמה בבוקר, שהרי בלעדיו ייתכן ולא היה מניין.
עבורו זו הייתה התחלה לפיתרון בעיית תאוות השינה הנפוצה, הוא הבין שכל זה הוא עניין של הסתכלות, של ["מה עומד מנגד עיניי כשאני קמה בבוקר?"]

אומר בעל הפלא יועץ: " אם חבלי שינה נופלים עליו, ידחק עצמו ויעמוד ויפיג על הרצפה וירחץ פניו, עד אשר ירגיל עצמו במיעוט שנה כי [ההרגל נעשה טבע]".

עד כאן שני דברים, האחד הוא התפיסה והשני הוא העבודה על הרגל נכון עד שיעשה לטבע.
נתחיל בראשון, בבוקר אין לנו כ"כ חשיבה צלולה וברורה, אנו בקושי מסוגלים לפקוח עיניים, ושרויים בתוך תחושת השינה עדין. אם לפתע יכנס אדם מאוד מכובד לחדר, הרי שנתבייש כל כך, נקפוץ מן המיטה בזריזות ונשכח בכלל את טעם השינה – לא כן?!
אבל לחדרינו אולי לא יכנס אדם חשוב ומכובד אך בורא עולם, מלך מלכי המלכים "נכנס" לחדר, מביט בנו מתכרבלים בהנאה בשמיכה באווירת שינה… – איזו בושה!
ולא בזה זה נגמר… כשיש לנו אירוע מיוחד באותו יום, מבחן חשוב, טיול שציפינו לו, פגישה כלשהי וכו', באותו בוקר [פתאום] קל לנו יותר לקום מהמיטה, אנו נרגשים לקראת אותה סיטואציה מיוחדת! (כך למשל כלה בלילה שקודם ליום חופתה, בקושי מצליחה לישון ובכל זאת מתעוררת בזמן, אם לא לפני…).
מול זה נשאלת השאלה: האם קיימת פגישה חשובה ומרגשת יותר מזו עם בורא עולם?! האם ההזדמנות המיוחדת הזו שניתנה לי, כל בוקר, כל יום מחדש לעמוד מול מלך מלכי המלכים, לפנות אליו בכל נושא שמציק לי, להודות לו על כל אלפי הטובות שהוא עושה עימי, משתווה לתענוג השינה?! – ודאי שלא!

אני מבינה שלא פשוט להפנים ישר את הדברים, צריך להקדים להם לימוד על חשיבות התפילה ואופן התפילה, כי כמו שאמרת, אחרת קשה להתפלל בנחת ואז גם אנחנו יוצאים עם הרגשה פחות טובה מהתפילה, ואנחנו יכולים ליותר!!!

עיקר שינוי התפיסה, בנוסף ללימוד, בא עם הפנמת ["שיוויתי ה' לנגדי תמיד"] ואת זה אפשר ללמוד מדברי דוד המלך "אם זכרתיך על יצועי", שאם נזכור את הקב"ה, נעמיד את הדברים החשובים הללו מנגד עינינו בעודנו על יצוענו, במיטה, אז יהיה לנו קל יותר להתגבר על היצר, על התאווה של עוד כמה דקות במיטה, יהיה לנו קל יותר להשכים כשמנגד ענינו עומדים דברים חשובים וגדולים כ"כ, כמו בורא עולם והזכות "לשוחח" עמו באמצעות התפילה.

הדבר השני הוא העבודה, הדברים הם לא פשוטים וקלים, זה דורש עבודה מאומצת ורבה, אבל השכר משתלם! ו["לפום צערא אגרא"] – לפי הצער שהאדם מצטער בעשייה של מצווה כלשהי, לפי היגיעה שלו, כן השכר! מה גם ש["אדם לעמל יולד"] אנו כאן כדי לעמול בעולם הזה בגלל זה הדברים מלכתחילה לא באים כ"כ בקלות כי כל דבר טוב בעולם הזה צריך להיות הישג שלנו, משהו שעמלנו עליו ועל כן השגנו אותו, כך יותר ערכי ליהנות מהישג רב טורח מאשר ממתנת חינם! כך האדם לומד להעריך!
במקרה שלנו, העבודה הזו תיתן לנו הישג נהדר! נוכל להתגבר על עצת היצר שכ"כ מנסה ומתאמץ להשאיר אותנו עוד קצת במיטה, נגיע בזמן לתפילה, נזכה להתפלל בנחת ובכוונה, נרגיש ודאי בתחושה הנהדרת של [ניצחון] אל מול היצר/תאוות השינה, התחשלנו – בנינו עוד שלב ברמה הרוחנית שלנו, גם הביטחון ביכולות שלנו להשתפר מתחזק! וכעת יש לנו זמן וחשק להשקיע בדברים נוספים שכדאי לחזק…
מה שהופך את כל ה"תיאוריה" הזו למוחשית וברת ביצוע הם הדברים הנ"ל של הפלא יועץ "כי ההרגל נעשה טבע" – כך מתוך שנסגל לעצמנו הרגלים טובים, נשפיע על הטבע שלנו לטובה!

ולסיכום כמה דברים שיכולים לחזק:
אמרו בירושלמי (פ"א דברכות ה"א) מעולם לא בא השחר ומצא את דוד המלך ישן, הוא שאמר דוד "עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר" : [עורה כבודי]- מפני כבוד בוראי שאין כבודי חשוב מאומה בפני כבוד בוראי. [אעירה שחר] – אני מעורר השחר ואין השחר מעורר אותי. (מתוך שהוא קם מוקדם טרם יעלה השחר).
במסכ' אבות(פ"ה משנה כ') "יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמיים". ומכאן למדו ארבעה דברים בעבודת הבורא ואחד מהם הוא "גיבור כארי" – גבורת הלב לנצח את היצר. וכן כתב הטור (סי' ,א') שעל כן צריך להתגבר [כארי] לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, אף אם ישיאנו יצרו בחורף לומר לו איך תעמוד בבוקר כי הקור גדול או ישיאנו בקיץ לאמור איך תעמוד ממיטתך ועדיין לא שבעת משנתך [-התגבר עליו לקום!]
"רבי דוסא בן הרכינס אומר, שנה של שחרית…מוציאה את האדם מן העולם"(אבות ג', י')
ורבנו עובדיה מברטנורא מפרש ששינה של שחרית זוהי שינה עד שעוברת עונת קריאת שמע.

כדי שהעבודה הזו על עצמנו תהיה קלה יותר כדאי ללמוד קצת מדיני השכמת הבוקר משולחן ערוך וספרי הלכה, הלימוד מקנה ידע שמספק כח להתמודד עם הדברים!
נסי תמיד להזכיר לעצמך את המטרה לשמה את קמה בוקר, כשהמטרה שלנו נשגבת כ"כ קל לנו לפעול ולהגיע אליה. נסי עודנלהזכיר לעצמך שוב ושוב את חשיבות התפילה (– כדאי ללמוד גם את הנושא הזה!) וחשיבות הכוונה בה ויותר מכל, לזכור שבורא עולם רואה אותנו בכל רגע ורגע…
הוא הנכבד מכולם, יותר מכל אדם, ואם אנו מתביישים ברגע כלשהו מדעת בשר ודם, קל וחומר ממלך מכלי המלכים – הקב"ה!

ישר כח על שאלתך!!!
אני מאחלת לך הרבה הצלחה מכל הלב,
אבישג.

נ. ב: אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, ובו לשוחח ולהעלות כל נושא שרוצים, אחד על אחד. הקו פתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. אנחנו מחכים לכם!