אנחנו חיים בעולם מעורב – אי אפשר להתעלם מהמציאות!

שלום רב.
אני שמח שאת מעלה את השאלה ואת ההרגשות שלך בנושא כי זה נושא שבהחלט צריך לעלות לדיון, לברר אותו ומתוך השאלות הבירור יהיה טוב הרבה יותר, כאשר האדם שואל שאלות זה מראה שהדבר מעניין אותו, ושהוא קשור אל הענין, שזה הבסיס לכל הזדהות אמיתית עם כל דבר.

הרבה פעמים אנו נמצאים בחברה מסויימת, אנו חיים בדפוסי חיים מסויימים, עד כדי כך שאנו כבר לא מבינים או לא מסוגלים לראות כיצד אפשר אחרת, ואז דבר זה גורם לאדם לסגירות ולאי אפשרות לשנות, ודוקא השיחה עם חברות בישוב אחר, בחברה אחרת לפעמים פותח צוהר לעולם אחר, למציאות אחרת, ומתוך בירור לפעמים גורם לנו להשתנות מתוך הבנה ומתוך רצון לשינוי הזה.

אני רוצה קודם כל להתחיל במה שלדעתי נכון בעולם שאת נמצאת בו. כמו שכתבת, אנחנו חיים בעולם מעורב. לכן, מאוד חשוב שלא נסתכל על בן המין השני כאל עב"ם… שאם יהיה צורך ענייני, נוכל לדבר איתו ולא יהיו לנו פרפורים בבטן.
מצד שני, מכאן ועד חויות משותפות המרחק גדול. תנועת נוער היא מקום שבו נבנה חלק גדול מהאישיות, בה עוברים הרבה חוויות שנוגעות במקומות עמוקים בנפש. לכן, זה לא דומה לאוטובוס שבו יושבים במעורב או רחוב שהולכים בו במעורב, כי לא מדובר שם בפעילות חוויתית משותפת.
ההדרכה של ההפרדה בין בנים לבנות היא לא דבר חרדי, היא לא דבר קיצוני אלא הדרכה מפורשת של חז"ל וכפי שמופיע בשו"ע שצריך להתרחק מאד מאד!! כל אדם המאמין בה' ומשתדל לקיים את מצוותיו צריך להשתדל לקיים את ההדרכות האלו של חז"ל ובמיוחד הדרכה כזו שנראה שבעולם התורה אין לה כלל מחלוקת אלא היא ברורה.
אמנם בחיים היא לפעמים לא פשוטה.
צריך לדעת שהציבור שאנו חיים בו, הגיע ממקומות שונים, מגישות שונות אל עולם ההלכה, ואל עולם המצות. צריך לדעת שבמצב שאדם גדל בחברה מסויימת, באופן חיים מסוים, לא פשוט לו להשתנות ולכן גם כאשר הוא יפגש עם הדרכות אחרות לא תמיד הוא יקבל אותן, אלא או שהוא ידחה את הדברים מפני שהוא לא ירצה לקבל אותם או שהוא יצור לעצמו עולם של מושגים, ושל רעיונות שיעמוד כנגד הדברים האלו ויגוננו עליו שלא יהיה צריך להתמודד עם הדברים.

את הדברים אלו רבנים יודעים, הם יודעים את הבעיתיות בנושא, אך יש גם נקודה נוספת שהם יודעים, הם יודעים שאמרו חז"ל שכשם שחובה לומר דבר הנשמע כך חובה שלא לומר דבר שאיננו נשמע. הם יודעים שכיום קיום של בני עקיבא היא מציאות לא פשוטה, אך הם גם יודעים שבני עקיבא גורם להרבה דברים טובים וחשובים. לכן הרבנים בתפקיד שלהם הוא גם לקבל הכרעות לא פשוטות, לקבל החלטות מסובכות מה טוב לציבור, ומה נכון יותר להעלים עין ומה נכון לעודד, ומה חייבים למחות ולהתנגד.

אי אפשר להסיק משתיקה של רבנים את דעתם כי אי אפשר לדעת מה גרם לרב לא לומר את דעתו, אלא שאם רוצים לדעת את דעתו צריך פשוט לשאול אותו.

ההרגשה שלך, שחברה נפרדת היא חרדית, ושאפשר גם בלי דברים אלו, להיות בקשר עם בנים בצורה שמורה, לא פשוטה שכן את לפעמים רואה את הדברים מהצד שלך בלבד.
הרבה פעמים בנות לא יודעות מה בדיוק עובר על בנים, ומה באמת הם מרגישים וחושבים.
לפני כמה שנים ערכו סקר בבית ספר לא דתי, של בנים ובנות בתיכון, ושאלו חברים וחברות כל אחד מהצדדים מי חושב שהוא יתחתן עם החבר או החברה שלו. התשובות היו קיצוניות. יותר מ 90% מהבנות היו בטוחות שהן יתחתנו עם החברות שלה, ואילו הבנים ענו שפחות מ – 10% חשבו להתחתן בעתיד עם החברות שלהן.

ה' עשה שלגברים יהיה יצר אל הנשים, חזק יותר מאשר לנשים יהיה יצר אל הגברים, זו מציאות קיימת, שברא אותה ה', ויש לה תפקיד חשוב, ואסור לנו להתעלם ממנה.
צריך לדעת שאת כל הרעיונות שאנו מעלים בהפרדות כזו או אחרת, יחד עם חיים משותפים, כבר בחנו אותם גדולי ישראל, והמחשבה שאנו חכמים מהם היא מעט נאיבית.

נראה לי שחשוב לחשוב על הדברים, ולברר אותם, לשאול את הרבנים שאת קשורה אליהם, ללמוד את הנושא מתוך הספרים, לדוגמא ספרו של הרב אליקים ג' אליסון ועוד ולראות את הדברים לפי הדרכתה של תורה. ומתוך אמונה נכונה בגדולי ישראל, לנסות להתקדם.

מתוך ההרגשה הזו, אני מאמין שאת תצליחי להתקדם ולבנות את עצמך.
בהצלחה רבה
יצחק.