שלום! אני בת 15 ובזמן האחרון יש לי כריזמה שקטה מידי, רגועה, אני חושבת שאני קצת פחות פתוחה ואני לא ממש מבינה למה! אני מנסה להיות תמיד בשמחה ולא רואה למה אני לא מסוגלת! (זה לא שרע לי מידי או משהו..)אולי אני קצת סגורה בגלל שאני שומרת על כבוד? אני לא ממש מבינה!
בבקשה אם תוכלו להסביר לי זה יהיה מאוד נחמד מצדכם! תודה רבה רבה!
שלום וברכה
הדגשת שאת תמיד משתדלת להיות בשמחה, אך לעומת זאת ציינת שאת מרגישה שיש לך כריזמה שקטה, חוסר פתיחות, שמירה על כבוד…
זה ממש לא סותר שמחה!!!
בן אדם יכול להיות בעל כריזמה שקטה, לא פתוח ושומר על כבודו, ובאותו זמן להיות האדם הכי שמח עלי-אדמות!
שמחה זה לאו דווקא כל היום לצהל ולקפץ ולהיות כל היום באנדרנלין. התנהגות כזאת, הרבה פעמים מעידה על דברים אחרים לגמרי שהם לא שמחה…
לענייות דעתי, את צריכה לבחון אם הרגשת הכריזמה השקטה וחוסר הפתיחות נובעת מעצב פנימי. כי אם כן אז זו באמת לא חוכמה לשקוע בעצב זה, זה הפיתרון הכי פשוט וקל. הבגרות והיכולת להיתמודד עם משברים ובעיות מתבאטת דווקא בשמחה. את צריכה להאמין באותה שמחה שלמרות כל החסרונות שבה יש גם טוב אין-סופי שמחכה לך…
זו בעצם שמחה…
שמירה על כבוד לאו דווקא קשורה לחוסר פתיחות. כשבן אדם לא מעוניין לשתף אחרים בעניינים שקשורים אליו או שזה קשור לחוסר ביטחון או לאופי. שמירה על כבוד מתבטאת בכך שאדם לא מתפאר במה שיש לו ובמה שהינו מסוגל לעשות… כשאדם רוצה כבוד הוא דורש שכולם ישימו לב אליו אך הוא משיג זאת על ידי רעש וצילצולים ולא ע"י אמת.
אף פעם אל תנסי להשוות את עצמך לאחרים. יש לך אופי מיוחד שאין לאף אחת אחרת, תהיי קשובה לאמת הפנימית שבתוכך!
תראי, את בת 15… את בתקופה של הרבה מאוד בירורים נפשיים ורגשיים. מאוד קשה להתנהג כרגיל בזמן כזה, זה הדבר הכי טבעי שתסגרי קצת, אולי אפילו חובה על מנת שתעשי את הבירורים שלך בצורה הכי אמיתית שיכולה ובלי הפרעות מגורמים חיצוניים.
כל התהליך הזה כמובן צריך להעשות בשמחה, כמו שהסברתי לעיל.
בהצלחה
והרבה שמחה
אודלי-ה
