אני כל הזמן עושה אותו דבר

שאלת הגולש

שלום רב!
רציתי לשתף מישהו בבעיה (או איך שכל אחד יקרא לזה) שיש לי…
אז ככה, אני נערה בת 16 ואני מסורתית (אני מאד מאד גאה במה שאני ואפילו חושבת להתחזק!). כל הסביבה שלי, (בבית הספר, השכנים, החברים) הם חילונים ואפשר להגיד – ממש חילונים. אבל זה לא מפריע לי לקיים את האמונה שלי. הבעיה היא כשזה מגיע לדברים אחרים שקורים לי יום יום!!
אני מרגישה שאני פה קיימת סתם!
-אני לא מיוחדת,
-אני לא מוכשרת במשהו מסוים,
-ממש משעמם לי פה,
-בבית הספר אני כל הזמן נמצאת בהפסקות עם אותה חברה, וכבר נמאס לי מזה, אין לי עוד ממש חברות אחרות (מאוד הייתי רוצה שיהיו),
-שיעורי בית אני כבר לא עושה ולומדת למבחנים בקושי..
-אני כל הזמן עושה את אותו הדבר. כשאני חוזרת הביתה מבית הספר או שאני צופה בטלוויזיה או שאני במחשב וזה עד שאני הולכת לישון. ואז מגיע יום חדש וזה חוזר על עצמו.
– והשיא הוא שמאלוהים התרחקתי. אני כל הזמן אומרת שאני אתחזק ושאני אתפלל כל יום אבל זה רק "דיבורים", אני לא באמת מצליחה ליישם את זה.

אני כל כך מבולבלת, אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי ומה אני רוצה מהחיים שלי, אני לא יודעת מה הכיוון שלי, אני לא יודעת מאיפה להתחיל להשתקם!!
מה אני עושה??
תודה!!

תשובה

לשואלת שלום,
שלחנו את שאלתך לשתי משיבות ולהלן תשובותיהן.

שלום וברכה!!
אני דווקא חושבת שאת בבעיה אחרת… ולא בבעיה של חוסר מיוחדות, חוסר כישרון, שעימום, חוסר
חברה שהיית רוצה לעצמך ועוד כהנה עניינם שהזכרת…
בדבר אחד את באמת בבעיה ומשום מה לא ציינת אותה…
את לא מכירה את עצמך!
את יודעת עד כמה את מיוחדת ושונה??
עד כמה יש לך כל כך הרבה לעשות על מנת לחזק את עצמך מכל הבחינות??
את יודעת עד כמה כל יום יכול להיות בשביל יום חדש וכל כךשונה מהיום שעבר??
וחברה?- זה לא הדבר הכי קשה לעשות! זה פשוט לקום וללכת ולאזור כמה שיותר כוח!!

לדעתי, השאיפה לשלמות היא השלמות והטוב הכי טוב שיש! באמת!
תראי, עם כל זאת- החיים (במיוחד של שומרי מצוות…) הם כמו מדרגות נעות בכיוון ההפוך, אם לא רצים למעלה אז נשארים במקום, וכשנשארים במקום אז יורדים…אין דבר כזה להישאר במקום, אחרת יש רק ירידה.
אין דבר כזה לשאול שאלות ולא למצוא עליהן מענה, אחרת יש רק ירידה!
לעשות את המצוות זה לא כזה דבר כזה- להתפלל זה רק למלמל,
לאכול כשרות זה רק לברור מה כן ומה לא,
ללכת בצניעות זה רק למצוא את הרב הכי מקל וללכת על פיו…
העניין הקשה זה להאמין בזה בכל הכוח והנפש, זה לעמוד מול כולם עם מי שאת ועל מה שאת, זה לנסות יום יום ע"מ לחזק את הדבר הטוב הקטן שהרגע עשית.
תלמדי למה את עושה, מתקדמת, שואלת…אל תצפי שהתשובות יבואו מאליהן, את חייבת לחקור את העניין!
רק ככה את תגיעי למשמעות הנכונה למה שאת עושה, ואני מבטיחה לך שתרגישי הרבה יותר מיוחדת,
הרבה יותר מוכשרת,
הרבה פחות משועממת,
עם חברה ממש אחרת,
ועם הרבה יותר עניין כל יום מחדש!!!

בקשר לה'- הוא לא התרחק ממך! הוא אף לא יתרחק ממך…! תזכרי שתמיד את יכולה לחזור אליו!! "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים עומדים"!!
תאמיני! תאמיני! תאמיני! במיוחד בעצמך…זה הבסיס להכל…אם לא תאמיני בעצמך את פשוט תיתקעי, את תסוגי לאחור.

לדעתי, תתחילי קודם לעשות את העניינים השגרתיים בשמחה, בכיף, באהבה…בין אם זה לימודים, חברות, מבחנים, משפחה…
אח"כ תתחילי עם ההתקדמות שלך, הפרטית שלך, עם השאלות, התשובות,ושוב השאלות, הבירורים. את עומדת במקום ממש טוב!
את יודעת מה את רוצה, ואיפה את ומה מצבך…זה ממש חשוב!!

עלי והצליחי!! (אני בטוחה שזה מה שתעשי…)
בהצלחה
אודלי-ה

[תשובה שניה]:

שלום יקרה.

מה שלומך?
ניכר ממכתבך שהוא נכתב בסערת רגשות רבה, והדבר הראשון שאני ממליצה לך לעשות הוא להירגע.
פשוט- לעצור הכול, להרפות את כול הגוף, לקחת נשימה עמוקה ולנשוף הכול הכוח החוצה. סיימת…?! יופי, עכשיו אפשר להתחיל.
קראתי את מכתבך בעיון רב מס' פעמים וניסיתי לחשוב מה עומד מאחורי המכתב. או יותר נכון, מי עומדת מאחורי מילים אלו…?
וראיתי מצד אחד ילדה מקסימה בעלת כוחות שמחפשת משמעות לחייה ומצד שני ילדה מעט מבולבלת שלא מוצאת מקום להכיל את כוחותיה….שרוצה אך לא יודעת מאיפה להתחיל. על כן, אנסה במכתב זה לעשות מעט סדר בבלגן…כך, אולי הדברים יראו לא כ"כ נוראיים וברי ביצוע….
תראי, כול הדברים שהזכרת, נובעים לדעתי מאותו מקום. כול הבעיות שהזכרת קשורות אחת בשנייה, אך צריך לגשת לכול אחת בנפרד. לפתור אותן אחת אחת. ואני מיד מסבירה את עצמי. אנחנו כול חיינו נמצאים במלחמה עם היצר. לעיתים אנו כלל לא מרגישים בה כי נתנו לה להשתלט עלינו ולעיתים אנו מרגישים באותה מלחמה רק באופן חלקי, כיון שאנו מהר מאוד מצליחים להשתלט עליה.
אך, יש פעמים בהם אנו מרגישים את המלחמה הזאת חזק ובבירור.
עד עכשיו, היצר דחף אותך אט אט אחורה, וכלל לא שמת לב לזה- אט אט לא למדת, לא טרחת להתחבר ליותר מדי אנשים, לחזק את עצמך, ללמוד, לעשות..לאט לאט ירדת בלי להרגיש בכלל. ואז, פתאום, כשעצרת לרגע והסתכלת אחורה, הזדעזעת ממה שראית.
דעי לך שאחרי מה שכבר עברת (מבחינת הייצר..) [השלב הבא הוא- ייאוש ודיכאון. ]
ב"ה, את עצרת עוד קודם! [טפסת את עצמך בדיוק במקום!!]
ואני ממש שמחה על כך. אני באמת שמחתי לקבל את מכתבך מהסיבה הפשוטה- שלהיות מודע לבעיה זה לפתור חצי ממנה. וזה חשוב מאוד וטוב לפנות לעזרה כשצריכים. יישר כוחך! והשלב הזה של הרצון הזה שמפעם בך, הוא הזמן הטוב ביותר לקום ולשנות.
ואנו נתחיל את זה לאט לאט….את לא לבד! אני מוכנה לעזור לך כמה שתרצי! כמובן שיש עוד חברים מקשיבים שישמחו גם כן לסייע לך ולהקשיב לך מתי שרק תרצי…..
כעת, אני רוצה להציע לך מס' שלבים שיכולו לעזור לך. אני אתייחס בעזרת ה' לנקודות שאת הזכרת בתשובתך וחוץ מזה אני אציע לך עוד כול מיני דברים שבהחלט יכולים לעזור לך…….

[שלב ראשון-לחשוב עם עצמך]
אלייך לשבת עם עצמך ולחשוב, האם יש סיבה למצב הזה. האם קרה איזה משהו שגורם לך לדכדוך , לבלבול הזה, שעופף אותך. אם כן, שתפי מישהו בתחושותייך. ספרי מה עובר עלייך. אם את רוצה, את יכולה לספר לי,לכתוב מייל נוסף או ליצור איתי קשר בטלפון. בשמחה רבה.
אם אין לך הסבר מיוחד לתחושותייך, זה בסדר. זה אומר שאת בן אדם רגיל (גם אם יש לך תחושות זה אומר שאת בן אדם רגיל, רק במצב אחר..). אך בניגוד להרבה אנשים, את החלטת לעצור את "מירוץ השגרה" בו את נמצאת, ולצאת לחפש משמעות…..וזה טוב ויפה.

[שלב שני- אני מיוחדת!]
עלייך להכיר ולדעת שאת אדם מיוחד!!! כול אדם הוא אדם מיוחד!!! בגלל זה הוא נולד כך ולא אחרת. לכול אדם בעולם הזה יש תפקיד לשמו הוא ירד לעולם. לצורך הגשמת תפקיד זה הקב"ה חנן אותו בכוחות מיוחדים שרק לו יש אותם. לו ולא לאחר.
את אדם מיוחד! ויש לך כישרונות מיוחדים. את פשוט צריכה לתת להם לצאת החוצה.

[שלב שלישי- . פני לריבונו של עולם.]
וכאן אני גם אתייחס לנקודה שהזכרת בקשר להתרחקות שלך (לטענתך..) מהקב"ה.
כתב לי פעם אדם גדול את הדברים הבאים-
" כול יום מתחיל ת'מלחמה ומפסיד מהר מאוד. נושא עיניים מצפה לישועה, זוכר בזיכרון עמום שיש לי משימה, יש סיבה למה אני פה על פני האדמה…. העוצמות הרוחניות והנפשיות של החוזר בתשובה גדולים יותר מעוצמות הצדיקים כמו שכתוב: ' במקום שאין בעל תשובה עומדים אין צדיקים גמורים עומדים'. וזה בגלל דבר אחד- הצדיקים הגמורים, אינם עומדים בניסיונות ומתחי החיים היומיומיים כמו שעומדים בהם בעלי התשובה. אל ייאוש תזכרי טוב ושוב הירידה היא תכלית העלייה. ואף פעם לא תחזרי לאיפה שהיית. כל פעם זה מקום חדש. והכי צריך לזכור את עצם ההתחדשות. כלומר, אסור לבן אדם להיות זקן בעבודת ה' , אלא כול יום נולדתי מחדש. אין עבר ואין עתיד שמפריעים לי אני בריאה חדשה עם כוחות מחודשים שיודע מה מטרתי בחיים ולאן אני שואף. ואז ממילא כל הנפילות שייכות לעבר וזה כאילו רק עכשיו נכנסנו בעבודת ה' יתברך, טהורים ונקיים. ואיך מתחדשים?! ע"י הסתכלות בטבע, ע"י אמירת מודה אני בכוונה, ע"י שמחה, הכול בראש. ואיפה שמחשבותיי שם אני נמצא. עוד דבר שחשוב לזכור, הדבר הכי גדול בעולם- "מחילה". כן, צריך לזכור שמחילה חופרים משני הצדדים ואז נפגשים באמצע. וזה תפקידנו ותפקיד הקב"ה: "פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם". צריך לדעת שכול צעד ואפילו הקטן ביותר שעושים לקראת הקב"ה, הוא יקר בעיניו עד אין קץ ואין שיעור.
……הרי פסיעה אחת שלו היא פסיעה ענקית לעבר הקב"ה…."
כשקראתי את דבריו באותו מכתב חשבתי לעצמי- איזה דבר מדהים הקב"ה נתן לנו – תשובה! איפה עוד נשמע על כזה דבר?! אנו לא כמו דתות אחרות שהכול מתבטל ע"י האמירה- "חטאתי". ושנייה אח"כ אין לנו שום בעיה לחזור ולעשות כרצוננו.
אנו היהודים, כאשר אנו באים לידי הכרת חטאנו ורוצים לשוב ממנו אנו רוצים להשתפר באמת. אנו באמת רוצים לשוב לטוב האמיתי. על כן אנו רוצים שינוי. ומה שמוביל לשינוי אמיתי הוא לא דיבור. מה שמוביל לשינוי זה דבר אחד ויחיד-עשייה.
אל תיבהלי מהעובדה שהתרחקת מהקב"ה. זה קורה לכולנו. לכול אחד מאיתנו יש רגעים טובים יותר וטובים פחות בעובדת ה'. עלינו לחזק ידינו שאנו ברגעים הטובים ולעלות חזרה כאשר אנו ברגעים הפחות טובים. חזקי עצמך! זה הזמן! עלי מעלה מעלה. לא בבת אחת! לאט לאט. כול פעם קחי על עצמך משהו נוסף בעבודת ה'. כך גם תרגישי שאת עושה משהו וגם תתקרבי לקב"ה.
כמובן, הדרך הטובה ביותר להתקרבות אל הקב"ה היא התפילה. "שפכי כמים ליבך"! אל תהססי. דברי עם הקב"ה בכול רגע פנוי שיש לך. אל תחשבי מה יגידו. תחשבי מה טוב….."תפילה פותחת שערי שמים"
וזכרי תמיד תמיד "קרוב ה' לכול קוראיו לכול אשר יקראהו באמת". הקב"ה תמיד איתך! הוא לעולם לא יעזוב אותך! את לא לבד!

[שלב רביעי- חברים]
הזכרת במכתבך שיש חברה אחת איתה את מסתובבת כול הזמן ושהיית רוצה עוד חברות וכד'.. אני מבינה את תחושותייך בעניין. אנו בני האדם מאוד אוהבים חברה.. כך הקב"ה ברא אותנו- "לא טוב היות האדם לבדו". על כן, מה שאני מציעה לך זה לפתוח את החוג החברתי שלך. הצטרפי לתנועת נוער, לדוגמא. כהמשך לנקודה הקודמת את יכולה, אולי, להצטרף לאגודת התנדבות (קו לחים, מד"א, משמר אזרחי או כול דבר אחר שנראה לך..), את יכולה להירשם לחוגים או לשיעורים לנסות לגשת לעוד בנות מכיתתך ולהתחבר איתן, לצאת עם קבוצת חברים ולא רק עם חברה אחת… ורבות האפשרויות…..

[שלב חמישי- הפיגי את השעמום שלך. ]
[נצלי את הזמן העומד לרשותך]. תכנני לך את היום כך שיהיה מלא דברים שאת רוצה וצריכה לעשות. אינני אומרת שאת צריכה להעמיס על עצמך יותר מדי. זאת לא כוונתי. את גם צריכה לחיות בדרך מסוימת…..
פשוט חלקי לך את הזמן. קבעי לעצמך זמן ללימודים, זמן להתנדבות….. "לכול זמן ועת לכול חפץ".
אני יכולה להעיד על עצמי שהימים הטובים ביותר שלי היו ימים בהם הסתכלתי אחורה וראיתי שעשיתי הרבה. שהספקתי.
את יכולה להכין לעצמך תוכנית שבועית או יומית. אני אישית ממליצה על יומן. שם יהיה רשום מה את צריכה לעשות. [תהפכי את רצונותיך לצרכייך]. הקדישי זמן גם לדברים שאת אוהבת.

חוץ מהשלבים הללו יש עוד מס' דברים שהייתי ממליצה לך לעשות-

[1 .תשקיעי בלימודים]. חבל שתזלזלי בזה. ההשכלה היום היא כלי מאוד חשוב להתפתחות בעולם הזה. נצלי את הכלי הזה.
תכיני שיעורים, תלמדי למבחנים….. בחרי לעצמך דרך חווייתית- ללמוד עם חברה, אולי ללמוד עם מוסיקה, נסי להשקיע מעבר לנדרש במקצועות שאת אוהבת כך אולי תתענייני יותר במקצועות מסוימים וזה ייתן לך חשק ללמוד. (כך אני עשיתי בהיסטוריה.)…
הלימודים גם יוסיפו לך תחושה של עשייה…כדאי לך……
אם את רוצה עזרה במס' מקצועות, את צריכה חומר או יש לך שאלות בנושאים מסוימים, אני אשמח לעזור לך. באמת בשמחה רבה.

[2. יומן.] אני ממש ממליצה לך להתחיל לכתוב יומן. תעלי בכתב את רגשותייך, מחשבותייך, שאלותייך, תכנונייך..כול מה שעולה על רוחך. זה דבר מאוד טוב..יומן זה דבר בו את יכולה לכתוב כול שעל ליבך בלי לחשוב מה יגידו או מה יחשבו. רק את וריבונו של עולם ידעו מזה. את יכולה לייעד את היומן לקב"ה, כאילו ממש את כותבת לו מכתב…אני ממליצה בחום…

[3.חשבי על דברים שאת אוהבת לעשות], דברים שאת טובה בהם. אל תנסי לחשוב על משהו מיוחד במינו, יוצא דופן (כמו כישרון לעוף או לקורא מחשבות…) חשבי על הדברים הפשוטים, שאת פוגשת בכול יום, וכיף לך לעשות אותם ואת טובה בהם. את אותם דברים הפכי למשהו מיוחד. ז"א אם את טובה בציור – קני לעצמך בלוק ציור, צבעים מיוחדים וציירי כיד הדמיון הטובה עלייך. זה לא חייב להיות ציור של "פיקסו". יש כול מיני סוגי ציור- אנשים, נופים, ציורים מופשטים, יש כאלה (כמוני לדוגמא..) שאוהבים לצייר בגדים….לעצב על הנייר כול מיני דגמים של בגדים..זה נורא נחמד… או אם את טובה בכתיבה- קני לעצמך מחברת מיוחד ושבי לכתוב שירים או סיפורים,או כול דבר אחר שבא לך.
את יכולה לעשות תכשיטים, לייצור דברים מגבס, לנגן על כלי שאת אוהבת…בקיצור, רבות האפשרויות. אם תרצי בהמשך, להעריך בנושא, בשמחה.

חמודה, עלייך לזכור שהפתרון לחיפוש משמעות הוא- עשייה!!
חשבי על מה שכתבתי כאן. אולי אפילו קראי את דבריי שוב. אל תתייאשי! אל תוותרי! גם אם קצת קשה….אל תיקחי על עצמך הכול בבת אחת. תעשי אט אט. תתחילי עם מה שיותר קל לך…….. אני מאמינה שעם הרצון באה היכולת!

אני תמיד כאן מוכנה לעזור בכול דבר שתרצי. אם תרצי להעריך בנושא, לספר איך הולך, לשתף אותי גם בדברים אחרים, אני אשמח מאוד.
אני בטוחה שבסוף תצליחי!"חיילך לאורייתא"……..חיזקי ואימצי!

רק טוב ושמחה,
טל.

אימייל לתגובות-
Israel33@zahav.net.il

בבקשה כתבי בכותרת המייל- עבור טל בלבד.

נ. ב: אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, ובו לשוחח ולהעלות כל נושא שרוצים, אחד על אחד. הקו פתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. אנחנו מחכים לכם!

ז בשבט התשסה

קרא עוד..