אני לומדת למבחנים ולא מצליחה, נשבר לי כבר…

שלום יקרה,

ברוכה הבאה להרגשת יש ה' בעולם.
המסקנה שקפצת עליה מיד היא שה' לא אוהב אותך. למה? כי את לא מקבלת את מה שבקשת… אלא, שמתוך התחושה הזו את צריכה ללכת שלב אחד אחורה – לא שה' לא אוהב אותי אלא שיש ה' בעולם.
דווקא מתוך המקום הכואב שלך שאת מסתכלת על ההשתדלות והתוצאה ורואה חוסר תאום מוחלט את מבינה שלא הכול בידיים שלך יש שם משהו שמכוון את העולם ומכוון גם אותך. תחשבי איזה חסד זה שיש שם משהו שזורק לך הזדמנות לדבר איתו. שזורק לך חוסר בחיים רק כדי שתביני שבלעדיו את לא יכולה להיות שלמה. הוא זה מקור השפע והחיים של כולנו. ולא כולם בעולם חשים את החוסר הזה וכמהים לחיות ממנו.
האמת היא שבאמת ה' אוהב את כולנו אבל בגלל שהוא כזה גדול ואנחנו כאלו קטנים הדרך היחידה שלנו להבין את זה היא בפרספקטיבה של זמן וענווה גדולה. תנסי להסתכל על דברים שקרו לך בחיים שנראו נוראיים בתקופה מסוימת ואיך את מרגישה איתם היום. תחשבי על נקודות חוסר בחירה שהיו לך שדחפו אותך לכיוון מסוים ואיך הרגשת איתו ואיתן.
נהמא דכיסופא- איך היית מרגישה אם היית מקבלת מאה בלי לעשות כלום או אם היית לומדת למבחן המון ומקבלת מאה. איך היית מעריכה את ע צ מ ך יותר? אם היית מקבלת מאה בלי לעשות כלום היית מזלזלת במאה, במקצוע , בעצמך וכו' אבל אם את לומדת למשהו ומשיגה אותו את מרגישה חיות, גאווה, שמחה כי את השגת את זה. ככה כולנו בעולם הזה -מצד האמת אנחנו באמת רוצים לחוש שמה שהשגנו בעולם הזה השגנו מתוך עמל. לכן ה' דורש מאיתנו לעבוד בגשמי וברוחני על מנת שנשיג את מה שאנו רוצים. שלא נקבל דברים כלחם חסד אלא, מתוך עבודה. ככה אנחנו מתקדמים בעולם הזה.
כל דבר בחיים צריך לנוע משני כוחות – השתדלות ותפילה. לגבי ההשתדלות שלך- את מציינת שאת חורשת למבחן אבל צריך לבחון איך את לומדת האם את לומדת בצורה נכונה? אולי, למשל את לומדת המון מחלק מסוים של החומר וחלק אחר נזנח לו ומבחינתך את למדת אבל לא בצורה נכונה.תבררי עם עצמך מה ההגדרה שלך לחרוש? אולי מבחינתך את חרשת אבל זו רק הגדרה סובייקטיבית? אולי את נלחצת לפני המבחן ואת צריכה ללמוד איך להרגיע את עצמך לפני המבחן (יש טכניקות של נשימות, הרפיות וכו'). מעבר לזה יש את הכוח של התפילה שזה הצינור שמחבר אותנו בכל מה שאנחנו עושים בתוך החיים הקטנים שלנו לקב"ה. ככה אנחנו יכולים גם כשאנו מתעסקים בחול להיות מקושרים אליו תמיד, לבקש ממנו לכוון אותנו, להחיות אותנו ולתת לנו כוחות להמשיך גם כשקשה.
התפילה והפעולה שלה בעולם היא רחבה ועמוקה. אחד הדברים שהתפילה עוזרת לנו בו היא בבירור הרצון- כשאת יושבת בשקט עם עצמך ועם ה' ומבקשת משהו אז רק האמת עולה ומוצפת ואז בינך לבין עצמך את מסוגלת לשאול מתוך אמת- למה את רוצה את הדבר הזה- האם מגאווה- שיהיו לי ציונים טובים ויחשבו שאני חכמה? האם מכבוד וכו' או אולי ממקום אמיתי שיודע את הפוטנציאל שלו ורוצה לממש אותו ולהתקדם. התפילה מאפשרת לנו לעשות את הבירור הזה- להתנקות ולכוונן את עצמנו לבקש את מה שאנחנו באמת צריכים ורוצים.
אני מציעה לך בנוסף, להסתכל על כל הטוב שה' נתן לך- להפנים את זה שה' אוהב אותך.
אם תפנימי את זה אז כל הקשר שלך איתו יהיה בצורה של חסד, שפע שיהיה מורעף עלייך תמיד והמיצר- המקום הצר שאת נמצאת בו כרגע יתרחב. כשאדם מודה על הטוב שה' נותן לו ה' שמח בו ומרעיף עליו עוד עוד טוב… וכשאדם מואס בכל הטוב שה' נותן לו ה' כביכול מואס בלהמשיך להרעיף עליו טוב…
אני ממליצה לך לא להתייאש ולהמשיך ולבקש ולהתפלל על זה מה' כי כל המקומות הצרים שה' מזמן לנו והדמעות, הכאב והתפילה שבאה בעקבותם נאספים לתוך חדר ענק ששמך מתנוסס על כניסה שלו וכל הטוב שמחכה לך בהמשך יתממש מתוך התפילות הללו.
הרבה מאיתנו רוצים להגיע למקום של "..טרם יקראו ואני אענה- עוד הם מדברים ואני אשמע.." אבל יש עניין גם בהסתרת הפנים הזו שלעיתים רק באמצעותה אנחנו מרגישים את הגילוי הכי גדול שיכול להיות לנו- כמה אנחנו צריכים את ה' בעולם.

בהצלחה

שירה
shiraein@gmail.com