יש לי כמה יש לי כמה חברות טובות, ואנחנו מאוד נהנות יחד ואוהבות אחת את השניה, אבל משהו מעיב על החברות שלנו: אני כל הזמן מקנאה בהן ולהן, אני תמיד רוצה להיות יותר טובה מהן בכל תחום. לא סיפרתי להן על זה, ואני גם לא רוצה לספר להן. אני מאוד מנסה להיפטר מהקנאה ההרסנית הזאת, אבל אני לא יודעת איך. אם תענו לי אני מאוד אשמח.
אם הבנתי נכון, את בעיקר מקנאה באישיות ובתכונות שלהן, ולא בבגדים או רכוש שלהם.
אכן לעתים, קנאה היא חיובית, כמו שאומרים חז"ל: "קנאת סופרים תרבה חכמה". כאשר אדם מקנא בחכמה של השני – והוא מתאמץ להשיג חכמה זו, התוצאה היא טובה. אך חז"ל מתכוונים למקרה שבו הקנאה הביאה לדחיפה אישית של האדם לעשיה יותר טובה אצלו. עשייה זו נובעת מהכרה והערכה חיובית של האדם את עצמו וכוחותיו. חז"ל לא התכוונו לקינאה הרסנית נוסח "הקנאה התאוה… מוציאים את האדם מןן העולם" – קנאה שהורסת את שלוות הנפש של האדם וממררת לו את החיים. קנאה זו נובעת מהערכה עצמית ירודה , ומאמונה שהוא יותר טוב ואני לעולם לא אהיה כזה.
נקודת המוצא שלך צריכה להיות: אמון בעצמך, באישיותך, ובכוחות שהקב"ה נתן לך.
כאשר את מקנאה בחברותיך, נסי לברר במה בדיוק את מקנאה. אם מדובר בכשרון לנגינה או ציור, אז עליך להיות מציאותית ולחשוב האם אכן את מסוגלת להגיע להישגים טובים בנושא זה. אם אינך – אז תאהבי אותה , ו"תפרגני" לה שהיא מוכשרת בכך. הרי גם את מוכשרת בדברים אחרים!
אם מדובר בקנאה בהישגים לימודיים: בדקי האם קנאה זו יכולה להיות מועילה, ולדחוף אותך ללמוד יותר טוב. גם דחיפה זו צריכה להיות בצורה אמיתית- להשתפר בלימודים אך לא להילחץ. להצליח מתוך יכולת ואמונה בכוחות שלך, ולא מתוך קנאה הרסנית בהצלחה שלהן.
אם מדובר בקנאה במידות שלהן: חשבי האם קנאה זו יכולה לשפר את המידות שלך, או שהקנאה רק פוגמת במידות שלך. אם את רואה אצל חברותיך גמילות חסד, הקשבה, רצון לעזור – הרגילי את עצמך להתנהג כמוהן. השינוי לטובה יבוא בתחילה מתוך "קנאה", אך לבסוף "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" – ותרויחי מידות טובות.
ובכלל – היי אמיתית עם עצמך. באיזה שהוא שלב – הקנאה תתפרץ החוצה. האם באמת שווה לך לאבד חברות טובות בשביל קנאה דמיונית??
שלך
נעמי, חברים מקשיבים
