אני מרגיש שאין לי סיכוי להיות כמוכם

שלום וברכה!
קראתי את שאלתך בעיון רב. ושמחתי על כך שפנית למישהו ולא שמרת את זה בבטן, מהסיבה הפשוטה- זה לא נכון.
אנחנו לא מלאכים, אנחנו לא יותר טובים ממך. להיפך, אתה עובר ניסיונות כלל לא קלים וזה מראה על כוחותיך.
מי אמר שאינך יכול?! זה שלמדנו באולפנות וישיבות זה הופך אותנו לדתיים יותר?! זה הופך אותנו לטובים יותר?! מה, אין בוגרי אולפנות/ ישיבות שחזרו בשאלה?! אם במהלך לימודיך בבית ספר חילוני התחזקת למרות הכול זה רק מראה עליך ועל הכוחות הטמונים בך! אל תסתיר אותם ואל תתכחש אליהם! נפילותיך מראות על כוחותיך. [אם נפלת סימן שיש לך את הכוחות לקום]. אם התגלגלו העניינים כך שאתה לומד כעת בבי"ס חילוני סימן שיש לך את הכוחות להיות דתי למרות זאת. [כול אדם ]עובר ניסיונות בחיים. בהתאם לכוחותיו. גם אני עברתי ניסיונות בחיים. לכול אחד יש כוחות מיוחדים לו שבעזרתם הוא יכול לעבור את הניסיונות שהקב"ה מעמיד אותו בהם…..
["במקום בו בעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים עומדים"]. וזה בגלל דבר אחד- שהצדיקים הגמורים לא עומדים בניסיונות ומתחי החיים היומיומיים כמו שעומדים בהם בעלי תשובה. כתב לי פעם אדם מקסים בהקשר לפס' הזה את הדברים הבאים: " אל ייאוש תזכרי טוב ושוב כי הריצה היא תכלית העלייה ואף פעם לא תחזרי לאיפה שהיית כול פעם זה מקום חדש. והכי צריך לזכור את עצם ההתחדשות כלומר, אסור לבן אדם להיות זקן בעבודת ה', אלא כול יום נולדתי מחדש אין עבר ואין עתיד שמפריעים לי. אני בריאה חדשה, עם כוחות מחודשים, שיודעת מה מטרתי בחיים ולאן אני שואף. ואז ממלא כול הנפילות שייכות לעבר וזה כאילו רק עכשיו נכנסנו בעבודת ה' יתברך טהורים ונקיים. ואיך מתחדשים ע"י הסתכלות בטבע, ע"י אמירת "מודה אני" בכוונה, ע"י שמחה, הכול בראש. איפה שמחשבותיי שם אני נמצא……. צריך לידע שכול צעד ואפילו הקטן ביותר שעושים לקראת הקב"ה הוא יקר בעיוניו עד אין קץ ואין שיעור וזהו העיקר…"
אתה צריך לדעת שההבדל בין צדיק לרשע הוא לא בכך שזה נופל והשני לא. אלא להיפך, שניהם נופלים. רק שהצדיק לאחר הנפילה קם ועומד על רגליו- "[שבע נפל צדיק וקם]". ואילו הרשע נופל ונשאר במקומו, מתמלא ייאוש וממשיך לרדת.
לעיתים נדמה לנו שהקב"ה שם אותנו במצבים בהם לא נוכל לעמוד. אך לא כך הדבר, אנו צריכים לראות את המצב כדבר נתון, שאין ביכולתנו לשנות. אף אחד לא בחר לאיזה משפחה להיוולד, איפה לגדול וכו'…הכול זה מצב נתון. בחירתנו היא יותר גדולה ומשמעותית, בחירתנו היא כיצד אנו מתמודדים עם הדברים. כיצד אנו מסתכלים על המצב [וממשיכים איתו הלאה]. וזו החוכמה הגדולה- להמשיך הלאה. אם נולדנו והגענו למצב הזה סימן שיש בנו את הכוחות לעמוד בו, אחרת הקב"ה לא היה מציב אותנו שם. הרבה דברים אפשר לקחת ממך בעולם הזה. את הבית שלך, את הכסף שלך, את חבריך. אבל דבר אחד לעולם אי אפשר לקחת ממך- [את היכולת להתקרב לה'!]את היכולת לעבוד אותו בכול מצב ממש. ואת זה אתה יודע יותר טוב ממני! אדם כמוך שקם למרות הכול ומקיים מצוות למרות הכול, מעיד על הכוחות שיש לו.
לימוד התורה, האמונה החזקה עליהם דיברת לא באו לנו פתאום ביום בהיר אחד. לא נולדנו עם זה. אמונה חזקה באה ע"י לימוד. היכולת לשבת וללמוד תורה באה מתוך רצון ואמונה. גם אותם אנשים שלומדים בבתי-ספר דתיים, אם הם לא יחזקו את אמונתם הם לא יחזיקו מעמד. נקודה.
["לא בשמים היא". התורה ניתנה לכולם!] לצעירים כמו לזקנים, לטיפשים כמו לחכמים, לנשים כמו לגברים וכך הלאה….. אם היא ניתנה לכולנו סימן שכולנו יכולים לקיימה. איך? כול אחד בדרכו שלו.
המצוות ניתנו לכולם אותו דבר, כולנו מצווים על אותם דברים. אך אנחנו אנשים שונים, איך יכול להיות הדבר?!
דבר זה יתכן מהסיבה הפשוטה- 70 פנים לתורה. [המצוות קיימות, אך הדרך לקיימן תלויה בכול אחד ואחד מאיתנו]. אדם יכול להיות נבל ברשות התורה אך הוא גם יכול להיות צדיק גדול. ושניהם נובעים מהכרת המצוות ומעשייתן. ההבדל הוא בדרך. ב-"איך".
מה לעשות את השואל- תלמד, תקרא, תאמין בעצמך! תיקח על עצמך דברים לאט לאט, לא הכול בבת אחת, תחדיר חיות לדברים הקטנים והפשוטים ביותר שאתה עושה.
התורה אינה מתחילה ונגמרת בהנחת תפילין ובתפילות בבוקר או בכשרות ושמירת שבת. יש [תרי"ג] מצווות. אני בטוחה שאתה עושה הרבה מהם. לא הכול, את זה גם אנחנו לו. אבל הרבה. לפחות משתדל. יותר משהקב"ה רוצה את הצלחתך, יקר בעיניו המאבק…. [המאבק הוא הניצחון].
תלמד לראות את ה' בדברים הקטנים והפשוטים ביותר בחיים. באותם דברים שאתה רגיל לעשות בכול יום- לאכול, לשתות, לישון, ללמוד. ראה בכול זה עבודת ה'. כלי לקידוש ה' בעולם. הרי כול מה שניתן לנו בעולם נועד בכדי לשרת את המטרה העליונה שלשמה באנו לעולם- עבודת ה'.
תעבוד את ה' בשמחה באהבה ובאמונה. תאמין בכול ליבך במה שאתה עושה. (ואם אתה לא מאמין זה הזמן לקום ולברר, לשאול, לחקור! ואם לא עכשיו אז אימתי?!) תעשה הכול מתוך שמחה וידיעה שזה מה שיוביל אותך.
דווקא אתה, שלומד בבי"ס חילוני, יכול לקדש שם שמים בצורה הטובה ביותר. להראות לחברך שהינה אני דתי, ובכול זאת אני בן אדם.
אם צוחקים עלייך, אל תכעס ואל תתעצבן. והכי חשוב- אל תתייאש! בהתחלה תתעלם. תמשיך כאילו כלום. זה קשה, אני בטוחה, מניסיון. אבל זה שווה את זה. גם אני כשהחלטתי להתחזק, בהתחלה חבריי צחקו עליי. כול פעם שראו אותי היו זורקים איזו הערה. בהתחלה מאוד נפגעתי. אח"כ כבר למדתי לענות להם תשובות שנונות שישתיקו אותם. עם הזמן, כשהמשכתי בדרכי למרות הכול, הם הפסיקו. הראתי להם שאני חברה שלהם למרות הכול וזה שאני דתייה לא אומר שאני לא בן אדם. והיום הם חברים שלי, כרגיל. הם מכבדים אותי ואני מכבדת אותם. ככה זה- [כמים פנים לפנים כך פני האדם לאדם].
אני בטוחה שאם תרצה ותחליט שאתה הולך על זה אתה תצליח! אינך צריך להרגיש נחות בגלל העובדה שאינך לומד בישיבה. להיפך! עלייך להתחזק ולהגיד לעצמך- אם כך המצב, סימן שיש לי את הכוחות לעמוד בזה. תחשוב על זה כך.
הכול מתחיל ונגמר בראש.
תראה, את הדברים שאני אומרת לך כאן, אינני בודה מליבי. כול הדברים האלה לא רק שאני מאמינה בהם באמונה שלמה אלא אני גם אומרת אותם מניסיון.
אני מאוד מקווה שדברי עזרו לך מעט וזרקו נקודות אור למצב בו אתה נמצא.
אם משהו בדבריי לא הובן או יש לך עוד שאלות או אם תרצה להרחיב עוד בנושא אני אשמח.
אני אשמח לשמוע איך מתקדמים העניינים והאם תשובתי עזרה לך.
אני מאחלת לך המון הצלחה. בטוחני שעם המון תפילות ואמונה גדולה אתה תצליח!
חזק ואמץ! "[ה' איתך גיבור החיל]".
רק טוב ושמחה,
טל.
כתובת המייל שלי לתגובות- Israel33@zahav.net.il בבקשה כתוב בכותרת המיל- עבור טל בלבד.

נ. ב: אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, ובו לשוחח ולהעלות כל נושא שרוצים, אחד על אחד. הקו פתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. אנחנו מחכים לכם!