אני מתדרדרת בעניני צניעות. מה לעשות?

שלום לך.
טוב שאת מודעת למצב בו את נמצאת. זו תחילת העלייה!
בדברייך כתבת שאת שומרת נגיעה – זה טוב, כי אכן זה עוזר מלהיכשל באיסורים רבים (וכידוע הנגיעה עצמה אסורה), אבל כמו שאת עצמך אמרת- זה לא מספיק.
עצם הדיבור עם בנים והקירבה אליהם (אפילו שהם "הסדרניקים חזקים מאד", כדברייך) פוגע בך, ברגישות העדינה והברוכה שהיתה לך עד לא מזמן.
רגישות זו גרמה לך להישמר מהידרדרות, היא גרמה לך להרגיש חוסר צניעות כשהחולצה פתוחה וגרמה לך להקפיץ את הרגל שנגעה בבן וכו'. ברגע שהרגישות הזו נפגעת, ובדרך כלל זה קורה בעקבות שינוי קטן מהנורמה, מתחילים להיגרר גם לעוד דברים. לדוגמא: אם עד עכשיו לא דברת סתם עם בנים, אז אחרי שפעם אחת דיברת עם בן סתם- פתאם מתחילים להתרגל לזה וגם לא מפריע לישון עם בן באותו בית וכו'.
כמובן, שיש הנאה מדיבור עם בן ודווקא לכן יש לשמור את ההנאה הזו לעוד כמה שנים- לאחד והיחיד- לבעלך. אם תממשי הנאה זו כיום- כבר תתרגלי לדיבור עם בנים וזו כבר לא תהיה לך חוויה מיוחדת לדבר עם היחיד והמיוחד…!
לכן- שמרי את כל ההנאה שבדיבור עם בנים ובכלל את כל כולך (כולל הגוף והחשיבה וכו') לבעלך בלבד וכך תזכי (וזו בפירוש זכות- ויעידו האנשים שפיספסו את זה ולא שמרו בגיל הנעורים…) לחוויה אמיתית של הנאה מתוך קדושה וטהרה ותוכלי באמת לשמוח בכך.
לאור זאת- הפתרון עכשיו פשוט (אולי קשה אבל כשמתחילים בנחישות זה כבר יותר קל): להתרחק מבנים ומכל מה שאת מרגישה שאת פחות טובה בו מאד מאד. לא לומר אני לא יכולה וכו'- את יכולה! ולאור המכתב נשמע שאת גם רוצה- ובאמת תקומי ולא תמשיכי לפול כי הכל תלוי בבחירה חופשית של האדם ובכח הרצון!
אצרף לך את דברי הרב אבינר ב"באהבה ובאמונה" (ח"ב עמ' 59), שנראה לי יכולים לדבר אליך:
"חז"ל תיארו את דרך פעולתו של היצר הרע ע"פ משל כבשת הרש של נתן הנביא: בתחילה נקרא יצר הרע הלך, אח"כ נקרא אורח, ולבסוף נקרא איש (סוכה נ"ב ב') . בהתחלה הוא דומה להלך. משל לאדם ההולך ברחוב והיצר הרע בא מולו, המבטים מצטלבים, ושני היריבים אומדים אחד את השני במבטיהם. יש מיד להפנות את המבט לכיוון אחר, כי אם מבטך ינעל עליו, תשאל את עצמך: למה לא אזמין אותו כאורח, איני מתחייב לשום דבר אך אשמע אותו, צריך דו שיח. סוף סוף אני בביתי ואני המחליט. רק אשמע מה בפיו של היצר שנראה די סמפטי. כך נהפך הוא לאורח. הכל אבוד. מהר מאד הוא משתלט על ענייני הבית, הוא הופך לאיש, המכניס ומוציא אורחים".
ואני מרשה לעצמי להוסיף: הכל אבוד אם לא שמים לב למתרחש, אבל אם שמים לב למה שקורה ורוצים לשנות, אפשר מיד- ברגע זה להסיט את המבט באופן קבוע וכך לסלק אותו מביתי.
בהצלחה רבה!
יעל, חברים מקשיבים