חברים מקשיבים שלום רב.
רציתי לשאול אותכם בנושא שלי מאוד כואב… אני מרגישה שבזמן האחרון ירדתי מאוד מבחינה דתית. זה התחיל לפני כחצי שנה כשעברתי מאולפנא אקסטרנית לאולפנא פנימיה. הרמה הדתית היא אותה רמה בבה"ס אבל אני פשוט הידרדרתי ואני לא מצליחה לעלות חזרה!!! אני בת 15 גומרת כיתה ט' ואני לא מצליחה להתפלל בכלל… ברגע שאני מסתכלת בסידור אני רואה את אותה שורה 4 פעמים ויוצאת מכל ריכוז!!! אני גם כבר לא לומדת תורה (לפני זה בלילות הייתי לומדת תורה לבד ובבוקר היה לי חברותא) ואני ממש מיואשת!!! אני כ"כ רוצה לעלות ולהתקדם ולא מצליחה. בבית אין לי ממש תמיכה בדברים האלה והבית שלי הוא דתי בערך.. מקווה שתעזרו לי במהירות… תודה מראש… טלי
טלי שלום רב!
אכן, המצב שאת מתארת הוא כואב ביותר. כמעט כולנו חווים תקופה או תקופות כאלה בחיים. מה שראוי להערכה אצלך, זה שהמצב הזה מציק לך! אל תחשבי שזה מובן מאליו. יש הרבה אנשים שכשעוברת עליהם תקופה רוחנית קשה, הם מרימים ידיים ומתייאשים. את עקשנית, לא מוותרת, לא מוכנה להשלים עם הירידה הרוחנית. כל הכבוד!
אין ספק שזהו השלב הראשון והחשוב ביותר על מנת לחזור לדרך הישר. הרצון!!
אך מה עושים מעבר לכך?
ישנה אמרה מפורסמת שאומרת: "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". מה המשמעות של זה?
המשמעות היא שגם אם לא "מתחברים" למה שעושים, גם אם הדבר נעשה יותר קשה מבחינה רגשית ורוחנית, צריך להמשיך לעשותו, ועם הזמן יבואו גם הרצון והבנת הלב. לדוגמה: את אומרת שקשה לך להתפלל. שאת חוזרת על כל שורה ארבע פעמים ויוצאת מהריכוז. אני אומר, מצוין!!! תמשיכי לנסות להתפלל גם אם את חוזרת על כל שורה מאה פעם. אם תתעקשי, ולא תוותרי, את תראי שעם הזמן היכולת להתכוון תחזור אלייך.
מובא במסכת מכות ש"בדרך שאדם רוצה לילך, מוליכין אותו". כלומר, אם אדם רוצה ללכת בדרך הנכונה, בדרך התורה, הקב"ה יעזור לו! גם אם זה ייקח זמן צריך להאמין ולא להתייאש.
ובספר "צדקת הצדיק" כתב ר' צדוק הכהן מלובלין: "עתות הירידה שיש לאדם, שאין לו חשק לשום תורה ועבודה (הכוונה לעבודת ה'…),זהו הכנה לעליה גדולה. והיינו על ידי הצעקה שצועק כשמתבונן על דרכיו ורואה שפלותו וירידתו".
הכוונה פשוטה: כשאדם נמצא במצב של ירידה, זה אומר שהוא עומד לקראת עליה גדולה.
בדרך משל ניתן לומר: כשאדם צולל בבריכה והוא רוצה לעלות חזרה לפני המים. יהיה לו הרבה יותר קל לעלות אם הוא יגיע לקרקעית ויתן דחיפה לעצמו כלפי מעלה.
כך גם פה, מתוך הירידה – באה העליה.
מבחינה מעשית אני מציע לך להמשיך בכל ההנהגות הטובות שקיבלת על עצמך, תמשיכי לנסות להתפלל. אם יותר קל לך, את יכולה גם להוסיף לתפילה בקשות אישיות שלך מהקב"ה. תמשיכי בקביעת עתים לתורה, בלימוד עצמי ובחברותא. אם קשה לך, תנסי אולי למצוא נושאים שיותר מעניינים אותך ללמוד, שמדברים אל ליבך. אני חושב שחשוב מאוד לנסות להתחבר עם בנות חיוביות ויראות שמיים, וכך ליצור חבורה של בנות שמחזקות אחת את השנייה. כשלאחת קשה – השניה עוזרת.
אבל כאמור, הכי חשוב זה להתפלל לה' שיעזור לך לצאת מהמצב הקשה הזה, ולהתחזק שוב באהבת תורה וביראת שמיים.
אני מצרף לך קישורים לתשובות נוספות שלנו בנושא זה בתקווה שיוסיפו עוד רעיונות ועוד נקודות:
איך להתמודד עם ירידות וקשיים בעבודת ה'- http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=1147
קשיים והתלבטויות בהתקדמות הרוחנית- http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=4361
הפרעות קשיים ונסיגות בעבודת ה' – http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=12515
ודבר אחרון – את מוזמנת להתקשר אלינו ולבקש לשוחח עם מישהי מ"חברים מקשיבים". לפעמים בשיחה אישית (סודיות מובטחת, כמובן) אפשר לעזור יותר. הטלפון- 026518388
בהצלחה רבה! חזקי ואמצי!!!
בברכה,
אביעד, חברים מקשיבים