אני רוצה ללכת לצבא

שאלת הגולש

שלום!

לא מזמן קיבלתי צו ראשון.
אני כבר הרבה מאוד זמן מתלבטת ביני לבין עצמי אם ללכת לצבא או להצהיר וללכת לשירות לאומי.

מאז שאני קטנה תמיד הערצתי את צה"ל ותמיד הרגשתי שלהיות חלק מהמערכת הזו ששומרת על המדינה שלנו ומצילה את חיינו זה כבוד גדול, ולא היה לי ספק שאני הולכת לצבא.
עכשיו, כשאני מדברת עם חברות שלי על העניין הן טוענות שאסור בתכלית האיסור ללכת לצבא, וזה לא צנוע, ואת תתרחקי מהיהדות, ואנחנו לא רוצות אותך חילוניה ודברים כאלה.

אני לא מאמינה לצבא ירחיק אותי מהדת. אני מכירה את עצמי טוב מאוד, ואני יודעת שכמעט כל דבר שיקרה לא יצליח להחזיר אותי בשאלה.
העניין הוא, שאני מאוד מעוניינת ללכת לקרבי. כשאני רואה מה חיילים וחיילות קרביים מקריבים בשביל המדינה, זה גורם לי לרצות להיות חלק מהם, אני מרגישה גאווה בלב בכל פעם שאני רואה חיילים כאלה.

אבל- בשביל קרבי אני צריכה ללבוש מכנסיים. את האמת, זה לא ממש מפריע לי. אחרי הכל זה פיקוח נפש, לא? כל העניין זה להציל חיים.

מצד שני, כל העניין של ההלכה צורם קצת. בכל זאת, זה מכנסיים. ויהיה לי מפקד והכל.

אני נוטה לכיוון הצבא. אני אודה לכם מאוד אם תעזרו לי להחליט.

תשובה

שלום לך,

כתבת שאת תשמחי אם נעזור לך להחליט. אני לא חושבת שזאת הדרך. רק את בעצמך צריכה להחליט מה יהיה איתך ולאף אחד אסור להתערב לך בהחלטות. בדברים הקשורים לעצמך רק את תחליטי. נכן שיש אפשרות ואפילו צריך להיעזר ולהיוועץ באחרים, אבל בסופו של דבר ההחלטה היא בידך.
כתבת שאת יותר נוטה ללכת לכיוון הצבא, כך שאני מניחה שאת יודעת מהם השיקולים לכך, (את מוזמנת לעדכן אותי באימייל אם אני טועה.) אכתוב לך קצת מהי חוות דעתי בעניין.

אז קודם כל הרשי לי לאמר לך כל הכבוד על הנכונות לבוא ולתרום. זה יפה מאוד שאת רואה ערך חשוב בתרומה. אבל, לא כל מה שנראה טוב הוא באמת כך. זאת אומרת יש דברים שהם באמת חשובים וצריך לעשות אותם, אבל לא כל אחד צריך לעשות אותם. את צודקת שזה חשוב מאוד להתגייס לצבא ולתרום כמה שאפשר בקרבי, אבל לא לכולם זה מתאים. לכל אחד יש את התפקיד שלו בעולם.

מקובל לומר שי לאשה 2 תפקידים מרכזיים: 1)להיות אשה לאיש. 2) חווה- אם כל חי.
יעודה של האישה זה החיבור, הבעל מביא את הרוחניות הביתה מתוקף בריאתו והאישה מבססת אותה בבית. האישה יכולה לגרום לאיחוד במשפחה, למצוא לכל דבר את המקום והזמן. האישה קרובה יותר לרוחניות באופן טבעי ויש לה יותר חוש לסדר דברים, לעצב, לחנך, ועוד.
ניתן לומר באופן כללי שיש משהו עדיך בנפש האשה יותר מבנפש האיש והיא צריכה לפתח את אישיותה על ידי כך שתהיה בסביבה תומכת המתאימה לצרכיה, זאת על מנת להגיע בסופו של דבר לעשיית תפקידיה ומימוש יעודה. הצבא אינו מקום התומך ודואג לבנות מבחינה הזאת, הוא לא עוזר לבת להגיע לידי פיתוח אישיותה בדרך למטרתה. וודאי לא מגיעים לכך דרך החזקת נשק שזה דבר שמחספס את הנפש ולא מעדן אותה.

את מוזמנת לעיין בקישור הבא:
איש אשה וההבדלים ביניהם
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=8

יא בתשרי התשסז

קרא עוד..