אפשר לעשות לי קצת סדר במה שקורה בסידור? הסבר …קצר על סדר התפילה

שלום לך צדיק!

אשריך שאתה לא מסתפק בלהתפלל אלא גם בלהבין את הסדר וההיגיון של מהלך התפילה!

אם הבנתי נכון אתה שואל מדוע הסידור סודר דווקא כך…

אין ספק שכשאנחנו מתפללים ללא הבנה מיוחדת ישנה הרגשה שאנחנו מפספסים משהו.. כל המזמורים והברכות נראים לנו כסדר אקראי ולא ברור של מילים ופסקאות ואנחנו מדקלמים אותם כמו תוכים מתוך ענווה והנחת ייסוד שיש סדר שאין אנחנו מבינים אותו ושהתפילה פועלת גם אם אנחנו לא מבינים את הסדר שבתפילה. כל זה נכון ויפה.
אך כמובן שיש דרגה יותר עליונה והיא ללמוד ,לפני שניגשים להתפלל, על סדר התפילה, על פירוש המזמורים והמילים ובתפילה להרגיש ´בבית´ ולהתפלל מתוך הבנה עמוקה ולא רק מתוך הנחת יסוד עמומה..

אז נתחיל…

אני חושב שלפני השאלה שלך ישנה שאלה יותר בסיסית והיא- מדוע בכלל צריך סידור, סדר מסוים של תפילה? מדוע אני ואתה לא יכולים להתפלל לבד? למה אנחנו מקובעים לסידור?
אלא שבאמת בעבר כל אדם התפלל כפי הוויית נפשו עד שעקב ירידת הדורות ראו חכמים שתפילת האדם הפרטי הופכת לאגואיסטית ופרטית בלבד ושאין באפשרותו של היחיד להתפלל בכוונה ולסדר תפילה שלוש פעמים ביום.
משום כך תקנו חז"ל ומספר נביאים את התפילה- הלא היא תפילת שמונה עשרה.
התפילה תוקנה מתוך נבואה, מתוך הבנה עמוקה ואמתית בצורך העולם, הכלל והפרט, מתוך הבנה אלו מילים מדויקות יפעלו על האדם ועל סביבתו, נוסח כזה שירומם את האדם ולא ישפיל אותו.
צורך זה נוצר בצורה חזקה יותר עם החלשות הנבואה ובסופו של דבר גם עם חורבן בית שני שבוטלה העבודה, הלא היא עבודת הקורבנות.

אז סבבה.. יש לנו את תפילת שמונה עשרה… מה עם כל מה שבא לפני וכל מה שבא אחרי?

באופן פשוט מה שבא לפני הוא הכנה אל התפילה ומה שבא אחרי הוא היציאה ממנה.
הגמרא במסכת ברכות מספרת לנו על חסידים ראשונים שהיו ממתינים שעה לפני התפילה. מה הם עשו שם?
העמדה הנפשית של המתפלל כלפי רבש"ע צריכה להיות מדויקת. מצד אחד הוא צריך להתפלל מתוך אהבה לה´ יתברך ומצד שני הוא צריך להתפלל מתוך פחד, חיל ורעדה ממנו.
אז מהו היחס הנכון? שילוב של שניהם "גילו ברעדה"- במקום גילה שם תהא רעדה. גם גילה, שמחה ואהבה לה´ וגם רעדה ופחד מהמעמד.
אם כך, החסידים הראשונים היו עובדים על המשקל הנכון בין הגילה לרעדה.
ומה אתנו? אל דאגה… בדיוק בשביל זה יש לנו את כל החלק בסידור שמופיע לפני תפילה שמונה עשרה..
אמירת הקורבנות מחדירה בנו יראה, פסוקי דזמרה מחזירה בנו אהבה ושמחה לה´ וברכות קריאת שמע וקריאת שמע מחדירות בנו יראה-כך שבסופו של דבר מגיע האדם אל תפילת שמונה עשרה עם עמדה נפשית שקולה ומוכנה. (במנחה- קורבנות מחדירה יראה ואשרי אהבה ובערבית- והוא רחום אהבה וקריאת שמע יראה)

אבל מדוע דווקא בסדר הזה??

אז ככה..
את פסוקי דזמרה סידרו הגאונים- עד תקופתם כל אחד אמר מה שהוא רצה.
רוב פסוקי דזמרה הם ע"פ הסדר שהם בספר תהילים עצמו (קמד-קנ)

"הודו לה´", "ה´ מלך", והושיענו" הם מעין הקדמה של הודאה לה´ והמלכתו לפני פסוקי דזמרה
פסוקי דזמרה כולם הם ברכה אחת- ברכה שפותחת "בברוך שאמר" ומסיימת בשם ומלכות בברכת "ישתבח"- כל האמצע הוא רצף אחד.
אותה ברכה משבחת ומברכת את בורא העולם ובאמצע יש בה שבח והודאה רב.

"מזמור לתודה"- הוא אמירת תודה וכפי שאנו מתחילים את היום עם מודה אני, כך אנחנו מתחילים את פסוקי דזמרה עם אמירת תודה לה´.

"יהי כבוד"- הוא סדר פסוקים שסדרו הגאונים. בו יש תיאור כבוד ה´ המתגלה בעולם, בטבע, בשמים, בארץ, בגשם, בשלג בהרים, בגבעות, בבעלי חיים ובכל!

"אשרי"- אז זהו.. בניגוד לכל שאר המזמורים זהו המזמור שגם לפני תקופת הגאונים הוא נאמר בפי כל (מלבד שני הפסוקים הראשונים והפסוק האחרון שנוספו ע"י הגאונים) והוא הלב של פסוקי דזמרה. חז"ל שבחים את מי שאומר מזמור זה בכל יום. מזמור זה מספר על ההשגחה הפרטית של רבש"ע בכל.

מכאן והלאה, אחרי ההבנה בכבודו ובגדלותו של רבש"ע בכל והשגחתו הפרטית אנו מהללים את ה´! כל מזמור פותח ב"הללויה" הלל גדול מלא בשמחה לה´ יתברך. הסדר הוא כפי שמוזכר בתהילים (מומלץ ללמוד את משמעותם של המזמורים עם מפרשי תהילים שם)

"ברוך ה´ לעולם"- הם ארבעה פסוקים שלוקטו מתוך תהילים והם משלימים את כל ההלל שנאמר עד כה.

ב"ויברך דוד"- אנחנו קופצים לדברי הימים. ומה הקשר? שם נאמר ע"י דוד (לפני מותו) שבח עצום לרבש"ע. וזהו המשך ישיר לאמירת השבח שהייתה עד עכשיו. באותו שבח עצום לרבש"ע הילל דוד את ה´ וקישר את החסד הנוכחי לזכות אבות, לחסד שה´ עשה לאברהם, על הברית שכרת אתו ועל קיומה לעם ישראל בניסים ובמופתים ביציאת מצרים..

"שירת הים" אם כך מה מתבקש לבוא אח"כ אם לא שירת הים והשבח של עם ישראל לרבש"ע? עוד מעט וגם נזכיר את יציאת מצרים בקריאת שמע כחלק מהחובה שלנו להזכיר את יציאת מצרים בכל יום. אמירת שירת הים מכינה אותנו גם להזכרת יציאת מצרים בהמשך.

"ישתבח"- סוגר את הפינה של השבח, של העבודה על מאגר הגילה והאהבה לה´ וחותם אותו בברכה.
אח"כ קדיש ומעבר אל העבודה על היראה בברכות קריאת שמע ובקריאת שמע עצמה.

עד כאן בקצרה…
הלימוד על סדר התפילה והבנת התפילה הוא חשוב- אך הוא צריך להיעשות לפני ואחרי התפילה. בתפילה אנחנו מניחים את הלימוד בצד ומתפללים. התפילה היא עבודה שבלב ולא עבודה שבשכל. ´זמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד´.
אני ממש ממליץ לך ללמוד על התפילה- הספרים לכך הם רבים, חלקם פשוטים וחלקם יותר עמוקים.
אני ממליץ לך להתחיל עם הספר "תפילת עמך" של הרב אבינר (שלושה חלקים).
אם תרצה עוד רשימת ספרים אשמח לעזור..
תמשיך ללמוד ולהעמיק עוד ועוד!

תוכל לראות תשובה נוספת לשאלה דומה לשאלתך בקישור הבא:
http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=295354

לכל שאלה נוספת אני כאן (:

מקווה שנתתי כיוון כללי
אשמח לעזור עוד אם צריך
המייל שלי: elronza@gmail.com
פלאפון: 0524521552
אלרון